פני משה/סוטה/ט/טז

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
פני משה
גליוני הש"ס




פני משה TriangleArrow-Left.png סוטה TriangleArrow-Left.png ט TriangleArrow-Left.png טז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' משמת רבן יוחנן בן זכיי בטל זיו החכמה. כעין דאמרי' בבבלי סוכה דף כ"ת אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא משנה גמרא כו' וזהו זיו החכמה שהיה בקי בכל ונמסרו לו מעיינות החכמה:

בטל כבוד תורה. שעד ימיו היו לומדי' תורה מעומד ומשמת ר"ג הזקן באה תשות כח לעולם והתחילו ללמוד מיושב וזהו בטל כבוד התורה:

ומתה. בטלה:

זיו הכהונה. שהיה חכם ועשיר שבכהונה וכהנים רבים אוכלים על שלחנו כדמצינו סוף פ' מקום שנהגו:

משמת רבי. תלמידיו של רבי הוסיפו וכתבו זה במשנה:

בטלו מושלי משלים. כגון ממשלות שועלים. כדאמרינן בסנהדרין כי הוי דריש ר' מאיר בפירקא הוי דריש תלתא שמעתתא ותלתא אגדתא ותלתא מתלי:

בטלו הדרשנין. שהיה דורש על כל קוץ וקוץ תילי תילין של הלכות. ובנוסחת הבבלי גריס בטל כבוד התורה שזהו כבוד גדול לתורה שאין בה דבר לבטלה:

פסקו השקד'. שוקדים על דלתות בית המדרש לילה ויום כדמצינו ביבמות דאמר בן עזאי מה אעשה ונפשי חשקה בתורה:

פסקו התלמידים. שהיו לו תלמידים הרבה כדמצינו בכמה ברייתו' שאלו תלמידיו לבן זומא ובנוסחת הבבלי גריס גבי בן זומא ופסקו הדרשנין:

פסק' טובה. עצה טובה כדמפרש בברייתא:

פסק העושר. כדאמרינן בשבת תריסר אלפי עגלי הוה מעשר מעדריה כל שתא:

משמת ר' גמליאל. ובנוסחת הבבלי ר' שמעון בן גמליאל:

תמציתן. עיקר תמצית שלהן וקטנותן שהיו החסידים הולכים ומתקטנין. ובנוסח' הבבלי גריס אצל רבי חנינא בן דוסא בטלו אנשי מעשה על שם שנעשו מעשים ונסים נפלאים על ידו כדאמרי' בתענית יאמר לחומץ להדליק ולעזים להביא זאבים בקרניהם:

בושו חבירים. תלמידי חכמים:

ובני חורין. מיוחסים:

חפו ראשם. שגברה יד עזי פנים וממזירים שהם עשירים ואלו עניים:

ונדלדלו אנשי מעשה. אין חש להם:

ואין דורש. לישראל:

ואין מבקש. עליהם רחמים:

שרו חכימיא. התחילו החכמים:

כספרייא. מלמדי תינוקות והם קטנים מן החכמים:

כחזנא. חזן הכנסת:

כעמא דארעא. כעמי הארץ:

בעקבות משיחא. בסוף הגלות לפני ביאת המשיח:

ויוקר יאמיר. שהיוקר יתגדל ויגבה א"נ הכבוד יהיה נאהב מלשון את ה' האמרת היום (דברים כו) שהכל יהיו רודפין אחר הכבוד:

והיין ביוקר. שהכל עוסקין במשתאות:

והמלכות העכומ"ז. השונטת בעולם:

תהפך למינות. תהא נמשכת אחר הטעות ואחר המינים:

ואין תוכחת. אין לך אדם שיוכל להוכיח חבירו שכולם נכשלים בחטא וכשמוכיחו אומר לו גם אתה כמוני:

בית הוועד. של חכמים יהיה לבית זנות שכלו החכמים ואין לומד תורה ויהא חרב מאין איש ובעלי זימה מתגודדים שם שהיו בתי מדרשות שלהם חוץ לעיר:

והגליל. ארץ הגליל יחרב:

והגבלן. מקום ששמו כך ישום וישתומם:

ואנשי הגבול. אנשי ארץ ישראל שהיא נקראת גבול לגבי ירושלים:

נערים פני זקנים ילבינו. יחרפו ויביישו אותם:

וזקנים יעמדו בפני קטנים. לכבדם והיינו דאמרינן חוצפא יסגא:

בת קמה באמה. לחרפה ולביישה:

כפני הכלב. שלא יתביישו זה מזה:

ועל מה יש לנו להשען. אחר כל זה כ"א על אבינו שבשמים:

גמ' נגנז ספר החכמה. שהיה בעל הלכות מפי שמועות הרבה:

פסקו עצות טובות כו'. ע"י שהיה זהיר ובקי בדרשות ובתשובת האפקורסים הי' למגן לישראל בעצה טובה בכל מקום:

פסקו מעיינות החכמה. עומק סברא ולמצוא סמך לטעמי תורה שבע"פ מדרשי המקראות ואותיות היתירים שהי' רגיל לדרוש:

פסקה הבינה. כדאמרי' על רבי יוסי שהיה טעמו ונימוקו עמו:

הדרשנים. שהיה בקי בדרשי המקראו' כדאמר ולא זכיתי עד שדרשה בן זומא:

רבן יוחנן בן זכאי מי דמיך. כשהיה נפטר צוה לפני מותו פנו כו' וכן אמרי' בבלי ברכות:

ואית דאמרין מן דחמא רביה חמא. מה שיראה רבו רבן יוחנן בן זכאי והוא חזקיהו ראה גם הוא בעת פטירתו:

חד כו'. אחד ממשפחת בית פזי שהיו רוצין של בית הנשיא להתחתן עמו ולא היה מקבל:

אמר דלא יהוון בהתוון. שלא יהו של בית הנשיא מתביישין ע"י כך לפי שמשפחתו אינה כדאי להתחתן עם משפחת הנשיא:

אמרו. שראוי הוא לכבוד גדול הזה ויבוא זה שרץ אחר הכבוד ע"ש שנתחתן לאחאב מלך ישראל. א"נ שהיה רץ לקראת ת"ח לכבדם כדאמר בהלוקין ואת יראי ה' יכבד זה יהושפט מלך יהודה כו' אחר זה שברח מן הכבוד לקראתו לכבדו:

יש ביניכם שנים ראוין לרוח הקדש והלל הזקן אחד מהן. והשני לא נתפרש שלא לבייש האחרים דהשתא כל חד מצי אמר אנא הוא ונתנו עיניהם על השני בשמואל הקטן. וכתב היפ"מ דההיא פליגא אדלעיל דשם לא נתפרש אלא אחד בכל פעם. ואפשר לומר דתרי עובדי הוו תדע דלעיל קאמר אלא שאין הדור כדאי והכא סתמא קאמר מפני שבפעם השנית היו הלל הזקן ושמואל הקטן שניהם ביחד באותו מעמד וגדלה זכות שניהם וטובים שנים מהאחד:

ונתנו עיניהם בר' אליעזר בן הורקנוס. על השני והיו שמחי' כששמעו עכשיו שנתפר' שמואל הקטן על שכיונו בראשונה ושהסכימה דעתן לדעת המקום:

סליק פירקא וכולא מסכת סוטה ברחמי דשמיא
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף