מראה הפנים/נזיר/ו/ג

מראה הפנים נזיר ו ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וגילח כולו ולא מקצתו. ובבבלי דף מ"ב דריש לה מיגלחנו עד דאיכא כולו והכא דריש יגלחנו לדרשה אחריתא. וכל הני בקראי דנזיר טמא דריש ואף לפי המסקנא דהכא ודהתם דגם בנזיר טהור שתי שערות מעכבות בו היינו משום דילפינן נזיר טהור מנזיר טמא וכדאמר לקמן ודכוותה בנזיר טהור כו'. ושמא דאפי' לפי דרשה דהכא דדריש מוגלח לא משמע ליה למידרש הכי אלא מוגלח דנזיר טמא דכתיב ביה וגלח ראשו ועד שיגלח כל ראשו אבל בנזיר טהור לא כתיב ביה וגלח ראשו ומנזיר טמא הוא דילפינן לנזיר טהור:

כל המעבירין במשמע מכאן שאינו סותר בו אלא תער בלבד. הכא משמע דה"ק לרבות כל המעבירין לאזהרה וא"כ למה נאמר תער שאינו סותר אלא בתער אבל בבבלי דף מ' פריך על הא דקאמר אינו סותר אלא ברוב ראשו ובתער והתני מנין לרבות את כל המעבירין אלא אימא כעין תער משמע דכל שהוא באזהרה סותר ג"כ דהא לא תני מנין לרבות כל דבר אלא גבי אזהרה כדלעיל שם והלכך משני אימא כעין תער כלומר דאינו עובר בשאר מעבירין אלא כעין תער דלא מרבינן שאר מעבירין מלא יעבור אלא דומיא דתער וסותר ג"כ בכעין תער. והשתא לפי המסקנא ה"פ דברייתא דלעיל התם ומאחר שסופינו לרבות כל דבר מה ת"ל תער לא יעבור על ראשו כלומר דאי ללמד שאינו חייב אלא כעין תער א"כ הכי הוי ליה למיכתב כל ימי נדר נזרו לא יעבור תער על ראשו ומדסמיך תער לנזרו ש"מ דלפעמים תער דוקא ומשני ללמד לתגלחת האחרונה אחר ימי נזרו שהיא בתער דוקא. ובהכי ניחא תמיהת החו' שם בד"ה ומאחר תימא אימא לאשמעינן כעין תער:

ותני כן ר"ש בן יהודה אומר כו'. ודלא כרבי אלעזר דאמר רוב ראשו הוא דמעכב אלא ב' שערות מעכבין וילפינן סתירה מעיכוב ותימא דאמאי לא פשיט ליה כת"ק דתוספתא התם דקאמר אבל אינו סותר אלא ברוב ראשו והכין הוא מסקנת ש"ס הבבלי וי"ל דס"ל להאי תלמודא להא דר"ש לעיקר דמכיון דאידחי הא דר"א לענין עיכוב וילפינן נזיר טהור מנזיר טמא הוא הדין לענין סתירה נמי:

מאן דאמר מפספסין בבריא. בבבלי לא נחית להא משום דמוקי למתני' כר"ש דדבר שאין מתכוין מותר וא"כ אין חילוק דלעולם מפספסין בכל דהא לא הוי פסיק רישיה כבסורק ועד דידעינן ודאי שהוא משיר את השער כדפסק הרמב"ם בפ"ה הלכה י"ד בהא דר' ישמעאל שלא יחוף באדמה מפני שמשיר את השער ודאי. ואע"ג דבהא בעיא דלא איפשיטא היא בבבלי מ"מ למאי דקי"ל כר"ש בדבר שאין מתכוין לא הוי פסיק רישיה אא"כ ידוע הוא בודאי שמשיר. והכ"מ כתב שם דטעמא משום דספק נזירות להקל. והא לא שייכא אא"כ הספק הוא אי נחית לנזירות או לא כדאמרינן בפ"ק דף ח':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף