מראה הפנים/עירובין/ז/א

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
עמודי ירושלים
גליוני הש"ס




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חלון שבין שתי חצירות. עלו בה עשבים אין ממעטין בה. והיינו כדאמרי' בפ' לא יחפור ד"כ גבי טומאה דבעשבים שעלו מאליהן כיון דקשו לכותל שקיל להו:

ודכוותה בחלון שבין שני בתים א"ל אין. צריך לפרש דעל ארבעה על ארבעה קאי כי היכי דלא ניפלוג על המסקנת אבבלי דף ע"ו דאמר רב נחמן ל"ש אלא חלון שבין שתי חצירות אבל חלון שבין שני בתים אפי' למעלה מעשרה נמי אם רצו לערב אחד מערבין. ודקתני לברייתא אחד לי חלון שבין שתי חצירות ואחד לי חלון שבין שני בתים תרגומא אארבעה על ארבעה:

מהו לערב דרך לולים. על לול שמן הבית דרך הגג קאמר וזה תלוי במחלוקת רב ושמואל כמבואר בפנים דאלו לול שבין הבית לעליה פשוט הוא שמערבין וכדקאמר שם דא"צ סולם להתירו. ומערבין עירוב אחד אם רצו אם החלון שביניהם ארבעה על ארבעה:

היתה עגולה והיה בו היקף תשעים וששה וכו'. לכאורה הוא דבר תימא שתפס הש"ס לחשבון הזה. והואיל והי' קשה לי ג"כ דברי התוס' בבבלי ד"ה ור' יוחנן אמר כדייני דקסרי וכו' שהקשו מהאי דאמרי' בסוכה ד"ח וליתא להאי דדייני דקסרי וכו' והיאך טעי בזה ובשם י"מ פירשו דדייני דקסרי לא דברו אלא לענין השטח שבריבוע ועיגול דלענין זה דבריהם אמת וכו' אלא שהש"ס דסוכה ור' יוחנן דהכא טעו בדבריהם והיו סבורים שעל ההיקף אמרו וכו' ומעולם הי' לי זה לדבר תמוה היאך נתלה הטעות כ"כ בר' יוחנן וכי לא ידע דמה שדברו דייני דקסרי על השטח הוא עד שנתתי אל לבי להבין דברי הש"ס דכאן שמה שאמרו היקף צ"ו על העיגולים שבצדדי המרובע מבחוץ הוא שאמרו והוא למופת שמזה תבין גם על העיגול שבתוך המרובע שמבפנים שחשבונו כמו א' מן העיגולים שמבחוץ. ומזה תבין היטב מה שאמרו דייני דקסרי עיגולא מגו ריבועא ריבעא וריבועא מגו עיגולא פלגא ונבין ג"כ לדברי ר' יוחנן שהכל דרך מליצה וחידה אמרו כמו שתראה בחוש בהצורה שהעמדתי בפנים וביארתי הכל על נכון. וכזה מצאתי ראיתי להריטב"א ז"ל שלאחר שכתב בפי' דברי ר' יוחנן גופיה במה שאמר ושנים ומשהו מהן בתוך עשרה והקשה על פירש"י שפי' שיהו שני טפחים ומשהו אורך מהיקפו בתוך עשרה וכו' שאינו נכון כלל דע"כ כשתעלה סלע המרובע בתוכו קודם שיגיע לצלע התחתון יעלה מן ההיקף ג"ט לפי מה שאמרו דייני דקסרי דריבועא מגו עיגולא פלגא וכדבעינן למימר קמן וגם בדרך האמת יעלה סלע המרובע יותר משני טפחים של ההיקף כמו שנראה למראית העין אבל הפירוש הנכון כמו שפירשו בתוס' שיהא מרוחב העיגול אורך שני טפחים ומשהו בתוך עשרה וכו' כמו שהבאתי בפנים שהוא פי' הריב"ן בתוס' ושוב כתב שם בפי' דברי דייני דקסרי בשם תשובת הגאונים ז"ל כהי"מ שהביאו התוס' דה"ק עיגולא בגו ריבועא ריבעא וריבועא דמגו ההיא עיגולא פלגא דרבועא קמא כלומר שאם תעשה מרובע אחד ותקיפנו בעיגול מבחוץ ותעשה על העיגול מרובע וכפי הציור שציירו התוס' יהא המרובע שבאמצע חצי המרובע שמבחוץ וזה אמת. ומן הצורה ההיא ניכר דהא דאמרי' כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשא באלכסונא אינו בדוקא אלא מעט יותר. ובעלי הפי' הזה אומרים כי דייני דקסרי כדין אמרו אלא שר' יוחנן לא הבין דבריהם ואיני יודע מה הרווחנו לתלות הטעות בדברי ר' יוחנן ועוד תמה על עצמך שלא הבין ר' יוחנן מה שאנו מבינים בהם. והנכון בעיני כי דברי דייני דקסרי ודברי ר' יוחנן אמת אלא שאמרו במליצה וחידה שכן דרך בעלי החשבון לדבר והגע עצמך שאם תעשה מרובע ארבע על ארבע ותעשה בכל צלע וצלע מהם עיגול בפ"ע שיהא רוחב העיגול ארבעה באורך הצלע יהא בהיקפו של עיגול י"ב דכל שיש ברחבו טפח יש בהיקפו ארבעה והרי חצי העיגול הבולט לחוץ ששה ונמצא שיהא בארבעת חצי העיגולים הקוטבים הסובבים למרובע מבחוץ כ"ד טפחים והם עודפים על צלעות המרובע שבתוכן חצי המרובע שהוא ששה עשר טפחים ואלו העגולים כ"ד טפחים ועל זה הדרך אמרו דייני דקסרי ריבועא מגו עיגולא פלגא ועל זה הדרך א"ר יוחנן כי חלון עגול שאנו צריכין לרבע בתוכו חלון שיש בו ד' על ד' צריך שיהא בהיקפו כ"ד טפחים כשיהא עגולו על דרך שאמרנו שכל צלע וצלע עגול בפני עצמו ודרך חידה ומליצה אמרו כן אבל יודעים הם כי כשהעיגול יוצא על המרובע הוא עיגול אחד שאיו העיגול ההוא עולה כל כך ובשיבסר נכי חומשא סגי כנ"ל עכ"ל הריטב"א ז"ל. וסיעתא לפירושו זה ממה דאמר הכא שההיקף העיגול הוא תשעים וששה דאלו לפי' התוס' אי אפשר להעמידה דבכל ענין שאתה מפרשה יהא נשאר בקושיא כמבואר בפנים. ודבריו מובנים גם על ההיקף של צלעות המרובע שארבעת חצי העגולים הם כ"ד טפחים ועודפים בערך חצי הצלעות המרובע שהכל ששה עשר טפחים והחצי שמנה וציורו לפי מה שתפס בדבריו הוא כזה ואני עשיתי הציור בפנים והעמדתי העיגולים מבחוץ להמרבע וכדי להבין הכל על חשבון ההיקף והשטח ולהבין בנקל מה שאמרו כאן תשעים וששה טפחים ועשיתי ציון בתוך העיגולים על חציין להבין דהיינו הך שאם תעמיד העיגולים בחציין בתוך המרובע יהא כמו כן ובמרובע ארבע על ארבע הציור והמובן הוא כך ובמרובע ח' על ח' החשבון הוא לפי ציור הזה כמו כן שהד' חצי העיגולים הבולטין לחוץ חשבונם מ"ח דהיינו ד' פעמים י"ב. ועודפים פלגא של היקף המרובע שהוא ל"ב באורך י"ו שהוא החצי ממנו וסוף דבר הכל מובן הוא שכל סך אותן העיגולים הם ד' פעמים כ"ד שהוא צ"ו וזהו כוונת הדברים דהכא ובדרך מליצה וחידה ומיהו דברי ר' יוחנן גם כן ע"ז הדרך. והיינו נמי טעמא דנקט צ"ו ולא נקט מ"ח אלא לרמז על היקף החלון שהוא כ"ד וכהאי דר' יוחנן גופיה וכדאמרן. ובעיגול א' באמת בי"ז נכי חומשא סגי וכן הרי"ף ז"ל לא כתב אלא כך ואם חלון עגול הוא צריך שיהא בהיקפו שבסר נכי חומשא וכו' ועל הדרך החשבון האמצעי שאמרו כל אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונא ואם שאינו בדקדוק וע"ש:

מהו למעט בכלים וכו' שמא ישכח ויטלטלנו. והיינו בדבר הניטל בשבת וכדמסיק נמי בבבלי דף ע"ז בשמעתתא דכותל ובכולם חלקו עם המצרי אינו ממעט וזהו כל שאין לו ארבעה חווקים וניטל בשבת והצורי ממעט משום דכובדו קובעו וא"כ אם קבעו לסולם מצרי ממעט וזהו כדהורי ר' אילא והוא שקבעו:

צריך שיהא בין שליבה לשליבה פחות משלשה. זהו בסולם ששליבותיו פורחות שיש אויר בין החווקים דקאמר התם בדף הנזכר אם יש בשליבה התחתונה ארבעה א"נ אין בשליבה התחתונה ארבעה ויש בשליבה עליונה ארבעה ואין בין זה לזה שלשה ממעט. ולפ"ז הא דקאמר הכא דצריך גם כן שיהא בו רחב ארבעה על השליבה העליונה קאמר דמכיון שאין בין השליבות שלשה כחדא חשיבא ובהעליונה רחבה ד' סגי. ויש לפרש דה"נ או או קאמר ואם בין שליבה לשליבה שלשה צריך שיהא בשליבה תחתונה רחב ארבעה. ומיהו נראה דהכא על רוחב הסולם קאמר שיהא בהסולם רחב ארבעה. מדמסיים והעמודים משלימין לארבעה וזהו כדאמר אביי התם לעיל גבי סולם מכאן וכו' דרחב ארבעה בעי' ומסתמא העמודים משלימין הן לארבעה:

צריך שיהא משוך מן הכותל ד"ט כדי מקום. זהו ודאי אלמטה קאי והא דר' חזקיה שאותה שליבה שהיא ממעטת עשרה צריכה שתהא משוכה וכו' היינו אותה שליבה התחתונה לפי שהיא ממעטת את הי' אם יש ברחבה ד' וא"צ שיהא בין שליבה לשליבה פחות מג' בכה"ג כמבואר בדבור דלעיל. ומשמע מיהת דהני אמוראי ס"ל דסולם זקוף אינו ממעט אבל בבבלי דף ע"ח ע"א קאמר רב סולם זקוף ממעט גמרא ולא ידענא מ"ט אמר שמואל ולא ידע אבא טעמא דהאי מילתא מידי דהוה אאיצטבא ע"ג איצטבא ואפשר לומר דלשיטתא דהאי ש"ס איצטבא ע"ג איצטבא אינו ממעט. ומהאי טעמא גופא דהואיל והן מכוונות הוי כסולם זקוף ואינו נוח לעלות וכך נראה לכאורה לסברא דהאי ש"ס מאיסטווה בהלכה דלקמן ומיהו יש לפרש הא דלקמן בענין אחר כמו שיתבאר שם בס"ד:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף