מראה הפנים/עבודה זרה/ב/ט

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
תוספות הרי"ד
עמודי ירושלים




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png עבודה זרה TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הדא דאת אמר בתבשיל שאין דרכו וכו'. כחזקיה בפרקין דף ל"ח ע"א ופסקו הפוסקים ז"ל כוותיה ועיין בסוף מכילתין במה שנתבאר מזה בס"ד:

אם כשנתבשל כאכילת בן דרוסאי וכו'. והכי קאמר התם בפרקין שם בפשיטות כל שהוא כמאכל בן דרוסאי אין בו משום בישולי נכרים וכו' ובדלא בישל כמאכל בן דרוסאי מסיק דכל בלאו הנכרי מיתבשל אלא קירב בישולו כגון שמחזיר ומהפך קרובי בישולא לאו מילתא היא:

כל שהראשים והשזרות שלה קיימין. הכי תני בתוספתא פ"ה. והתם בפרקין דף מ' ע"א פלוגתא לענין לטבל בצירן רב הונא אמר עד שתהא ראש ושדרה ניכר ר"נ אמר או ראש או שדרה מתיב רב עוקבא בר חמא ובדגים וכו' ופי' רש"י ז"ל וקשיא לתרווייהו והקשו התוס' דא"כ מאי משני אליבא דמ"ד או ראש או שדרה לכך נראה דמשדרה לא פריך מידי וכו' וזהו דוחק לומר דסימני גואי לא קחשיב וכן הרא"ש ז"ל דקדק על זה לדעת ר"ת דלקמן ועיין במה שתירץ לפי' רש"י ז"ל והוא ג"כ דוחק ובתשובת הרשב"א ז"ל סי' ק"ה ראיתי תירוץ מספיק לזה ששאלו אותו דמאי תירצו לרב נחמן דאכתי נבדוק בחוט השדרה דהא ליכא בטמאין דדמי ליה ולא בעי קשקשת והשיב למה שאתם סבורין לרב הונא מי ניחא אכתי ליתני ראש ושדרה דהא ליכא בטמאים דדמי ליה אלא מאי אמרת אי תנא ראש ושדרה אכתי לא ידעינן ארא ופלמורא ולרב נחמן נמי אי תני שדרה אכתי לא ידעינן אלא היכא דאיכא שדרה אבל ראש בלא שדרה לא ואי תנא או ראש או שדרה הא איכא ארא ופלמורא וכיון שכן תירוצא דכולהו משום דאיכא ארא ופלמורא עכ"ל. ופסק רב פפא הלכתא עד שיהא ראש ושדרה ניכר של כל אחת ואחת וזהו כדאמר הכא. ומיהו סוגיא דלקמן בהא דבדק רבי וכו' דמייתי ראיה מההיא דתרומות גבינתא איתקלקלת וכו' וכדפרישית בפנים ולכאורה הא תנן התם חגבים טמאים שנכבשו עם חגבים טהורים לא פסלו את צירן העיד ר' צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור. והכי הלכתא דתנינן לה בבחירתא וא"כ מאי מייתי ראיה מגבינתא להא דלעיל וי"ל דהאי ש"ס לשיטתיה אזיל דפירש התם ציר חגבים טמאים טהור שאינו מכשיר ולעולם אסור הוא. וזהו דעת הראב"ד ז"ל בהשגות בפ"ג ממ"א הל' כ"ב אבל הרמב"ם ז"ל כתב שם מותר לפי שאין בהם לחלוחית וסובר הוא ז"ל דלא סיים הש"ס בתרומות אלא הא לטמא אפי' כל שהוא מטמא ולא לאסור וע"ש והכא נמי ל"ק דה"ק הא עכ"פ משום חגבים גופייהו איכא חששא ואפ"ה התירו ע"י עילה. ומה דמקשי ר' יצחק מאלין איגרתא וכו' ולא משני מידי וי"ל דשאני התם דמשום חומרת אשת איש החמירו וכן אי אמרינן דאילין איגרתא בכל שטרות מיירי משום שאין מוציאין ממון מספק. ועיין בפ"ק דגיטין:

לא תחזור בך וכו'. כדאמר רבי זירא נמי התם דף הנזכר לא תיסמי תרווייהו מטיל בצים נינהו זה משריץ מבחוץ וזה משריץ מבפנים וכן דעת הרמב"ם ז"ל בפ"ג ממ"א הל' כ' כר' זירא משום דלא בעינן לסמויי הברייתא:

אם אמר לך מלחתים נאמן. כדרב יהודה שם ע"ב וישראל המוכר שיאמר לו מיירי אע"פ שאינו מומחה ור"ל מוחזק בכשרות ואסימנין לא סמכינן דסימנין לאו דאורייתא כדקאמר באלו טרפות דף ס"ד ע"א וכדמוכח מהא דקאמר שמואל הכא לא ביש לי וכו' וכן הביאו בתוס' שם ובפרקין ד"ה אמר רבא כשנימוחו וכו' ראיה מכאן דלא כר"ת דס"ל סימני עוברי דגים דאורייתא דבהדיא משמע מדקאמר סופך דאמר על טמא טהור שמע מינה דיש עוברי דג טמא דומין לשל טהור ואין לסמוך על הסימנין וי"ל לדעת ר"ת שהוא ז"ל פירש סופך דאמר דעתיד את לטעות לפי שאינך בקי בסימנין ולכאורה לישנא דסופך הכי משמע מיהו לדינא הסכימו המפרשים ז"ל לדעת ר' יהודה שהקשה על ר"ת דסימנין לאו דאורייתא לסמוך עליהן וכן דעת הרמב"ם ז"ל שם ועיין במה שתירץ הר"י ז"ל בהא דמשני רבא כשנימוחו ולא משני כדקאמר באלו טריפות סימנין לאו דאורייתא:

עבדו של נאמן כנאמן. והכי קאמר בברייתא הובאה התם דף ל"ט ע"א וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"י ממעשרות הל' ב' אשת חבר היא כחבר וכן בני ביתו ועבדיו הרי הם כמוהו:

שכן חד הוה לנא וכו'. הכי אמר שם ע"ב והרמב"ם ז"ל לא הביא כלום מכל זה משום דהשתא לא שכיחא היא:

הן סככות הן פרעות. ובמתני' פ"ח דאהלות בהדיא תנינן אלו הן הסככות אילן שהוא מיסך על הארץ והפרעות היוצאות מן הגדר וצ"ל דדין אחד להם קאמר וכמו פרופות ורעולות דקאמר דהם שני עניינים ודין אחד ומיהו איסטגיות וספיות וכו' ענין אחד ושם אחד הן והכי קאמר בתוספתא בפרק ו' דכלים:

סליק פירקא בסייעתא דשמיא
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף