פתחי תשובה/אבן העזר/מו

פתחי תשובהTriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png מו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
בית שמואל
חלקת מחוקק
פתחי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) ראיה ברורה. עיין בתשו' רבינו עקיבא איגר סי' ק"ז אחר שהביא שם דברי הנו"ב (בסי' נ"א) שהקשה דמ"ט סמכינן על סימנים באיסור א"א ולא קטלינן ע"י סימנים ותירץ כיון דמכחיש בברי. כתב עליו וז"ל ובעיקר הסברא מכח דמכחיש בברי א"כ נימא דין חדש במעידין שאשה אחת בסימן כך וכך נתקדשה ואשה אחת לפנינו בסימנים כאלו אומרת לא נתקדשתי תהיה מותרת ולא נחליט אותה לא"א. ובזה אפשר לומר דמ"מ מי שנושא אותה א"י ברי דהדין עמה. אבל מ"מ יהיה לענין תרומה כו'. וכתב עוד דאפילו למ"ד סימנים דרבנן גם באיסורא מחמירין בסימן אמצעי בנידון דמעידין דאשה בסימן אמצעי נתקדשה אוסרין לאשה שיש לה סי' כזו להנשא ולא אמרינן דחז"ל תיקנו רק לענין אבידה דזה נסתר מדברי תשו' הרא"ש ע"ש:

(ב) ולא אמרו לפלוני. ע' בתשו' נו"ב סוס"י ס"א הובא לעיל סי' מ"ג סק"ב:

(ג) דבזה"ז אין מבטלין קלא. עבה"ט וע' בתשו' נו"ב סי' ס"ה וס"ו מ"ש בזה וע' בס' בית מאיר מזה (ובגליון ש"ע דהגר"ע איגר זצ"ל נ"ב אם הוחזק הקול ואח"כ נמצאו העדים פסולים לכ"ע אין חוששין הר"ם אלשקר סי' צ"ט וקי"ד אבל הר"י אדרבי סי' ד' כתב דצריך גט להתירה לעלמא והר"ם איסרלן סי' ל' כתב שאם העדים עצמם אומרים להד"ם הוי קול ושוברו עמו. כנה"ג בהגהת הטור אות ך"ז עכ"ל):

(ד) עליו עולמית. עבה"ט מ"ש אבל מהר"א ששון כתב דלא סגי בהכי ואפילו היתה נדה אלא דוקא כשבאו עדים שלא זזה ידן כו'. והנה ספר מהר"א ששון אין אתי אך ראיתי בשעה"מ פ"ו מה"א בקונ' חופת חתנים ס"ה הביא שם דברי מהר"א ששון אלו קצת באריכות ומבואר שם דלא כמו שהעתיק הבה"ט משמו. רק דמתחלה עלה בדעת מהר"א ששון דאפי' באיכא עדים שלא זזה ידן אינו מועיל לפי דקי"ל בפ' הבע"י דף נ"ז כרב דאמר יש חופה לפסולות וע"כ אפילו בדידעינן בודאי שלא נבעלה דאל"כ היכי פליג שמואל ואמר אין חופה לפסולות ניחוש שמא נבעלה ואפ"ה ס"ל לרב דהחופה פוסלתה מלאכול בתרומה משום דחשיבא כביאה כמ"ש רש"י שם וא"כ ה"נ חשיבא כביאה לאוסרה עליו. ושוב מסיק דאפילו באין עדים שלא זזה ידן רק שהיתה נדה מותרת לו שהרי כתבו התוספת שם דהא דחופה פוסלת אינו אלא דרבנן ומצינו להרמב"ם והרי"ף שסוברים דחופת נדה לא חשיבה חופה (ע"ל סי' ס"א) א"כ בנ"ד שהיתה נדה ה"ל ספק דרבנן ולקולא ועוד כ' שם צדדים אחרים לזה ע"ש. וע' עוד בשעה"מ שם שהשיג על מהר"א ששון בכל דברי התשובה הנ"ל וגם האריך שם בענין אי חופה חשיבה כבעולה ממש לכל דבר ומסיק שבמחלוקת הוא שנוי בין הראשונים ז"ל ולדינא יש לחוש לחומרא ומ"מ בנדון מהר"א ששון נראה דלכ"ע כל שנכנסה לחופה ולא נבעלה לא חיישינן לה כלל דאפילו הסוברים דחופה חשיבה כביאה ממש לא כתבו כן אלא היכא דמן הדין הוא חופה משא"כ ביצא עליה קול שנתקדשה ונשאת לאחר ונכנסה לחופה ולא נבעלה דבהא ודאי פשיטא דמגרש ראשון ונושא שני דממ"נ אם לא נתקדשה לראשון כלל ה"ז מותרת ואם נתקדשה לראשון חופה דשני לא חשיבה חופה כלל דאטו נישואין תופסין בעריות והו"ל כמי שלא נשאת כלל ע"ש היטב וע"ל סי' ז' סי"ב בח"מ וב"ש ומ"ש שם ס"ק כ"ב:

(ה) מיהו אם היא מודה עב"ש ס"ק כ"ב ועיין בתשובות רע"ק איגר סי' ק"ג מ"ש בזה:

(ו) הואיל ויצא הקול. עח"מ וב"ש וע' בס' עצמות יוסף בקידושין דף י"ב הלכה ג' שכתב ליישב דברי הרא"ש באופן אחר והמציא חידוש דין מדעתו לחלק בהא דאמרינן התם לאו כל כמינא דאמך כו' דהיינו דוקא משום שהיתה נשואה מש"ה לא אמרי' דשוויא נפשה חד"א דמאחר שעד זמן זה בא עליה בעלה בהיתר לא כל כמינה לחוב לבעלה ולאסור עליו מה שכבר קדם לו שהיה בא עליה אבל אם היתה מאורסת ואמרה שקבלה קדושין מאחר נראה דכיון דשויא נפשה חד"א מונעים הבעל מלבא עליה ובהכי א"ש דברי הרא"ש בתשובה כו' משום דמיירי בארוסה כו' ושוב מצא סמך לדבריו בתוס' רי"ד בשמעתא דהתם ע"ש. וע' בתשו' מהרי"ט ח"א סימן צ"ב שהשיג עליו דגם בארוסה הוי אגידא ביה דלא מציא שויא ע"ע חד"א. וגם על גוף סברת תו' רי"ד הנ"ל דבנשאה כיון דאגידא ביה לא אמרינן שויא חד"א האריך לתמוה על זה. וגם כתב שם לתרץ דברי הרא"ש הנ"ל באופן אחר (ע"ל סי' קט"ו ס"ו ס"ק כ"ה) יעו"ש באריכות. וע' בס' שעה"מ פ"ט מה"א דין ט"ו שתמה על מהרי"ט שם והאריך לבאר דעת התוס' רי"ד וגם כתב ישוב אחר על דברי הרא"ש הנ"ל. ועיין בתשו' ברית אברהם סי' פ"ח אות יוד וסי' צ"ד אות ב' ואות י"ב מ"ש בזה וגם בספר בית מאיר מזה וע' עוד בס' קרבן נתנאל בתרא פרק בתרא דגיטין אות ע"ב שכתב ג"כ ישוב על דברי הרא"ש הנ"ל:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון