מראה הפנים/עירובין/ח/ג

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png ח TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אנשי חצר ואנשי מרפסת וכו'. ופרש"י ז"ל אבל עירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן והכי הוא בהדיא שם לקמן בפ' כל גגות דף צ"א וכ"כ הרמב"ם ז"ל בע"ד מהלכות עירובין בהלכה ט"ו ופשוט הוא דע"כ דמיירו דשל רבים הן כדקתני אנשי וכו' ואם לא עירבו לעצמן מאי האי דקאמר כל שגבוה וכו' והלא הן עצמן אוסרין זע"ז. ומה דמסיים רש"י בפירושו וכולן יוצאין בסולם אחד לחצר וממנה לר"ה ואעפ"כ אינן אוסרין הואיל וגבוה מרפסת עשרה שלא הלכו בסולם אלא להקל וכו' כבר תמה בעל המאור ז"ל על זה וכן הקשו שאר המפרשים למה לי האי טעמא תיפוק לי' דמכיון שעירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן הא קי"ל דרגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה. ומש"ה רצה בעל המאור לפרש בענין אחר ובדוחק ע"ש. והריטב"א כתב בשם התוס' שתירצו שתפס רש"י הטעם הזה לאוקמי סתם משנה אפי' כר"ע דס"ל רגל המותרת במקומה אוסרת שלא במקומה:

רב אמר לא עשה כלום. והכי קאמר רב התם בדפ"ג ע"ב דכל לזה בשלשול ולזה בזריקה שתיהן אסורות ופסקו הפוסקים כוותי' דרב דהלכתא באיסורי כרב. ושאר כל השקלא והטריא דהסוגיא מבוארת בפנים וקרוב להסוגיא דהבבלי ולעניינא דדינא מבואר למאי דפרישית במתני' לפי המסקנא דהתם. ובדק שלשה חורבות לא מחלק שם בדף פ"ה כדמחלק הכא בהאי דאמצעית אלא לעולם אסורה ומסיק התם דמיירי דקיימי כחצובה. ורש"י ז"ל פי' בהאי דג' חורבות ביניהן מחיצות פרוצות זו לזו ואין בהן דיירין ואין להם בעלים אלא בני הבתים האלו וכו'. ודקדקו בתוס' על זה משמע דסבר דאם יש להם בעלים דאוסרין אותם הבעלים על בני הבתים וכו' עד ואומר ר"י וכו' ומיירי שפיר הכא בחורבה שיש להם בעלים וכיון דלא דיירי בהו לא אסרי. והריטב"א ז"ל האריך לפלפל על דברי הר"י ולבסוף כתב ובירושלמי יש כאן קצת סיוע לסברא זו של הר"י ז"ל ע"כ. ולכאורה מה ראיה יש מכאן דלא אמר הכי אלא בהאמצעי' ולקולא כדפרישית בפנים וכבר נתבאר דמדלא מחלק הש"ס דהתם בהכי בדין האמצעית ש"מ דס"ל דלעולם הוא אסורה לשתיהן. והרמב"ם ז"ל לא העתיק דין דג' חורבות כלל כ"א סמך עצמו דרך כלל במ"ש פ"ג מהלכות עירובין בהלכה י"ז שני בתים שביניהן חורבה וכו' דכל שתשמישן שוה אוסרין זה על זה ואם לאחד תשמישו בנחת יותר מלחבירו נותנין לזה שתשמישו בנחת. ומה שמבואר מהסוגיא דכאן בסוף ההלכה בענין התקרה על הבור ובהחילוק אם יש שם נקב או לא פשוט הוא ולא היה צריך הרמב"ם לבאר להדיא לכל זה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף