מראה הפנים/מעשרות/א/ה

מראה הפנים מעשרות א ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחליקין בתאנים וענבים של טבל. כדפרישית וכ"כ הרמב"ם בריש פ"ו מהלכ' מעשר דאין בזה משום הפסד דאלו לפי' הר"ש ואחריו הר"ב א"כ לר' יהודה אסור משום איסור טבל וכבר כתבו התוס' בשבת דף כ"ו דלא מצינו בשום מקום שהטבל אסור בהנאה כ"א הנאה של כילוי אסור וע"ש:

דתני זית שפצעו בידים מסואבות וכו'. בפ"ט דטהרות תנינן סתמא דמתני' הפוצע זיתים בידים טמאות טימאן. ובתוספתא הגי' היא כמו שהביא כאן אבל בבבלי פ' חבית דף קמ"ה הגי' היא נכונה הפוצע זיתים בידים מסואבות הוכשרו ואתייא כסתמא דמתני' דטהרות לסופתן במלח לא הוכשרו ופלוגתייהו דר"י ורבנן גריס נמי שם דפליגי אם עושה כדי לידע אם הגיעו למסיק וכו' ודקאמר הכא ר' יודן כדעתיה וכו' זהו כדס"ד התם דטעם פלוגתייהו דמתני' דידן כטעם פלוגתייהו בהאי תוספתא דטהרות דבמשקה העומד לאיבוד קא מיפלגי ודחי לה ומסיק דפלוגתייהו דמתני' במשקה העומד לצחצח הוא וכדפרישית במתני':

באילין פצולייא הוה עובדא. וזהו כדגריס בבבלי סוף מס' ביצה בעא מיניה ר"ש בר רבי מרבי פצעילי תמרה לר"ש מהו א"ל אין מוקצה לר"ש אלא גרוגרות וצימוקין בלבד. וכן תאנים וענבים דקאמר הכא כדפרישית שמוציאין אותן לייבשן ולעשוח מהן גרוגרות וצימוקין דמסח דעתיה מינייהו ומשמע נמי מהכא כפי' התוס' שם דפצעילי תמרה הן פגי תמרה שעדיין לא נתבשלו ופוצעין אותן לשנים ומעלין אותן לגג לייבשן ולא הוו כגרוגרות וצימוקין דלא דחינהו בידים דלא היו ראוין מעולם. והיינו דקאמר הכא אין מוקצה אלא תאנים וכו' כלומר שהן ראוים מעיקרא ודחינהו בידים:

אמר ר' יוחנן דברי שונה ראשון וכו'. הר"ש העתיק בשם האי תלמודא דלר' יוסי לא צריך זה לזה וגי' שלפנינו עיקר דכך הוא בתוספתא כמו שהבאתי בפנים. ובזה אין נ"מ לדינא ועיין בדבור דלקמן:

אמר ר' לעזר דר"מ הוא. כתב הר"ש ומסיק ר' אלעזר דת"ק דר"מ הוא דלא תסבור סתמא ור' יוסי הלכה כסתמא וכו'. ועל פי' זה תמה התוי"ט על דפסק הרמב"ם בפ"ג ממעשר בהלכה י"ו כהת"ק וסיים ואין לנו לומר אלא דבגי' הרמב"ם לא היה כן. ובחנם כ' הוא כן. והיה להם לפרש בתחילה הי ר' מאיר דקאמר ר' אלעזר ודנדע מ"ט דמוקי להאי סתמא כר"מ וכבר ביארתי בפנים דר"מ דהתוספתא הוא ומתוך כך נתבאר דר' יוחנן ור' אלעזר פליגי בהאי אוקימתא וכך נראה מהגי' שלפנינו דגריס א"ל דלא תסבור וכו' כדפרישית וא"כ ר' יוחנן לא בעי לאוקמא הת"ק כר"מ כמבואר הטעם בפנים ור' יוחנן ור' אלעזר הלכה כר' יוחנן ולפיכך פסק הרמב"ם כהת"ק דהלכה כסתמא ותו לא מידי:

סליק פירקא בס"ד

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף