פני משה/עירובין/י/יב

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה




פני משה TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png י TriangleArrow-Left.png יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' קושרין נימין במקדש. נימת כינור של לוים שאומרים עליו שיר על הקרבן שנפסק בשבת קושרין אותו בין באמצע בין מן הצד מפני שהוא קשר של מצוה ולא היה יכול לעשות זה מאתמול:

אבל לא במדינה. אע"פ שאין קשר זה מעשה אומן מ"מ הואיל וקשר של קיימא הוא אסור:

ואם בתחילה. לעשות הקשר בשבת אפילו במקדש אסור:

חותכין יבלת במקדש. יבלת היא מום כדכתיב או יבלת וחותכין אותו שלא לפסול את הקרבן או אם הוא בגופו שלא לעכב את העבודה ודוקא ביד הוא דשרי דהוי חותך כלאחר יד ואינו אלא משום שבות ובמקדש לא גזרו משום שבות אבל בכלי אסור ודוקא בלחה אבל ביבישה חותכה אפילו בכלי ועובד עבודה:

גמ' דר"ש בן אלעזר היא. מתניתיך דמתיר אפי' לקושרה:

דתני. בתוספתא פ"ח נימא שבכנור וכו' דרשב"א אינו מתיר אלא עניבה שאם קושרה היא אינה משמעת את הקול ותני אידך רשב"א אומר הכהנים על הדוכן והלוים על השיר וכל ישראל על המעמד כדתנינן פ"ד דתענית וכלי שיר כולן מעכבין את הקרבן וא"כ אפי' קשירה מותר היכא דלא סגי בלאו הכי וע"כ תרי תנאי ואליבא דרשב"א ומתני' כהך תנא אליבא דרשב"א דקשירה נמי מותר:

תמן תנינן חתיכת יבלתו וכו'. בפ"ו דפסחים:

והכא את אמר הכין. דחותכין בשבת ומשני ר' סימון מפני קילקול פייסות שאם לא תתיר שיחתוך יבלתו לא יהיה כשר לעבודה ונמצא שחסר כהן אחד מן הפייס כדתנן בפ"ק דיומא שהיו מפיסין הפייס הראשון הפייס השני וכו' ויצטרך לעשות פייס אחר:

אמר ר' יוסי והן שהפיסו. כך הוא בפסחים שם דוקא שכבר הפיסו ויהיה כאן קילקול הפייס אבל לא מקודם אלא יקחו כהן אחר תחת זה ולהטיל הפייס:

בשם לוי סוכיא כאן בנפרכת כאן בשאינה נפרכת. כך היא בפסחים שאם יבישה עד שנפרכת הוא חותכין את כולה:

אתיא דר"ש בן יקים. דאינו מתיר אלא ביבישה ולא בלחה וטעמא דבלחה מיהת חובל הוא ואע"פ שא"צ לדם הוא וכבר קפרא דלקמן דמחייב לעולם בחובל ומבעיר ואפי' א"צ לדם וא"צ לאפר ודר' יוסי בן חנינה דמתיר ביד אפי' בלחה ואע"פ שחובל הוא דבלחה מוציא דם ואם א"צ לדם פטור וכר' יוחנן וכאן דלצורך עבודה מותר אפי' לכתחילה:

דתני כל המקלקלין פטורין וכו'. עיקרא דהאי מילתא בפלוגתייהו בפ"ג דב"ק בהלכה י' והובאה ג"כ לעיל פ' במה מדליקין בהלכה ה':

כאן וכאן בלחה אנן קיימין. ור' יוחנן לשיטתיה דאמר והוא שיהא צריך לדם דאז חייב משום חובל ומתני' דהכא כשאינו צריך לדם ולצורך עבודה מותר:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף