פני משה/שבת/י/ה

פני משה שבת י ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' המוציא ככר וכו'. משום סיפא קתני לה שאם הוציאוהו שנים פטורים לד"ה ואפילו להת"ק שהרי אחד יכול הוא להוציאו וכדאמרי' לעיל בפ"ק דכתיב בעשותה אחת מכל מצות ה' בעשותה את כולה ולא מקצתה יחיד שעשה אותה ולא שנים:

לא יכול אחד להוציאו. כגון שהוא גדול וכבד והוציאוהו שנים חייבין שהרי זה כמי שכל אחד עושה הכל ובכה"ג לא פטרה התורה לשנים שמתחלה ניתנה המלאכה לשנים:

ור"ש פוטר. אפילו בכה"ג ואין הלכה כר"ש:

מתני' המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי. מכיון שפטור על האוכלין פטור אף על הכלי שהכלי טפילה לאוכלין ואין כונתו להוצאת הכלי אלא בשביל להוציא מה שבתוכו והרי אין בו כשיעור:

את החי במטה. ועל הוצאת החי אינו מתחייב לפי שהחי נושא את עצמו הלכך פטור אף על המטה שהיא טפילה ודוקא אדם חי אבל בהמה וחיה ועוף אפילו חיים חייב שהן דומין לכפותין וכן אם הוציא אדם כפות או חולה חייב:

את המת במטה חייב. ה"ה אם הוציאו לבדו אלא אורחא דמילתא קתני:

וכן כזית וכו'. כלומר לאו דוקא מת שלם אלא כך הוא אם הוציא אפילו כזית מן המת או כזית מן הנבילה וכעדשה מן השרץ חייב דכשיעור טומאתן כך שיעור הוצאתן:

ור"ש פוטר. אפילו במת שלם ואפילו במוציאו לקברו דס"ל מלאכה שא"צ לגופה פטור דלא הוי מלאכת מחשבת לדידיה שאין זה אלא לסלקו מעליו ואין הלכה כר"ש:

גמ' בעשותה וכו'. הכי דריש לה בת"כ:

קני גירדי. כך היה נקרא:

רבי פוטר ר"א בר"ש מחייב. אליבא דר"ש פליגא בלא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שנים דמר קאמר כך קבלתי ומר קאמר כך קבלתי ממנו:

א"ל רבי. לר"א בר' שמעון כך שמעתי מאביך שפוטר אמר לו ר' אליעזר שמשתי את אבא עומדות מה שלא שמשתי אותו יושבות כלומר וכי כל כך שמשת לפניו כמו ששמשתי אני ומקובל אני מפיו שמחייב:

ורבי וכו'. וכי רבי תלמידיה דר"ש בן יוחאי הוא דהוה וכי לא תלמידו דר' יעקב בר קודשי הוה וכלומר אע"ג דאשכחן בהרבה מקומות שרבי למד לפני ר"ש ותלמידו היה מ"מ וכי תלמיד מובהק היה שנא' עליו לא שמשת אותו ישיבות דמשמע שאפי' שמשת אותו הרבה אני שמשתי אותו יותר ממך והלא רבו מובהק של רבי ר' יעקב בר קודשי הוה. אלא כך א"ל שמשתי אני את אבא עומדות מה שלא שמשת את רבך ישיבות:

היו פניו של רבי מקדירות. מבוהלות ונתכרכמו תמיד מחמת התשובות שהשיב עליו כשהיה רבי רוצה לומר דבר אחד בתורה והקיפו בהלכות ואמר לו אביו של רבי והוא ר' שמעון בן גמליאל ויאות הוא כך בני ואל ירע בעיניך זה הוא ארי בן ארי ואתה ארי בן שועל ומענוותנותו אמר כן:

מן דמך. לאחר שנפטר ר' אליעזר בר"ש שלח רבי לתבוע באשתו שתנשא לו ואמרה לו כלי שנשתמש בו קדש ישתמש בו חול ולהגיד גדולתו ושבחו של ר"א בר"ש:

גמ' הדא דאת אמר. שפטור אף על הכלי כשהפירות צריכין לכליין שאין להוציא אותן בלא כלי כגון אילן התותים שהן כמלאים קוצים ומסרטין את הידים אבל אם אינן צריכין להכלי שלהן חייב אף על הכלי כלומר שייך החיוב אפילו בשביל הכלי דאלו על האוכלין הרי אין בהם כשיעור:

דחייא טעין גרמיה. הוא נושא את עצמו ובשאינו כפות או חולה כדפרישית במתני':

את המת במטה דברי הכל. קושיא הוא אמאי קתני הכא ר"ש פוטר הא לר' אילא לד"ה הוא חייב דהא לא כן תני בפרק דלעיל בהלכה ו' אף המוציא ריח רע כל שהוא חייב ואמר ר' אילא עלה דאף רבי שמעון מודה בה דפליג בשיעורין בריש פ' דלעיל וקסבר דלא נאמרו שיעורין דהתם אלא למצניעהן אבל מוציא ולא הצניעו מתחלה שיעורו גדול כדקאמר שם כל המשקין ברביעית ובריח רע מודה הוא דבכל שהוא מתחייב מפני שרוצה להסיר ממנו וכן מודה ר"ש באיסורי הנאה דבכל שהוא מתחייב משום דאיסוריה אחשביה שמעינן מיהת דריח רע חשיב לצורך גופו לר"ש שמתכוין לסלקו מעליו וכן איסורי הנאה ואמאי פליג הכא במוציא מת דאפילו אם אין בו ריח רע מיירי תיפוק ליה דאיסורי הנאה הוא:

אמר ר' יודן תיפתר. לר' אילא אליבא דר"ש דהכא מיירי במת עכו"ם שאין בו משום איסור הנאה ושאין בו ריח רע והוציאו לכלבו משום סיפא נקט לה וכן כזית מן המת וכו' ור"ש פוטר דאי ברישא במת עכו"ם שהוציא לכלבו הוי מלאכה שצריכה לגופה אף לר"ש אלא דהואיל דמפרש לדברי ר"ש אליבא דהאי דר' אילא מפרש גם להסיפא בכזית מן המת דפוטר ר"ש אפילו בהוציאו לכלבו ומשום דלדידיה לא סגי בשיעורא דכזית דס"ל כל שיעורין שאמרו חכמים לא אמרו אלא למצניעיהן והכא מיירי כשהוציאו לכלבו אבל לא אצנעיה מעיקרא לכך הלכך פוטר ר"ש:

תני. בברייתא דלאו דוקא כזית מן המת וכו' כדקתני במתני' אלא אפילו בחצי זית מהן חייב ואין לומר דהך ברייתא לענין צירוף קתני דהא קתני ופחות מכעדשה מן השרץ והרי כל שאין שיעורן שוה אינן מצטרפין זה עם זה כדתנינן בפ"ה דמילה:

מ"ט דר"ש דפוטר. משום שכבר נתמעטה שיעור הטומאה:

מ"ט דרבנן. כלומר אי הכי מ"ט דרבנן דברייתא דמחייבי:

כההיא דר' יודן. אלא תריץ בה כההיא דר' יודן דלעיל דמיירי בשל מת עכו"ם ושאין בו ריח רע והוציאו לכלבו והשתא ניחא אליבא דר' שמעון ואליבא דרבנן דר' שמעון אזיל לשיטתו דאפי' הוציאו לכלבו לא מיתחייב בהאי שיעורו דאפי' בכזית מהן פוטר במתניתין מכיון דלא אצנעיה מעיקרא לכך. ואין כאן לא ריח רע ולא איסור הנאה ורבנן דברייתא נמי ניחא. דמכיון שהוציאו לכלבו אחשביה ולא בעינן שיעור טומאה ומתניתין אליבא דרבנן בשלא הוציאו לכלבו הוא דבעי כזית ור' יודן דלעיל קאמר לרבותא אליבא דר"ש דאפילו בשהוציאו לכלבו נמי פוטר וטעמא כדאמרן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף