פני משה/יבמות/ב/יא

פני משה יבמות ב יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' המביא גט ממד"ה. דקי"ל דצריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם וטעמא מפורש פ"ק דגיטין לפי שאין בקיאין לשמה:

לא ישא את אשתו. דכיון דאדיבורי' סמכינן חיישינן שמא יצרו תוקפו ומשקר:

מת הרגתיו כו' לא ישא אשתו. הואיל ועל עדותו היא נשאת איכא לזות שפתים שמא עיניו נתן בה והעיד שקר אבל לאחר תנשא דאשה נשאת בעד א':

ר' יהודה אומר הרגתיו לא תנשא אשתו. אפי' לאחר על פיו לפי שהוא משים עצמו רשע והתורה אמרה אל תשת רשע עד:

הרגנוהו תנשא. כדמפרשינן בגמ':

גמ' מהו נאמן כו'. סוגי' זו כתובה לקמן בקידושין פ' האומר הל' ז' ושם הגי' עיקר ועל מתני' דשם קאי ואגב דמקשי לקמן ממתני' מייתי לה הכא. דתנינן שם קדשתי את בתי ואיני יודע למי קדשתיה ובא אחד ואמר אני קדשתיה נאמן. ומפרש הש"ס מהו נאמן:

שמואל אמר נאמן ליתן גט. דסמכינן עליו שהוא קידשה וגיטו גט דאין אדם חוטא ולא לו בדבר שאינו נהנה ממנו ולהתיר אשת איש בחנם אבל לכנוס אינו נאמן דאימר יצרו תוקפו. ובבבלי שם דף ס"ג גריס אליבא דרב דאמר הכי:

אסי אמר. נאמן אף לכנוס וכדאמר נמי שם דלא חציף אינש לשקר בזה דמירתת דילמא מכחיש ליה ואמר ידענ' דלאו את יהבת לי קידושין:

וכן רב הונא בשם רב גריס הכא. כרב אסי:

וכן ר"י אמר נאמן לכנוס ואין למידין מכאן. שיהיה אדם נאמן לדבר אחר כשהבעל דבר בעצמו מסופק כדמפרש ואזיל:

א' משדותי כו' לא כל הימנו. ואינו נאמן בזה וטעמא דבשלמא בקידושין מירתת לשקר שמא לאחר זמן יבא זה שקידשה באמת ויכירו אותו ונמצא שבא על א"א אבל גבי שדה מאי מפסיד אם יבא האחר שלקחה באמת יחזיר לו השדה ועם הפירות שאכל ולא הפסיד כלום הילכך אינו נאמן דחיישינן שמא בתוך כך יקלקל השדה וישמיט הפירות ולא ימצא מה לגבות ממנו. ובבבלי אינו מבואר זה הדין כ"א האי דאמרו קידושין ע"ג נאמן בעל המקח כו' וזהו אם הוא יודע. ובהגהת מיימוני פ"ט מאישות ומביאו הרמ"א בח"מ סוף סי' רכ"ב דהלוקח נאמן ולא ידעתי מאין למד זה דהרי הכא מבואר בהדיא דאינו נאמן והש"ך שם ג"כ מביא בשם הה"מ כן וע"ש:

וקאמר הש"ס אף בקידושין כן. דבכה"ג גם בקידושין אינו נאמן באומר א' מבנותיי כו' כלומר שהוא מסופק ג"כ בזה איזו מהבנות קידש ולמי קידשה דבזה אינו נאמן לומר קידשתיה לזו ולהוציא את כולן מספק אשת איש:

מתני' דהכא פליגא על רב. דקתני לא ישא אשתו אלמא בדבר שאנו סומכין על דיבורו אינו נאמן לעצמו:

ומשני תמן. כלומר במתני' דהכא ואיידי דאמר בקידושין תמן גריס נמי הכא כן וכן דרך הש"ס הזה:

הוחזקה א"א בפני הכל. דהרי היא כחזקת א"א והוא בא להוציאה ולהתירה ולעצמו אינו נאמן:

ברם הכא. בקידושין דאכתי בחזקת פנוי' היתה ולא הוחזקה א"א אלא בפני שנים שאומר אבי' שקידשה בפניהן ואינו יודע למי:

לכשיבואו כו'. כלומר דכשיבואו העדים ויאמרו זהו שקידש ולא זה ויכחישו אותו אבל כל זמן שאין מכחישין אותו נאמן:

מתני' פליגא על שמואל גרסי'. וכן הוא שם דתנינן התם בסיפא דמתני' זה אומר כו' שניהם נותנין גט להתירה ואם רצו כו' דאלמא דנאמן אף לכנוס:

ומשני פתר לה. שמואל באומר האב לא' משני אלו כו' והילכך האי דכנס בודאי קושטא הוא שקידשה דהרי אין כאן ספק יותר אלא אם זה האחר קידשה ומירתת שמא יכיר האב שחבירו קידשה ולא הוא אלא ודאי דשכנגדו הוא כיחש וירא לכונסה ונותן גט. וכה"ג מפרק לה התם בבבלי אליבא דרב דאמר התם כשמואל דהכא. ומצינו כזה הרבה בש"ס הזה שנחלפו השמועות עם ש"ס הבבלי:

קדם א' מהן כו'. כדמפרש ואזיל:

הדא דאת אמר. דוקא בזה אומר אני כו' וקדם הא' וכנס קודם שנתן האחר הגט הוא דמוציאין מידו דאמרינן שמא הוא משקר ואין כאן ראיה דשכנגדו מכחש:

אבל. ברישא אם אמר אני קדשתיה וכנסה וכרב אסי דאמר נאמן לכנוס:

לא כל הימנו. לאוסרה על בעלה:

ותני כן כו'. ברייתא הובאה ג"כ בבלי שם:

מה נפשך כו'. על מתניתין קאי וטעמא דרבי יהודה מפרש דהרגתיו לא תנשא דמ"נ אם קטלי' רשע הוא והחשוד כו' ואם לא קטליה בחיים עדיין הוא:

הרגנוהו מעתה קטליה. כלומר באמת היא דנהרג וכדמוקי בבלי כ"ה באומר הייתי עם הורגיו אבל לא נגעתי בו ולפיכך תינשא לאחרים ולא לו דעל דיבוריה סמכינן:

משם ראיה כו'. וכדמפרק לה שם שנתפס ע"י ליסטיות שהיה עמהן והוא לא נגע בו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף