ערך/זורע

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png זורע

מלאכת הזורע היא אחת משלשים ותשעה המלאכות האסורות בשבת.

תוכן המלאכהעריכה

הגמרא (שבת ע"ג ב') שואלת מדוע הקדים התנא את מלאכת זורע למלאכת חורש, הרי קודם חורשים ואח"כ זורעים. והגמרא עונה, תנא בארץ ישראל קאי דזרעי ברישא והדר כרבי.

כיסוי הזרע בעפרעריכה

במגן אבות (מלאכת זורע) כתב מהות הזריעה שמכסה זרע בקרקע, והביא כן מדברי הגמרא סוף מכות.

ובאפיקי ים (ח"ב סימן ד ענף א ד"ה וראיתי) כתב שלדבריו הוא חידוש גדול דאינו חייב בזורע לחוד רק אם חיפה הזרעים בעפר. והביא שכ"כ בבתי כלאים (סימן ב). ועי"ש באפיקי ים מה שכתב לדון בזה. ועי"ש עוד שרצה להוכיח לא כן מדברי רש"י בשבת (עג:).

מלאכות נוספות בכלל זורעעריכה

הזורע והזומר והנוטע והמבריך והמרכיב כולן מלאכה אחת הן (שם).

קניב סילקאעריכה

אמר אביי, האי מאן דקניב סילקא, חייב שתים. אחת משום קוצר ואחת משום זורע.

אם חייב בהשרשה או במעשה הזריעהעריכה

המנ"ח (מצוה רחצ) הסתפק אם חייב רק בהשרשה ואם לקט הזרעים שזרע פטור, או שהמלאכה הויא תיכף בזריעה לבד. והסיק דמיד במעשה הזריעה נגמרה המלאכה. והרש"ש (עג.) ס"ל להפך שאם חזר וליקט פטור והרי זה כאופה שאם רדה הפת קודם האפייה נפטר. ועיין תפאר"י בבתי כלאים שדעתו כדעת המנחת חינוך. ובאפיקי ים (ח"ב סימן ד ענף א) נו"נ בזה.

במפולת יד או שווריםעריכה

יעויין בזה אפיקי ים (ח"ב סימן ד ענף א ד"ה עוד רגע אדבר).

לקריאה נוספתעריכה

  • מוסך השבת לבעל 'מנחת חינוך' (ב. הזריעה)
  • אוצר עיונים, מערכה לו: מלאכת חורש וזורע, בתוך: מתיבתא, שבת, כרך ד, עמ' פב-צג.
מעבר לתחילת הדף