פירוש הרמב"ם/ראש השנה/כד/א

פירוש הרמב"ם ראש השנה כד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כמה היה גבוה . דבר ידוע שהעומד בשדה (במקום) מרחוק רואה את הרקיע כאלו נוגע בראש ההר או בראש הגדר וכך נמי העומד מרחוק רואה אח הירח כאלו הוא קרוב בהר או בגדר. וכך שואלין אותם באיזה מקום היתם כשראיתם אותו אם אמרו במזרח הינו אומרים להם גבוה היה או נמוך אם אמרו גבוה היה הם עידי שקר שירח במערב כמו שאמרנו והם במזרח. וכבר פירשנו שהעומד מרחוק רואה את הירח כאלו נונע בראש ההר או בראש הגדר ואם אמרו נמוך הוא הן עידי אמת מפני שהם במזרח והוא במערב והעומד מרחוק רואה את הירח כאילו נונע בהר [או בראש הגדר]. וכך נמי אם אמרו במערב היינו אם אמרו נבוה היה הן עידי אמת מפני שהן קרובין ממנו וגבוה רואין אותו ואם אמרו נמוך היה הן עידי שקר מפני שאינו נראה נמוך אלא למי שהוא רחוק ממנו.

וכמה היה רחב. פירוש אם היו יודעין בית דין ששעות יתירות בינו ובין המולד כגון אם היה המולד בליל כ"ט בארבע שעות בלילה וראוהו בליל שלשים שנמצא בינו ובין המולד עשרים בידוע שרחב ראוהו. אבל אם היה המולד יום כ"ט קודם חצות (וראוהו) ליל שלשים שנמצא לו משנולד שש שעות בידוע שלא ראוהו רחב.

ולאן היה נוטה. פירוש לאיזה צד מן העולם היה נוטה. ותני עלה לצפונה דבריו קיימין פירוש אם אמרו (כי לצפון היה נוטה דבריו קיימין. ותנא חדא לדרומה דבריו קיימין פירוש אם אמרו) כי לדרום היה נוטה דבריו קיימין. ולפי שנתקשו שתי ההלכות תריץ אביי לא קשיא כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים . כבר פירשנו למעלה כי במזל שיהיה בו השמש [יראה בו] הירח בראש חדש ובימות הגשמים שהשמש מהלכת בדרום העולם הירח נמי (בדרום ובימות החמה שהשמש מהלכת בצפון הירח נמי) נראה בצפון. וצריך אתה לדעת ששנים עשר מזלות אינן סובבין על הארץ כמו שסבב חוט על כדור מן המזרח למערב שאלמלא כן הוא אי אפשר שהלך השמש לא בצפון ולא בדרום אלא בדרך אחד לעולם עולה ויורד מן המזרח למערב. ועוד שאלמלא היה דרכה מן המזרח למערב ואינה מהלכה לא בצפון ולא בדרום מפני מה אינה מגעת היום למקום שהגיעה אמש ואינה מגעת למקום שתגיע היום עד שס"ה ורביע יום וכדתנן בבראשית רבה (לג ז) "אמר רבן שמעון בן גמליאל כל שהוא רוצה לידע שימות החמה שס"ה ורביע יום ישרט שריטות בכותל באחד בתקופת תמוז ולשנה הבאה" וכו', ואי סלקא דעתך דדרך אחד יש לה מן המזרח למערב אמאי אינה מגעת היום למקום שהגיעה אמש. אלא המזלות אינן סובבין בארץ ממזרח למערב כמו שסבב חוט על כדור אלא סובבין ומשופעים חצי המזלות נוטה לצפון וחציין נוטה לדרום ומקצת השפוע נוטה בדרום ומקצתו בצפון ומעלה ראשונה ממזל טלה ומעלה ראשונה ממזל מאזנים הם סובבין בארץ כמו שתקיף חוט על הכדור אינן נוטין לא לצפון ולא לדרום מעלות הללו ומתחלת מזל טלה עד תחלת מאזנים נוטים לרוח צפון ומתחלת מאזנים עד תחלת טלה נוטים לרוח דרום. נמצאו שני מעלות הללו מעלה ראשונה ממזל טלה ומעלה ראשונה ממזל מאזנים מכוונים זה כנגד זה והם סובבים על דרך אחת מן המזרח למערב וחוט מהלכם הוא שקורין בלשון ערבי (ראירא מעדל אלוהר) [דאורא מעדל אלנצר פירוש סביב יושר היום] נמצאו המזלות ששה נוטים כלפי צפון וששה נוטים כלפי דרום נמצאת השמש כשהיא [מהלכת] בתחלת מזל טלה והוא יום תקופת ניסן כמו שפירשנו עולה מן המזרח ושוקע במערב ואינה נוטה לא לצפון ולא לדרום אלא מהלכת באמצעו של עולם. מיום תקופת ניסן ואילך השמש מהלכת ונוטה כלפי צפון ומתרחקת מחוט אמצעו של עולם עד שהיא מגעת למעלה ראשונה ממזל סרטן והוא יום תקופת תמוז נמצאת רחוקה מחוט אמצעו של עולם ריחוק הרבה והוא בצפון. (מיום תקופת תמוז ואילך השמש הולכת ומתקרבת לחוט אמצעו של עולם והוא בצפון) עד שהיא מגעת למעלה הראשונה ממזל מאזנים נמצאת מהלכת נמי אותו יום באמצעו של עולם ואינו נוטה לא לצפון ולא לדרום והוא תקופת תשרי. מיום תקופת תשרי [ואילך] השמש מהלכת ונוטה כלפי דרום ומתרחק מחוט אמצעו של עולם עד שמגעת למעלה ראשונה ממזל גדי והוא יום תקופת טבת ובאותו יום נמצאת רחוקה מחוט אמצע של עולם ריחוק הרבה והיא בדרום כדרך שהיתה בתקופת תמוז בצפון אותה מדה עצמה ומיום תקופת טבת ואילך הולכת ומתקרבת לחוט אמצעו של עולם (והיא מהלכת בדרום) עד שהיא מגעת למעלה ראשונה ממזל טלה וחוזרת לכמות שהיתה. נמצאת אומר אותן ששה מזלות שמהלכת ממזל טלה עד תחלת מזל מאזנים מהלכת בצפון והם ימות החמה ואותן ששה מזלות שמתחלת מזל מאזנים עד תחלת מזל טלה מהלכת בדרום והם ימות הגשמים. וצריך אתה לידע שיום תקופת תשרי ויום תקופת ניסן שהשמש מהלכת באמצעו של עולם היום והלילה שוים ותקופת תמוז שהשמש מהלכת בצפון רחוקה מחוט אמצעו של עולם ריחוק הרבה אותו יום אין בכל ימות השנה ארוך ממנו ולילו אין בכל לילות השנה קצר ממנו ותקופת טבת שהשמש בדרום רחוקה מחוט אמצעו של עולם ריחוק הרבה אותו יום אין בכל ימות השנה יום קצר ממנו ואין בכל לילות השנה ליל ארוך כיוצא בו. נמצאת אומר כשהשמש מהלכת באמצעו של עולם בתקופת ניסן ותשרי הלילה והיום שוים ויום תקופת תמוז שהשמש נוטה לצפון כמו שפירשנו היום ארוך והלילה קצר ויום תקופת טבת שהשמש נוטה בדרום היום קצר והלילה ארוך. ודברים הללו מפורשים במסכת עירובין פרק ה' (נו.) תמן תנינן תנו רבנן הבא לרבעה פירוש לעיר מרובעת ברבוע של עולם נותן צפונה לצפון עולם ודרומה לדרום עולם וסימנך עגלה בצפון עקרב בדרום. כבר פירשנו שממזל טלה עד מזל מאזנים נוטיס כלפי צפון ועגלה היא שור. רבי יוסי אומר אם אין יכול לרבעה [ברבועו של עולם פירוש אם אינו יכול לרבעה] כמו שאמרנו בעגלה ועקרב שאין הכל יודעין צורת המזלות והמחנות ברקיע מרבעה כמין תקופה כלומר יש לו נמי דרך שידע בו צפון עולם ודרומו מן השמש שהוא דבר גלוי לכל וידוע כיצד חמה יוצאת ביום ארוך ושוקעת ביום ארוך פירוש ביום תקופת תמוז כמו שאמרנו זהו פני צפון חמה יוצאת ביום קצר ושוקעת ביום קצר זהו פני דרום. בתקופת ניסן ותשרי חמה יוצאה בחצי מזרח ושוקעת בחצי מערב כלומר אינה נוטה לא לצפון ולא לדרום שנאמר "הולך אל דרום וסובב אל צפון" (קהלת א ו), הולך לדרום ביוס וסובב לצפון בלילה, דבר זה ברור שבזמן שהשמש נוטה לדרום למעלה מן הארץ ביום נמצאת כשמהלכת בלילה למעה מן הארץ נוטה [לצפון וכך נמי בזמן שהוא נוטה לצפון ביום ובלילה תחת הארץ נוטה] לדרום סובב סובב וכו'. אלו פני מזרח ומערב שפעמים מהלכתן ופעמים מסבבתן פירוש יום תקופת תשרי ויום תקופת ניסן שהיא מהלכת בהן באמצעו של עולם בין למעה מן הארץ בין למעלה מן הארץ. הרי נתברר לך שהמזלות ששה נוטים לצפון וששה לדרום ואלו רצינו לפרש מפני מה בתקופת ניסן ותשרי היום והלילה שוים וכשהשמש נוטה כלפי צפון היום ארוך וכשהוא נוטה כלפי דרום היום קצר היינו מפרשים מיהו לא פירשנו אלא דברים שאנו צריכים להם במקום הזה ודברים הללו אשר פירשנו אי אפשר לצור צורה שיהא הדבר נכר למראית העין.

חציו במים וחציו ברקיע. פירוש ראינו במים חציו ונשאנו ראשינו וראינו למעלה חציו האחר ברקיע וזה שאמרנו חציו במים וחציו ברקיע לאו למימרא שהוא במים חציו עגולו כגון זה [*טז]תבנית:תמונה להוספה

שאלמלא ברקיע ראו חציו אמאי אין מעידין והלא אם נראה כחוט השערה מעידין, ועוד אי אפשר שיראה בלילה הראשונה חציו והלא אינו נראה ממנו אלא כחוט השערה. אלא כך הוא פירוש חציו במים חצי חוט הנראה כגון זה [*יח]תבנית:תמונה להוספה

וחציו ברקיע כגון שזקפו עיניהם וראו כגון זה [*יט]תבנית:תמונה להוספה

ומשום הכי אין מעידין מפני שככבתא דעיבא היא ואי אפשר שיראה כמו שצרנו.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף