עץ יוסף על בראשית רבה/פו

עץ יוסף על בראשית רבה פו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עץ יוסף על בראשית רבה - פרשה פו

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  

א  [עריכה]

בחבלי אדם כו'. דריש הכא בחבלי אדם אמשכם זה יוסף ללמדך דמכירת יוסף לא היה במקרה אלא מאת ה' היתה זאת כדי להמשיך על ידו את יעקב ובניו למצרים. לכן כתיב הורד מצרימה להורות שענין יוסף הוה כדי להוריד את אביו למצרים וכדדרשי' בסמוך להדיא. ואיידי דייתי האי קרא חבלי אדם וגו' מפרש ליה ברישא כפשטיה דמיירי בהמון ישראל כדכתיב לעיל מיניה ואנכי תרגלתי לאפרים. וכל ישראל נקראים ע"ש אפרים. והדר דריש דרמיז לענין יוסף:

בחבלי אדם אמשכם כו'. ר"ל כמו שפרש"י בחבלי אדם אמשכם הייתי מושכם תמיד בחבלים דקים אשר ימשוך בהם האדם את בנו כלומר במשיכת הרחמים. וע"ז אמר כאן אלו ישראל שנא' בהם משכני אחריך נרוצה:

אהבתי אתכם. אמר ה' והיינו בעבותות האהבה שנקשר בהם כבר מימות יעקב לקרב זרעו על תחת כנפי השכינה וכענין שנא' כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו:

שרוממתי צריהם עליהם. להיות עליהם כעול:

שאמרו אלה אלהיך. שבעון זה נגזר עליהם גלות מכנ"מ לפי שהקב"ה הוציאם מגלות מצרים והם כפרו בו ואמרו על העגל כי הוא העלם מארץ מצרים לפיכך שוב נגזר עליהם ג"כ גלות לדורות:

ואט אליו אוכיל כו'. לפי שמירוק הגלות הוא לטובתו בהיות אחרית דבר טוב מראשיתו כי אז ואט אליו אוכיל אכילות הרבה יהי פסת בר בארץ שתוציא הארץ כלי מילת וגלוסקאות וכפי מה שהיה קודם חטא אדה"ר וכדאי' לעיל פ' ט"ו:

ד"א בחבלי אדם. זה יוסף דרש דרמז בית לענין יוסף. ואע"ג דקרא בל"ר. כיון דכל ישראל נקראו על שמו כרבים דמי. ועז"א זה יוסף דכתיב ביה וימשכו את יוסף מן הבור. ומשיכה זו ודאי היה ע"י חבלים ממש. ובחבלים הללו משכתי גם להם למצרים. כי היה יעקב ראי לירד למצרים בשלשלאות של ברזל. ולפי שחס הקב"ה על כבודו נמשכו שמה ע"י יוסף. בעבותות אהבה עבור האהבה שאהב ישראל את יוסף מכל בניו. ואהיה להם כמרימי עול ע"י מעשה פוטיפרע שגרמה לו להאסר בבית האסורים. ולבסוף היה זה לטובתו ונעשה משביר בר לכל הארץ. ועז"א ואט אליו אוכיל אכילות הרבה:

אכילות הרבה. (בראשית מ"ב):

ב  [עריכה]

ויוסף הוא השליט על הארץ. הוא המשביר לכל עם הארץ. ויוסף הורד מצרימה כבש בהון המד"א וירד מים עד ים. שלט בהון המד"א כי הוא רודה בכל עבר הנהר. נסחון נסח יתהון מאתריהון המד"א (שופטים י"ד) וירדהו. כצ"ל (א"א ומת"כ) ור"ל כבש בהון בכח ובחזקה ובנצחון כענין שנא' וירד מים עד ים דהוא דרך מלחמה. וזה כדאמרי' בפ"ק דסוטה ויוסף הורד מצרימה אל תקרי הוריד אלא הורד שהוריד איצטגניני פרעה מגדולתם. ותו דריש לה מלשון שליטה מרצון. והיינו במה ששלט על המצריים שמעצמם נכנעו לו. ועז"א המד"א כי הוא רודה בכל עבר הנהר שפירושו שמעצמם נכנעו לו לשלמה עבור חכמתו. ותו דריש מל' הורד דנסח יתהון מאתריהון כד"א וירדהו אל כפיו שהוא מל' העתקה והסרה. וכן יוסף העבירם ממקומם כמ"ש ואת העם העביר לערים. ותו דריש מל' הוריד שהוריד אבינו יעקב למצרים:

למקולין. לבית המטבחים:

על כרחה. מפני רחמה על בנה:

יעקב אבינו ראוי כו'. היה ראוי שירד שמה כדרך הגולים:

בני בכורי. הוא יעקב שנא' בני בכורי ישראל ואני מורידו בביזיון בתמיה:

ואם ליתן בלבו כו'. פי' ואם אתן בלבו של פרעה להורידו למצרים איני מורידו לשם בפומבי. פי' בפרסום לעין כל. וכלו' אפי' אתן בלבו של פרעה שיורידהו למצרים בכבוד. מ"מ יורידהו בפרהסיא ויהיה לו ליעקב צער גדול. ובמת"כ בשם רש"י והערוך משמעו שגירסתם הוא אני מורידו. ובילקוט לא גרס זה כלל:

והוריד את השכינה. וכדאמרינן כ"מ שגלו שכינה עמהם (נזר הקודש):

כל דבר שצריך כו'. נתב' לעיל פ"נ:

לשאולה. הרי שיש בו ה' בסופו ולמ"ד בתחילתו:

לביטי. למדור:

ג  [עריכה]

ויקנהו הקנויין קונין הא קנין טב כל העבדים מחסרין כו'. כצ"ל (יפה תואר) שמגיד נפלאות ה' שהקנויים קונין לבעליהם. שיוסף שהיה מתחלה קנין פוטיפר. אח"כ קנאו לפוטיפר בכלל מצרים שנקנו לו ליוסף לעבדים. ועוד רמז כי לזה יקרא קנין סחורה טובה שלא כדרך קנין שאר עבדים. שכל העבדים מחסרין את בית רבן שאינם מקפידים בשמירת נכסיו ונפסדים אבל זה ויברך ה' כו' (יפה תואר):

אבל זה וילקט. סיפיה דקרא ויבא את הכסף בית פרעה. שכל הממון שבא לידו מסרו למלכות. וכ"ש שלא יגזול דבר ממנו וילפינן מיניה נאמנות יוסף:

האכיל את רבו. כלו' לזרע רבו שמבנות יוסף לקח אלעזר הכהן. ומאחר שזרעו של פוטיפר משוקע בתוכו שלקח יוסף את אסנת בתו נמצא שמזרע פוטיפר אוכלי תרומה:

מבנות יוסף לקח אלעזר. בגמרא מפיק לה מדכתיב מבנות פוטיאל מבנות יוסף שפטפט ביצרו:

הוא פוטיפרע. הכי גמירי לה (יפה תואר):

שהיה פורע כו'. שהיה עובד בעל פעור שעבודתו בכך כדאי' בפ' ד"מ:

שירד הפר. היינו יוסף שנקרא פר ע"ש בכור שורו הדר לו:

נעשה. (אדונו) פויטנון. פירוש סריס. וכן משמע מפירוש הערוך ומוסף הערוך ע"ש:

שנסתרס בגופו כו'. דליכא למימר שהיה סריס מעיקרו. שהרי יוסף נשא בתו והיתה לו בת מתחלה. וע"ד הדרש אמרינן שסבת סרוסו היה מפני שלקח את יוסף לתשמיש:

פכרון ניביה. שברו מתלעותיה:

חסידו כתיב. וכן הוא בזוהר סדר זו. דרמיז אגב אורחיה ענין יוסף:

מלמד שלא לקחו כו'. וה"ק קרא החסיד נשמר על ידי כריתת זרע הרשע דהינו הסירוס שנכרת בזה מלחיות זרע. ודריש נכרת מענין ונתוק וכרות (יפה תואר):

איש מצרי גבר ערום. ולפי שהמצרים סתמן פקחים קראו מצרי בכאן. לפי שבקש ערב כדמפרש (יפה תואר):

גרמני. המת"כ פי' בשם הערוך ורש"י לבן ביותר. וכן בהרת עזה נראית כגרמני (נגעים פ"ב). פירוש גרמני הוא איש ממדינת גערמאניען אשר אנשיה לבנים בטבעם והיא נקראת כן בלשון רומי והיא מדינת אשכנז (דייטש לאנד) ובכתוב ובני יפת גומר וכו' (בראשית י' ב') תרגום ירוש' אפריקי וגרמני וכו':

כושי. שחור:

אין זה עבד. אלא גנוב הוא והיום או למחר דרוש ידרש:

הביאו לי ערב. שהוא עבד ושלא יתבענו שום אדם ממני:

ע"כ אמר מיד הישמעאלים. כלו' השתא אתי שפיר דכתיב מיד הישמעאלים. והלא פוטיפר לא קנאו אלא מיד המדנים או מיד דימוסיא של מדינה כדלעיל פ' פ"ד:

עבדא זבין כו'. דלהכי כתיב איש מצרי מיד הישמעאלים לומר שהיה בכאן דבר חדש שהעבד קונה דהיינו פוטיפר שהוא עבד מאחר שהוא מצרי מבני חם שהוא עבד לשם וליפת. ובר אמתא מוכר דהיינו הישמעאלים שהם בני הגר שפחת שרה ואברהם. והיה יוסף שהוא בן חורי עבד לשניהם. ולכן הזכיר מיד הישמעאלים. כלו' קנין זה בא מיד הישמעאלים ונמצא א"כ דבר אמתא מזבין ועבדא זבין (יפה תואר):

ד  [עריכה]

הא עם שאר שבטים לא. ר"ל שנראה שנסתלקה עיקר שכינה מהם וירדה למצרים. וע"ז קשה לו שאין יתכן להניח הרבים מפני היחיד. ומשני שהוצרכה שכינה לשמרו שלא יכשל בעבירה בין המצריים (יפה תואר):

לבהמי. מוליך בהמות:

גבר קפוז. פי' קופץ ודולג. כלו' שהיה שולט ביצרו וקופץ כנגדו שהיה רואה תמיד לפוטיפרע מקושטת ומבושמת ולא היה נושא עיניו אליה. ומביא ראיה שמצליח הוא ל' קפוז וריקוד כד"א וצלחו הירדן לפני המלך שעברו במהירות דרך קיפוץ ודילוג לכבוד המלך וכדמתרגם וצלחו וקפצו (יפה תואר):

אמרי כל דקפיז כו'. כלו' מי שיקפוץ וידלג עליה יקח מה שעליה. ובכן כל המון עם להוטים אחר הדבר עבור חימוד ממון. אך היה שם פקח אחד ואמר מסתכלון אתון מה דעליה. אנא מסתכל בניבוי כלו' נתתי עיני בנשיכת שיניה ויצא שכרו בהפסדו. ולפי' אדרבא היה מתרחק מן הדוב והיה קופץ ודולג ממנו לאחוריו. וכן הוא בנמשל בענין פוטיפרע שהיתה בדמות דוב מקושטת וכענין מ"ש בפרק הממונה בגדים שלבשה לו שחרית לא לבשה לו ערבית כו'. ואפי' הכי לא השגיח בה והיה מתרחק ממנה מאד כמתרחק מן הדוב המקושט:

כל אותה דובה קפוז קפז ואת רב מדין אתמהא. ר"ל שהקב"ה אמר ליוסף שאותה הדובא פוטיפרע אורבת עליך תמיד בקפוז קפז לקפוץ ולדלוג עליך להכשיל לך בחטא. ובכן גם אתה תאזור כגבר חלציך למהוי רב מדין להתגבר כנגדה בקפוץ ודלוג לאחוריך להתרחק ממנה בכל היכולת (נזר הקודש):

ה  [עריכה]

רבנן אמרי כו'. לרבנן פירוש כי ה' אתו שהיה עסוק בלימודו דומיא דוה' עמו דדוד שפי' בגמרא שהלכה כמותו. ואעפ"כ לבסוף שכח כדכתיב כי נשני אלהים אל כל עמלי דהיינו עמל התורה וכדדריש לעיל פ' ע"ט. ור' אחא ס"ל שהיה מזכיר שם שמים בפיו תמיד כפרש"י בחומש. ולזה הגיר' הסכים היפ"ת:

א"ל מזוג רותחין. פי' אדונו א"ל מזוג רותחין כו' והיו רותחין שאין הצלחתו לבד כדרך העולם אלא במעשיו שבידו תיכף ומיד בדרך נס. ודייק לה מדכתיב וה' מצליח בידו:

מה יוסף. מה זה יוסף תבן אתה מכניס לעיר עפריים. והוא דרך משל כמי שמביא תבן לעפריים שהיא ארץ מלאה תבן. וקדרים לכפר חנינא שיש בו הרבה קדרים. וגיזין בדמשק פי' גיזי צמר בדמשק ששם הרבה צמר שכיח. כן המביא כשפים למצרים שהיא מלאה כשפים. שאע"פ שאדונו שמע שמזכיר שם שמים. מ"מ הוא לא האמין בה' שהוא אלהים באמת וסבר שיוסף עובד לאלוה שהוא ככל אלהי העמים. ומה שהוא מלחש הוא כישוף:

עד היכן. עמד בחשד זה:

עד שראה שכינה כו'. שנראה לו הקב"ה בחלום או בהקיץ בעמוד ענן וכיוצא בו לכבוד הצדיק (רמב"ן):

ו  [עריכה]

וימצא יוסף וגו' ויהי מאז תני רשב"י כו'. כלומר שהשגחת הקב"ה שם להביא ברכה לרגלו. והוא מ"ש לעיל פ' ע"ג כ"מ שהצדיקים הולכים ברגכה משתלחת שם. אלא שקיצר כאן. ודייק זה מדכתיב בגלל יוסף (יפה תואר). אבל הנזה"ק כתב דגרסינן הה"ד וירא אדוניו כי ה' אתו תני ר' שמעון ב"י כו'. וממילא האי תני רשב"י כו' הוא סיוע וראיה אל הקודם שהיה גילוי שכינה על יוסף תמיד אף בהיותו במקום טמא אצל הרשע פוטיפר:

י"ב חדש היה שם שש בבית ושש בשדה. כצ"ל (יפה תואר). כלו' שש בבית בחורף ושש בשדה בקיץ (ועיין מ"ש בסדר עולם פ"ב) ובזה בה להורות כי נתגרית בו פוטיפרע כל זמן י"ב חדש מידי יום ביום ותמיד לא נכשל אלא עמד בנסיון:

לשון נקי. דריש שבא לרמוז ג"כ על אשתו וכמ"ש ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו. והענין שכל החדרים מסר תחת ידו לבד מן החדר המיוחד לאשתו שלא רצה שתתיחד עמו. כי גם הוא נתירא פן תתן עיניה בו (נזר הקודש):

זרוק חוטרא כו'. כלו' כל הדברים חוזרים לעיקרם וכן ברובא דאינשי הילדים דומים לשורש ממנו חוצבו. ור"ל משום דקשה שאין דרך לשבח זכר בענין היופי שאינו אלא תואר לנשים. לזה אמר זרוק חוטרא כו' כלו' שע"י שהיו מודיעים את רחל בסימן הנוי נשאר תואר זה לבנה (יפה תואר):

זרוק חוטרא כו'. רש"י וילקוט גריס זרוק חוטרא לאוירא אעיקרא קאי. פי' כשזורקין עץ כלפי מעלה הוא יורד ונופל על הארץ לקום שרשו אשר לוקח משם. וכן הוא לעיל גבי ישמעאל פ' נ"ג (מתנות כהונה):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף