יפה תואר על בראשית רבה/פו

יפה תואר על בראשית רבה פו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יפה תואר על בראשית רבה - פרשה פו

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  

א  [עריכה]

ויוסף הורד. מצרימה כתיב כו'. משום דק"ל דהא כבר כתיב והמדנים מכרו אותו אל מצרים. ולמה כתב פעם שנית ויוסף הורד מצרימה ועמ"ש רש"י על זה לפי הפשט. ועפ"י הדרש מפרש ששלט בהון (בסי' ב') וכבשם והעתיקם ממקומם א"נ שהוריד את אביו מצרימה. והכתוב בא להשמיענו פה שגלגול מכירת יוסף מאת ה' הי' להוריד את יעקב ובניו מצרימה וכמו שמביא הכתוב ע"ז בחבלי אדם אמשכם ולא דרך מקרה הי'. וכן דריש זה בתנחומא מהכתוב נורא עלילה על בני אדם:

בחבלי אדם. אמשכם אלו ישראל שנמשכו במסעיהם ע"י משה ממסע למסע וכמו שמפורש בחזית על פסוק משכני:

אכילות הרבה. כי אוכיל הוא שם דבר כמו אוכל הכולל מאכלים רבים:

בעבותות. אהבה וישראל אהב את יוסף מכל בניו. פי' ע"י אהבה שאהב אותו אביו קנאו בו אחיו ומשכוהו מן הבור למכרו למצרים אחר שהשליכו אותו שם. ורמז הכתוב פה המכירה עם צרת האשה כי שניהם באו עליו בשביל הדבה כדלעיל פפ"ד:

ב  [עריכה]

שלט בהן. כו' כבש בהון כו'. כבש מקרי המכניע תחתיו שעל פיו ישקו כל העם והוא מפקד עליהם. ושליט הוא רק אם העם יגישו לו מנחה אבל המה ימשלו בארצם ובמשפטיהם. והנך שלש לשונות פליגי במדרגת יוסף. ללישנא קמא כיון שכסא פרעה גדל ממנו איננו רק במדרגת שליט. וללשון השנית כיון שעל פיו ישק כל העם הוא במדרגת כובש. וללשון השלישי נסחין נחת עליהון. הי' במדרגה כמו האדון על עבדיו שנכסיהם שלו שהרי העתיקם ממקומם והעביר אותם לעריהם:

ג  [עריכה]

הקנויין קונין. ובילקוט הגי' אלא הא קנין קנין טב. ושני הדרשות אמת. משום דק"ל למה כתיב עוד הפעם ויקנהו הלא כבר כתיב והמדנים מכרו אותו וגו'. לכן דריש ויקנהו שקנה את קוניו וכדאמרינן בשמות רבה פרשה כ' על הכתוב מה נורא מעשיך הנצלבין צולבין את צולביהן הנהרגים הורגים את הורגיהם וכן אמר כאן שיוסף שלט במצרים אף על פי שמתחלה היה קנין פוטופר. ודריש עוד שזה היה קנין טב וכמו שמפרש וכל העבדים מחסרין את בית רבן כו' ולפי זה גם דברי הילקוט צריכין לגרוס פה במדרש:

אבל זה. וילקט יוסף. עי' בהגהות הרש"ש בשם היפ"ת ומוסיף עוד ואע"ג דהאי קרא בפרעה מיירי ולא בזמן עבדות יוסף מ"מ ילפינן מיניה נאמנות יוסף:

משל לדובה. כו'. כלומר אע"פ שהיא מזקת לא תהרג כי נצרכת היא לשמור את הבית ויסתפקו בזה לשבר את שניה. כן בפוטיפר לא המיתו ה' בעונו ורק סירסו משום שהי' צריך לגדל את בתו בעד יוסף:

לעולם נשמרו. בתנחומא נראה דדריש נשמרו מעבירה ע"י שכורת זרע רשעים. ולכן דריש על יוסף שנשמר מעבירה אשר אדוניו חפץ לעשות בו ע"י שזרעו נכרת:

אר"ל עבדא. זבין כו'. הוא בא לחלוק על דרשא זו דדריש מיד הישמעאלים כי בקש ערב מהן. אבל הכתוב בא לספר מה עמקו מחשבות ה' להוציא כוונתו לפועל כי המצרי שהוא מבני חם והוא עבד לשם ויפת קנה. וישמעאל שהי' בר אמתא בן הגר שפחת שרה מכרהו ויוסף בן חורין הי' עבד להם למען ירדו יעקב ובניו מצרימה:

ד  [עריכה]

הא עם. שאר שבטים לאו. דלא נוכל לפרש ויהי ה' את יוסף כי הי' בעזרתו וכמו בכ"מ. דהא כבר כתיב ויהי איש מצליח. וגם למה לא כתיב ויהי ה' את יוסף ויצלח. ולכן מדריש ויהי ה' את יוסף כי השכינה ירדה עמו וכדלעיל ומטעם זה מפרש לקמן וירא אדוניו כי ד' אתו שראה שכינה עומדת על גביו. ולכן מקשה למה עזבה השכינה את שאר השבטים הרבים וירדה עם היחיד ומשני מפני שהוא צריך שמירה ביותר לכן ירדה עמו לשומרו:

גבר קפוז. משום דק"ל כמו דמקשה בתנחומא סוף פ' נשא למה כתיב איש מצליח ולא כתיב איש צדיק. כי לא נוכל לפרש איש מצליח שהיה מצליח בעסקיו דא"כ למה אמר איש ולא אמר ויהי מצליח. ובכ"מ שנאמר איש אצל התואר מורה על שלימות המעלות כמו איש צדיק איש אמת איש חיל וגם למה אמר עוד ויהי בבית אדוניו המצרי ולא אמר ויהי איש מצליח בבית אדוניו המצרי. ולכן מפרש ויהי איש מצליח כי ה' היה עמו וצלח לו להנצל מכל עון ונמשך אדלעיל דכתיב ויהי ה' את יוסף שה' סמך ידו שלא ישנה טעמו כדלעיל וכן קאי אלמטה שהי' איש מצליח בבית אדוניו המצרי וזה שמקשה בתנחומא לפי מה דנמשך אדלעיל הי' לו לומר איש צדיק דלא נמצא השרש צלח בהוראה זו רק בעניני עסקי עוה"ז. וזה שמשנה המדרש כי פה פירושו מצליח קפץ. שהי' מדלג על השטן המסיתו לחטוא ועבר עליו (ובתנחומא הלשון שוית מה שלא שוה אה"ר וקשה לכוון הלשון הזה):

ה  [עריכה]

מזוג רותחין. והיו רותחין כו'. דייק מדכתיב וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו. משמע כי בידו נהפכו מעשיו להצלחה כפי חפץ השואל:

הה"ד וירא. אדוניו כי ה' אתו. ואע"ג דלפ"ז דדריש כי ה' אתו כי שם שמים הי' שגור בפיו ועתה דורש על השכינה שראה פוטיפר. אבל תרתי שמע מיני'. כי לענין ש"ש בפיו הי' צ"ל כי ה' בפיו ומדכתיב אתו מוכיח שהשכינה עומדת על גביו:

ו  [עריכה]

השכינה הולכת. עמהם. ואין זה גלוי השכינה כמו לעיל אך הכוונה על השגחת ה' וברכתו וכ"ה בילקוט וכמ"ש לעיל פע"ג כל מקום שהצדיקים הולכים הברכה משתלחת כו':

שש בבית. ושש בשדה. פי' ששה חדשים בימות החמה שהיה האדון בשדה מפני החמה הפקיד את יוסף על ביתו. וששה חדשים בחורף שהאדון הי' יושב בביתו הפקיד את יוסף על שדותיו וז"ש הכתוב בבית ובשדה:

אשר הוא. אוכל לשון נקי. עי' בראב"ע דטען ע"ז הלא סריס הי' וע' ברא"ם מה שתירץ. ואולי הכוונה אשר הוא אוכל על מעשה חדודין:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף