פני משה/נדרים/ז/א

פני משה נדרים ז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' הנודר מן הירק מותר בדילועי'. דלא הוו ירק אלא פרי:

ור"ע אוסר. דקסבר דילועין בכלל ירק:

לא מצאתי אלא דילועין. ואם מין ירק הוא אמאי לא זבין ליה:

וכן הדבר. ומשם אני מביא ראיה או שמא אומר לא מצאתי אלא קטנית ומדקא אתי להמלך על הדלועין אלמא מין ירק הוא והלכה כר"ע:

אסור בפול המצרי לח. דכל שהוא לח ירק הוי:

גמ' מיסבר סבר ר"ע. קס"ד דטעמא דר"ע משום דקסבר הואיל ומימלך שלוחא עליה שאומר מצאתי דלועין ולא מצאתי ירק וא"כ מעתה הנודר מן הבשר יהא אסור בבשר ודגים וחגבים דהא נמי אימלך שלוחא עלייהו שכן אדם כו' ואנן קי"ל דמותר בדגים וחגבים ואם ר"ע פליג נמי עלה:

אלא. היינו טעמיה דר"ע דקסבר שהדלועין בכלל ירק ולאו משום דמימלך עלה:

אף למידת הדין כן. וכן לענין דיני ממונות פליגי ר"ע ורבנן אם הדלועין מכורים בכלל ירק:

ובהבקר ובהקדש כן. וכן אם הקדיש או הפקיר ירק גינה שלו פליגי נמי אם הדלועין בכלל:

אתיא דיחידייא דהכא. ר"ע דמתני' כסתמא דתמן בתוספתא דסתים לן ת"ק דבריית' כר"ע:

ודיחידייא דתמן. רשב"י בתוספתא כחכמים דמתני':

דתני הנודר כו'. חסר כאן דברי הת"ק ובתוספתא הכי איתא הנודר מן הבשר אסור בכל מין בשר אסור בראש וברגלי' ובקרביים בקנה ובעופות ומותר בבשר דגים וחגבים רשב"ג אומר הנודר מן הבשר אסור בכל מין בשר ומותר בראש כו' וסתמא דהתם היינו ת"ק כר"ע דכל הני מין בשר מיקרי ורשב"ג כרבנן דמתני' וכן אמר בבבלי ריש פרקין:

וכן היה רשב"ג אומר. עוד דבר אחד קרבייא לאו בשר ואכליהון לאו אינש כדמפרש בבבלי לענין זביני שהקונה קרביים בדמים שיכול לקנות בשר לאו בר אינש הוא ובטלה דעתו אצל כל האדם:

שמותר בירק. דאין דלועין בכלל ירק:

מן הטפילה מותר בעיקר. ודילועין קרוי טפלה לגבי ירק:

מה פליגי. ר"ע ורבנן במתני' בדלעת המצרית:

דלעת יוונית אינון. ולד"ה בכלל ירק הן:

קירמולין. מן ירק:

עד שלא עשו דילועין. עד שלא גדלו ונעשו כדלועין אבל אם גדלו ונעשו כדלועין כשאר ירק הן וחייב במעשרות:

קלוקסייה. מין שורש נטע שגדל במצרי' ואוכלין אותה. הערוך:

שאסור לגמות בהן מים. לענין שביעית קאמר כדתנן פרק ז' דשביעית כל שהוא מאכל אדם או מאכל בהמה יש להן שביעית ויש להן ביעור ואלו העלין הואיל והצביים אוכלין אותן כלה לחיה מן השדה קרינן בהו וחייבין בביעור וכשהגיע זמן הביעור אסור להנות מהן ולגמות בהן מים:

במיני אפומלייא כו'. כל אלו מיני ירקות הן ידועין להם בשמותן:

קולקס כירק. הוא לענין מעשרות כו' ולענין נדרים לחוד הוא דצריכא ומיבעיא לן אם בכלל ירק הוא או לא:

מהו שיהא מותר. בירק יבש מי אמרינן הואיל דבר שאינו לח לאו בכלל ירק הוא וכן ירק יבש:

לא אמר אלא פול המצרי. שהוא מותר ביבש משום דדבר שיש לו גורן הוא שרגילין לעשות ממנו גורן כשהוא יבש והוי כמין דגן אבל דבר שאין לו גורן כגון ירק אסור אפי' ביבש:

מן האפייה. שם הכולל מפירות הארץ הערוך. ובתוספתא גריס הנודר מן הפירי:

ואסור בכל פירות האילן. ובתוספתא מותר בפירות האילן וגי' דהכא עיקר וכן נראה מהבבלי דאמר סתם אסור בכל פירות הארץ ואפילו פרי עץ בכלל:

הנודר מן פירות שנה גרסינן מותר בגדיים כו'. דלאו פירות שנה מיקרו וכן הוא בתוספתא:

אסור בכל. דכולן גידולי שנה נינהו:

כמ"ד הילכו בנדרים אחר לשון בני אדם. ולפיכך מותר ביין שאין דרכן לקרות תירוש אלא לדברים מתוקים ולא ליין:

ברם כמ"ד הילכו בנדרים אחר לשון תורה. אסור ביין דהתורה קראה אותו תירוש דכתיב תירושך. ופלוגתא היא בריש פרקין דלעיל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף