פני משה/שבת/יז/א

פני משה שבת יז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' כל הכלים ניטלין בשבת ודלתותיהן עמהן. הכלים שיש להן דלתות כגון שידה תיבה ומגדל וכיוצא בהן ניטלין הדלתות עמהן ואף על פי שנתפרקו מהן בחול ניטלין בשבת לפי שהן מוכנין לעולם אגב הכלים:

ואינן דומין לדלתות הבית. שאין מטלטלין אותן כשנתפרקו קודם השבת לפי שאינן מן המוכן הכי מפרש להמתני' בש"ס הבבלי ובגמרא הכא מפרשי לה בענין אחר:

דלתות הבית דרובה ודלתות הכלים דרובן. כלומר דמפרש להמתני' דבכל חדא וחדא דרובה קתני והיינו רבותא לאשמועינן בתרוייהו כדמפרש ואזיל:

דלתות הבית דרובה וכו'. בדלתות הבית אשמעינן רבותא שאף על פי שנתפרקו בשבת מהבית ואיכא למימר דמוכנין היו בין השמשות אפילו הכי אסור לטלטלן בשבת כדמפרש לקמיה דלפי שאינן מן המוכן דקאמר היינו משום שאין תשמישן אלא על גבי הקרקע כשהן קבועין בהבית והלכך אפילו נתפרקו בשבת שייך לומר בהו שאינן מן המוכן לענין טלטולן:

דלתות הכלים דרובה. ובדלתות הכלים אשמועינן רבותא שאע"פ שנתפרקו בשבת ניטלין הן בשבת. וכלומר דלא מטעמא דמוכן הוא אגב הכלי דא"כ קשה אדרבה דטפי מן המוכן הוא בשנתפרקו בשבת אלא ה"ק אע"פ שנתפרקו מהן בשבת ואלו אין תשמישן אלא אגב הכלי ומהו דתימא הואיל ולא חזיין השתא להכלי אסור לטלטלן קמ"ל דמותר דהא מיהת חזיין נמי להשתמש עליהן בלא הכלי כגון לאנוחי עלייהו מידי א"נ לכסות את הכלי ואפי' נתפרקו ממנו:

לפי שאינן מן המוכן וכו'. כלומר האי אינן מן המוכן מיתפרש שאינן לתשמיש אחר אלא ע"ג הקרקע כשהן קבועין וכדפרי':

בראשונה קידם שנשנית המשנה של איסור טלטול מאיזה כלים כדלקמן. ומה שהתירו להן היה הכל מותר וכל הכלים היו נטלין בשבת:

כיון שנחשדו וכו'. כהדא היא דכתיב בדברי נחמי' בן חכליה בימים ההמה ראיתי ביהודה וגו' וראו שהן מזלזלין בחלול השבת החמירו עליהן ואסרו להן את הכל:

כיון שנגדרו. שראו שגדרו על עצמן ונזהרין הן מחילול שבת היו מתירין להן ואמרו כל שאר הכלים הן שאסורין מלבד ג' כלים שהתירו להן כדתנינן בתוספתא ריש פ' ט"ו בראשונה היו אומרים ג' כלים ניטלין בשבת מקצוע של דבלה וזומא ליסטרא של קדירה וסכין קטנה שעל גבי השלחן. וזה היה כשראו שהן נגדרין במקצת בחלול שבת:

והולכין. ומתירין להן כדקתני שם וחזרו להיות מוסיפין עליהן בהיתר עד שאמרו כל הכלים ניטלין בשבת חוץ מן המסר הגדול וכו' כדתנן לקמן במתני':

ר' יוסי אומר אף הצפורן. גדולה והכי תני לה בתוספתא והיא כעין יתד רשבג"א אף העוגין וזהו העוגין של הספינה וטעמא דאלו אין עומדין אלא למלאכתן וקפיד עלייהו ומייחד להו מקום:

מדוכה אם יש בה שום וכו' תוספתא היא סוף פי"ד:

קודם להתרת כלים שנו. להא דמדוכה דאלו לאחר שהתירו אין חילוק בין יש בה שום לשאין בה שאפילו מלאכתה לאיסור מותר לטלטלה לצורך מקומה:

תמן תנינן. בפ' י"א דכלים קלוסטרא היא הנגר שנועלין בו הדלת ועושין בראשו כמין תפוח ונקרא קלוסטרא שומטה מפתח זה ותולה בחבירו בשבת דוקא על ידי השמטה וגרירה דטילטול מן הצד הוא אבל טילטול גמור ס"ל לר' יהושע דלא התירו:

ר"ט אומר. אפי' טילטול גמור שהרי היא לו ככל הכלים ומיטלטלת בחצר:

דבי ר' ינאי אמרו. דאף בחצר שלא עירבה בה בני הבתים היא מתני' ואקשו עלייהו דאם בחצר שלא עירבה איירי הדא היא דתנינן וכו' בתמיה וכי כל הכלים מיטלטלין הן בחצר שלא עירבה אלא בשעירבה מיירי ור"ט היתרא דטילטול גמור קמ"ל:

קודם להתרת כלים שנו. האי דינא דקלוסטרא גם כן קודם שנמנו להתיר טילטול כל הכלים נשנית. ופריך עלה אי קודם להתרת כלים שנו הדא היא דתנן וכו' בתמיה הא טילטול כל הכלים עדיין היו אסירין להם ומשני מאי ככל הכלים דקתני היינו בשלשה כלים המיטלטלין בחצר וכו' שאותן התירו מקודם כדתני בתוס' שהבאתי לעיל:

חצוצרות. ששנינו גבי התקיעות בע"ש כשהוא תוקע השלישית סילק המסלק והטמין המטמין וכו' ומקו' היה שם בראש הגג ששם מניחה במקומה ופריך ולאו כלי הוא ולמה לא יהא ניטל בשבת:

קודם להתרת כלים שנו. זה ג"כ נשנה קודם שהתירו טלטול הכלים:

קנים. הא דתנן בפ' שתי הלחם לא סידור קנים ולא נטילתן דוחה שבת ומקלות הא דתנן בסוף פ' תמיד נשחט כל מי שאין לו מקום לתלות ולהפשיט מקלות דקין חלקים היו שם ומניחן על כתיפו וכתף חבירו ותולה ומפשיט ור"א אומר י"ד שחל להיות בשבת יניח ידו על כתף חבירו ויד חבירו על כתיפו ותולה ומפשיט לפי שלא היו יכולין לטלטל המקלות וזה ג"כ קודם להתרת כלים נשנו:

לווחין של ספינה. דפין שניטלו הימנה אין מטלטלין דלאו דעתיה עלייהו ומוקצין הן:

אם היו מכוסין. כלומר אם ראוין הן להיות מכוסין על גבי כלים או אוכלין וכו':

אמרי בימי ר' לא. כך היו אומרים בימי רבי אילא דאע"ג דאת אמר ככיסוי הכלים הן והוא שיש עליהן תואר כלי:

כל שניטל בשנים. שכבד הוא וצריך שני בני אדם לטלטלו ניטל הוא בשנים ובד' או בה' אסור והקשה ר"ז עלה דאם התירו בשנים א"כ אפי' בד' או בה' מותר שהכל לפי כובדו:

מה דאמר ר' מנא וכו'. כלומר והכי שמעינן נמי מהאי דאמר רב מנא אמר ר' יוסה דכך היה מעשה שהיו התינוקת טעונין להספסל ודר' יודה בן פזי והזקנים היו מסייעין להון:

ולאו כלי הוא. ומאי קמ"ל פשיטא שמותר וקאמר דהא קמ"ל שלא תאמר הואיל ותשמישן במקומן ואדם קובע להן מקום וכו' הלכך איצטריך לאשמועינן שהתירו להן:

וסוגין. הסלים הגדולים:

מכבש מיטות. שמכבשין את הנסרים שלה להשוותן:

כובד העליון והתחתון. הן שני עצים עגולין של האורג אחד הוא לפניו שכורך בו יריעה הנארגת וזהו העליון והתחתון שכרוך עליו השתי והוא להלן ממנו וכבדין הן ואפי' כן מטלטלין אותן:

חוץ מן העומדין. הן העמודים שהכובדין תקועין בהן:

בעומדין ששם. כלומר שקבועין שם ומשום אשווי גומות הוא שאסרו אבל בעומדין שכאן שאינן קבועין וניטלין מכאן לכאן מותר אע"פ שהן גדולים וכבדין:

של קורייס. של הסורג:

מה דר' יוסי אמר ר' יוחנן. לא כן הוא שהתירו להדיא אלא ששאל וכו' וא"ל מטלטלין ור' יודה בן פזי לא אמר כן אלא שאין מטלטלין אמר לו:

מפני שאין מטלטלין. כלומר שאינן ניטלין מפני כובדן וקובע להן מקום:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף