קרבן העדה/סוכה/ג/ד

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
עמודי ירושלים




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' שלשה הדסים. בגמרא יליף לה:

אפי' שנים קטומים. אהדסים קאי:

גמ' כפות תמרים אחד. דכפת כתיב:

ענף. חד עץ חד עבות חד הרי תלתא:

ושתי דליות. היינו שדרך ענפי הדס שיוצאין מצידיהן בדים ופארות והן מפסיקין. בקיני ההדס דלא הוו תלתא בחד קינא וצריך לקטום אותן משם ואחר שקוטם אותן משם נקראים הבדים קטומים:

ל"א דליות כמה שהן בין קטומות בין שאינן קטומות. ל"א דליות הן הענפים הגדולים שדרכן של כורמים לזמור אותן ולקוץ ראשן בכל שנה והן נקראין דליות ושאינן קטומים נקראים בדים ופארות (רמב"ן):

ירבה בשאר מינין. דקס"ד דהא דמצריך ר"י ג' הדסים משום הדר הוא דבריבויים איכא הדר וקשיא ליה אם כן שאר מינים נמי:

מיסבור את סבור דלר"י קטום הדר. ולכך קשיא לך וליתא דר"י מקרא יליף דבעיא ג' אלא דסגי באחד שאינו קטום משום הדר:

והא תנינן וכו'. כלומר ע"כ לומר דקטום לר"י לאו הדר וכדהשיב ר' יוסה לר' חגיי דהא תנן רט"א אפי' ג' קטומים ואין אדם אומר אפי' אלא א"כ דהוא מודה לדברי הת"ק:

ר' חגיי בעא וכו'. דקס"ד דר' חגיי דר"י סובר קטום הדר הוא אלא רבותא קמ"ל אע"ג דאחד אינו קטום גבייהו דאז אין השניים שאינן קטומים הדר אפ"ה כשר הלכך קשיא ליה מה בא רבי טרפון להוסיף אפילו שלשה קטומים אדרבה כששלשתן קטומים פשיטא דכשר:

רבי ישמעאל לא סבור קטום הדר אלא שנים קטומין מקרא יליף וכדפרישית:

ר' יסא. כשעלה לא"י ראה אותן בוחרין ולוקטין איזהו יכשר ללולב:

אמר למה בני א"י לוקטין ההדס הא כל ההדסים כשירים ואפילו אינו עבות כיון שיש במינו עבות אפילו קטום כשר כרבי טרפון דלא בעינן הדר בהדס:

ולא שמיע ליה לר' יסא הא דא"ר סימון וכו':

ויעבירו קול בכל עריהם. צאו ההר והביאו עלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עבות וקשיא ליה היינו הדס היינו עץ עבות דהדס הוא עץ עבות על שם שעליו מורכבין זה ע"ז כמין עבותות ושרשרות:

אלא הדס. שוטה שאין עבותו עשוי' של שלש שלש עלין לסוכה:

ועץ עבות. של שלש שלש ללולב שמע מינה דלולב בעינן עבות דוקא ולא מהני מינא דעבות ולכך היו מבחרין:

הוה תקע לה. היה קושר ללולב ואחר כך תקע להדס בתוכו ל"א בתקיעות שופר הודיע לעם ליקח עץ עבות בת שלש שלש להדס וכי היכא דעשה עזרא שהעביר קול והיינו תקיעת שופר שנאמר והעברתה שופר אף הוא העביר שופר:

העושה לולב. בערב יום טוב:

כשהוא נוטלו. מברך דכיון דאגביה נפיק ביה:

כל שעה שהוא נוטלו. כלומר בכל יום כשהוא נוטלו לצאת בו:

הכל מודין. ר"י ורבי יהושע בן לוי דפליגי בסמוך מודין ביום טוב ראשון של חג שהוא מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולב:

מה פליגין. כי פליגי בשאר כל ימות החג:

על מצות זקנים. רבי יוחנן בן זכאי וסיעתו:

מה אמר רב בלולב. אם מברך על מצות לולב בשאר יומי או על מצות זקנים:

מה אם חנוכה. שעיקר מצותה מדבריהן מברך על מצות:

לולב שהוא דבר תורה. בי"ט הראשון במדינה וכל שבעה במקדש לא כ"ש שהוא מברך על נטילת לולב:

לא צורכא. לא קמבעיא לן אלא מה אמר רבי יוחנן בחנוכה מי אמרינן דוקא בלולב הוא דמברך על מצות שהוא דאורייתא אבל חנוכה דרבנן לא אלא מברך על מצות זקנים או דלמא ל"ש:

על כל פעם ופעם. בכל יום ויום היה מברך על הלולב:

אלא פעם אחת בלבד. ביום הראשון:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף