קרבן העדה/יבמות/ח/ו

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png ח TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' סריס חמה כהן וכו'. אבל סריס אדם מיפסל נמי פסיל לה מתרומה דבי נשא דהיינו פצוע דכא:

לא יחלוץ. אם יש לו אח אחר:

אבל לא נישא. שהוא כזכר והשוכב עמו בין בזכרות בין בנקבות הרי הוא כבא על הזכר:

חייבין עליו סקילה כזכר. דוקא במקום זכרות כלומר מאחוריו אבל לא בנקבות שלו:

גמ' תני. סריס חמה כהן שנשא בת ישראל מאכיל' אף בחזה ושוק:

כמה. ק"ו הן דמאכילה אף בחזה ושוק:

פתח חיכך וקבל. כלומר פתח פיך וקבל תשובתך:

מגחך הוה עימיה. מצחק היה בו כשתפתח פיך מיד תדע הק"ו שדבר פשוט הוא אבל האמת אין כאן ק"ו אלא לרוב פשיטותו אמר כאלו הוא ק"ו לא [צ"ל אלא] רשב"ל סובר דאפי' בתרומה דאורייתא לא קאכלה וכ"ש בחזה ושוק וכ"ה בבבלי:

מילה א"ל. דבר נכון השיבו שיש כאן ק"ו ל"א מחיך שהוא טועם המאכל יש להשיב ק"ו והראשון נראה:

שאינה ראויה לישראל בכ"מ. שמעולם לא היתה ראויה לישראל אפי' לבכורים ועוד שהתרומה ניתנה לכהנים תמורת חלקם בארץ ולא היתה לישראל מעולם:

חזה ושוק שהן ראויין לישראל בכ"מ. מתחלה היו ראויין לישראל כדמסיק בברייתא בסמוך אינו דין שתהא אשתו אוכלת אותן:

ראויין היו וכו'. ה"ג בת"כ כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל ראויין היו לישראל וכשנתחייבו ניטלו מהן וניתנו לכהנים וה"פ מאי לקחתי הל"ל יתנו בני ישראל אלא ראויין היו לבכורי ישראל אלא שנלקחו בעוונם בעון העגל:

כך אם יזכו. ישראל ויעשו תשובה שלימה יחזירו להן מתנות אלו:

ריב"א אמר. הך הלכה דאר"י אינה אוכלת בחזה ושוק אבת ישראל שניסת לכהן ולא אאשת סריס:

ואין חולקין. אמתני' קאי וכי לא פליגי ר"י ור"ש דמתני' על דברי רבי יהודה דאמר אנדרוגינס הוא כזכר ממש או דלמא חולקין אלא דמקילין בתרומה:

מייבמין את אשתו. של אנדרוגינס ש"מ דזכר וודאי הוא ואס"ד דחולקין א"כ הלכתא כוותייהו דרבים נינהו ועוד ר' יוסי נימוקו עמו:

ה"ג קידש חוששין לקידושיו נתקדש אין חוששין לקידושיו. והיינו כרבי יהודה דאמר זכר ודאי הוא:

נבעל. לפסול נפסל מן התרומה כנשים שנבעלו לפסול:

ה"ג כנשים ר' ניחא בר סבא וכו':

אפי' מין במינו. שנבעל אנדרוגינס לפסול ממינו פוסל אותו:

בכל שהוא. בין דרך זכרות בין דרך נקבות:

וקשיא אם. אנדרוגינס זכר הוא למה יפסול למינו הא אין זכר פוסל כהן זכר בבעילתו וה"ה אם נקבה הוא והא ודאי אין סברא לומר שיהא הבועל זכר והנבעל נקבה דודאי שניהם מין אחד הם:

ומשני צד זכרותו. של אנדרוגינס פוסל צד נקבותו של השני דכשנבעל בנקבות דינו כנקבה א"נ מדרבנן גזרינן אטו נקבה ממש ופליג אר' ניחא ל"א כל שהוא דא"ר המנונא היינו שפוסל מקצת ומאכיל מקצת דהיינו עבדיו כדמסיק:

מכח זכרותו. שהרי גם כהן כשר מאכיל אשתו מפני שהוא זכר אף זה כיוצא בו שהרי צד זכרות לא נפסל כלל:

מכח זה וזה. כלומר מכח כל גופו הן אוכלין וכבר נתחלל צד נקבות שבו:

ובלבד ממקום זכרות. הא דתנן אנדרוגינס חייבין עליו סקילה כזכר דוקא אם בא עליו ממקום זכרות אבל ממקום נקבות פטור:

אפי' ממקום נקיבה. נמי מחייב ר"א סקילה:

ה"ג ר"י בר זבדי בשם ר' אבוה. מהאי קרא דכתיב ואת זכר לא תשכב משכבי אשה איזהו זכר שיש לו שני משכבות הוי אומר זה אנדרוגינס ועל שני משכבות הזהיר הכתוב:

ביקשתי. להבין דברי ר"א בן שמוע באנדרוגינס ועל בוריו ולא מצאתי וכשבאתי ללמוד אצלו:

וחברה עליו. תלמידי ר"א בן שמוע בחבורה ולא הניחוני ללמוד הימנו:

ה"ג ולמה שלא לגלע בו או משום שאינו כדאי. וה"פ משום מאי חברו עליו אי משום שלא יגלה לו ר"א דעתו או משום שחשבו שאין ר' כדאי ללמוד תורה מר"א:

מה נפיק מן ביניהון. מאי בינייהו:

היה דרכו. של ר"א לגלות דין זה שלא לכל אמר אנדרוגינס כזכר:

אין תימר משום שלא לגלות. הרי כבר גילה ר"א דעתו לענין קדשים דאנדרוגינס אינו קדוש דלענין קדשים בעינן זכר ודאי או נקבה ודאית:

הוי. הרי שאין הטעם שחברו עליו אלא משום דסברי שאין ר' כדאי ללמוד מר"א תורה:

מה היה לו. לגלות עוד באנדרוגינס:

יורש וכו'. סימני הלכות הם שאנדרוגינס יורש כזכר במקום שיש נקבות:

מעיד. כשר להעיד כזכר אפי' עדות שאין אשה כשרה לה:

מנחתו קריבה בכלל. אם הוא כהן מנחתו אינה נקמצת וכולה כליל כמנחת כהן ולא ככהנת שמנחתה נקמצת כדתנן בסוטה:

מזמנין עליו. ברכת המזון כזכר ועוד הרבה חילוקים ביניהם:

הדרן עלך פרק הערל
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף