קרבן העדה/עירובין/ו/ג

קרבן העדה עירובין ו ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ביתו אסור מלהכניס ולהוציא. מביתו לחצר בין הוא בין אנשי החצר וכגון שביטל להם רשות שיש לו עמהם בחצר ולא ביטל להם ביתו הלכך ה"ל ביתו רשות דידי' וחצר רשות דידהו:

ושלהם. בתים שלהם מותרים להוציא מהן לחצר בין הוא בין הם דהא בתים שלהם וחצר רשות אחת הם והוא אע"ג דלא עירב ה"ל כאורח לגבייהו שאורח מטלטל ברשות אכסניא שלו:

נתנו לו. הם רשות חצירן:

הוא מותר. להוציא מביתו לחצר שהכל ברשותו:

והן אסורין. אפי' מביתו לחצר ואע"ג דרשות אחת הן דחד לגבי רבי' הוי אורח אבל רבים לגבי יחיד לא הוו אורחים:

היו שנים. ששכחו ולא עירבו ושאר בני החצר בטלו להן רשותן שניהן אוסרין זה על זה מפני שהחצר היא של שניהם והבתים מיוחדים כל בית לבעליו ואין מוציא מרשות המיוחדת לו לרשות שלו ושל חבירו ואע"ג דהדר חד מינייהו ובטיל ליה לחבריה אינו מועיל הואיל ובשעה שבטלו בני החצר רשותם לאלו השנים שלא ערבו היו אוסרים זה על זה אישתכח דבטול קמא לא מהני וכי הדר מבטיל לא מצי לאקנויי רשותא דידהו דהא לא קנייה הלכך בני חצר שקצתן עירבו וקצתן לא ערבו אותן שלא ערבו מבטלין רשותן לאותן שערבו ואין אותן שערבו מבטלין רשותן לאותן שלא ערבו דאסרי אהדדי והמבטל רשותו לבני החצר צריך שיפרש שמבטל לכל אחד ואחד:

גמ' שביטל רשותו. והרי הוא כאורח לגבייהו וכדפרישית במתני' מהו שתחזור חלילה. שנים הדרין בחצר אחד ולא עירבו מהו שיהא זה מבטל רשותו לזה עד שיעשה צרכיו ואח"כ יבטל זה שעשה צרכיו לזה שביטל מתחלה:

ופריך מתניתא פליגא וכו'. דס"ד הא דרשותן מותר לו היינו ע"י שיבטלו הם רשותן לו וש"מ דחוזר חלילה:

ומשני שביטל רשותו. לכך מותר בשלהם הואיל וביטל רשותו וכדפרישית:

ופריך והתנינן בסיפא נתנו לו רשותן הוא מותר וכו'. הרי שהוא ביטל להם והם חזרו וביטלו לו וקשיא לשמואל:

ומשני פתר לה לצדדין היא מתניתא. אם הוא ביטל להם שלהם מותר לו ולהם ואם הם ביטלו רשותן לו הוא מותר והן אסורין אבל אחר שביטלו הם לו או הוא להם אינן יכולין לחזור ולבטל כל אותו השבת:

ה"ג תני אחד שלא עירב נותן רשותו לאחד שעירב שנים שעירבו נותנין רשותן לאחד שלא עירב ושנים שלא עירבו נותנין רשותן לשנים שעירבו או לאחד שלא עירב אבל לא אחד שעירב נותן רשות לאחד שלא עירב ואין שנים שעירבו נותנין רשותן לשנים שלא עירבו ואין שנים שלא עירבו נותנין רשותן לשנים שלא עירבו. כ"ה בבבלי ובתוספתא וה"פ אחד שלא עירב נותן רשותו לאחד שעירב כגון שלשה דיורין בחצר השנים עירבו והג' לא עירב מבטל לאחד מן המערבין ודוקא כשמת השני שעירב עמו בשבת:

שנים שעירבו נותנין רשותן לאחד שלא עירב. ולא אמרינן כיון דלא עירב לקנסיה:

ושנים שלא עירבו נותנין רשותן לשנים שעירבו. הא קמ"ל שצריך לבטל לכל אחד ואחד:

או לאח' שלא עירב. איצטריך דסד"א כיון דכולן לא עירבו לקנסינהו כדי שלא תשתכח תורת עירב קמ"ל:

אבל אין אחד שעירב עם אחר נותן רשותו ליחיד שלישי שדר עמהן ולא עירב דכי בטיל ליה איהו רשותי' אכתי איכא חבריה דאסיר עליה ואיידי דתנא רישא אחד שלא עירב נותן רשותו לאחד שעירב תני ליה הך סיפא:

ואין שנים שעירבו וכו'. ואפילו בטיל ליה חד מינייהו לחבריה לא משתרי כיון דבעידנא דבטיל לא הוה ליה שריותא בחצר:

ואין שנים שלא עירבו וכו'. איירי באמר קני על מנת להקנות:

כל אחד צריך להשכיר רשותו. ואיירי שכולם שותפין בו דאי לאו הכי ליהוי כשכירו ולקיטו דמבטל אפי' בעד בעל הבית כ"ש שיכול לבטל בשביל השוכרים:

סברון מימר. סברוהו בני הישיבה למימר דאפי' שמשו ולקיטו של עכו"ם אם ישראל הוא נותן עירובו עם בני מבוי ודיו שמשו לעבודת כל השנה ולקיטו לימות הקציר והאסיף:

הלכה. פסקן של דברי' שישראל יכול לבטל דוקא ולא משכיר דדלמא ישכור ממנו בפחו' משוה פרוטה:

והעכו"ם משכיר. דוקא אבל ביטל דעכו"ם לא מהני:

ופריך ויבטל הוא העכו"ם דהא מסלק נפשיה מהך רשותא לגמרי:

ומשני חזר הוא בו. חיישינן שמא יחזור בו:

ופריך מעתה אפי' משכיר. ניחוש שמא יחזור בו:

ומשני מיכן והילך וכו'. אם משתמש בו לאחר שהשכיר הרי הוא כגזל ולא חיישינן ליה:

עד איכן. כמה יתן להעכו"ם בשכירת רשותו:

ייבא כיי דמר. אתיא כי הא דאמר ר' יסא וכו':

אין קרקע נקנית בפחות מש"פ. אם כן הוא הדין שכירות קרקע אינה בפחות מש"פ:

אפילו באגוז אפי' בתמרה. שהן פחותין מש"פ משכיר בהן מעכו"ם דבן נח נהרג בפחות מש"פ:

כד נפיק לאכסנייא. כשהיה יוצא בדרך במלון:

אין הוה משכח. אם מצא מקום לעשות תקנה לשכור מהעכו"ם עשה:

ואין לא. שלא רצה העכו"ם להשכירו לישראל:

מבדר מנוי. הי' מפזר כליו בכל פנות הבית:

יהב חוטרא הכא. היה נותן מקלו בצד זה וסנדליו במקום אחר כאילו כל הבית שלו:

דיסקייא. הוא אמתחת:

הדא דתימר. כלומר לא אמרן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף