מצודת דוד/שמואל ב/יט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מצודת דודTriangleArrow-Left.png שמואל ב TriangleArrow-Left.png יט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אעריכה

בני אבשלום וגו'. אמרו רבותינו ז"ל (סוטה יב) שאמר שמונה פעמים בני, שבעה להעלותו משבעה מדורי גיהנם, והשמיני להביאו לגן עדן ולפי פשוטו: כן דרך המיללים לכפול דבריהם, כמו (ירמיהו ד יט): מעי מעי אוחילה:

מי יתן וגו'. הלואי והייתי אני מת במקומך:

געריכה

לאבל. נהפך לאבל:

דעריכה

ויתגנב. לא באו לעיר ביד רמה ובשמחה כדרך המנצחים, כי אם בהסתר כגנב, וכדרך ביאת הנסים מן המלחמה, הנכלמים לבוא בפרסום:

העריכה

לאט את פניו. דרך צער ואבל:

ועריכה

הובשת היום. במעשיך ביישת את עבדיך אשר מלטו אותך ובניך וגו', והוא במה שהיה מתאבל על אבשלום:

זעריכה

לאהבה. להיות אוהב את שונאיך להתאבל על מותו וממילא שנואים לך אוהביך הממלטים נפשך, על כי רע בעיניך הריגתם אותו:

כי הגדת היום. רצה לומר: באבלך זה, כאלו תגיד שאין לך שרים ועבדים, רצה לומר: שאינם חשובים לכלום, כמוהם כאין, ואין לך ביוש גדול מזה:

כי ידעתי היום. בצערך זה, יודע אני שהיה ישר בעיניך שאבשלום ישאר חי, וכולנו נמות, כי הלא אי אפשר אשר שנינו נגבר במלחמה, כי אם האחד יפול, והואיל ואתה מיצר בנפילת בנך, יורה שהיה ישר בעיניך בהפכו, ונראה מזה שאין אנו חשובים בעיניך לכלום, ולכלימה תחשב לנו:

חעריכה

על לב עבדיך. רצה לומר: דברים טובים המקובלים על הלב, בעבור נצחון המלחמה:

כי אינך. תחסר מלת אם, ומשפטו: כי אם אינך יוצא, אזי נשבעתי אם ילין איש אתך הלילה, רצה לומר: לא ילין מי אתך, כי כולם ימאסו בך וילכו להם:

ורעה לך. הדבר הזה יגרום לך רעה, יותר מכל הרעה וגו':

טעריכה

הגידו. הרואים אותו יושב בשער:

ויבא כל העם. בא לראות פניו:

וישראל. אותם שהיו עם אבשלום:

יעריכה

כל העם נדון. היו מתוכחים זה עם זה, ולתוספת ביאור אמר שהויכוח היה בכל שבטי ישראל:

ועתה. רצה לומר: עם היות ידיו רב לו מול אויבינו, עם כל זה ברח מעל אבשלום, וזה יורה לשלמותו, שלא נתן מקום לבנו לחטוא נגדו ביותר:

יאעריכה

מת במלחמה. ומזה נראה שעדיין דוד בהצלחתו עומד:

יבעריכה

למה תהיו אחרונים. רצה לומר: הלא סוף הדבר יהיה שגם אתם תחזירו אותו, ואם כן למה יקדימו ישראל ואתם אחריהם, הלא דבר ישראל כבר בא אל המלך לשוב אל ביתו, כמו שכתוב למעלה ויהי כל העם נדון וגו', ושלחו מיד אחריו ואף כי לא נזכר, וכן נאמר למטה שאמרו ישראל: ולא היה דברי ראשון וגו':

יגעריכה

אחי אתם. במקום דוד יאמרו, שהמה לו לאחים מבני שבט אחד, ובהיות כן הראוי להם להקדים, ולא להתאחר:

ידעריכה

עצמי ובשרי. בן אביגיל אחותי:

כה יעשה וגו'. הוא ענין שבועה, וגזם ולא אמר, וכמוהו רבים במקרא:

תחת יואב. כי על שהרג לאבשלום, רצה להעבירו:

טועריכה

ויט. בהדברים האלה הטה דוד את לבב כולם, כאשר יטו בנקל לבב איש אחד:

טזעריכה

בא הגלגלה. התקבצו לגלגל, והיא בעבר הירדן המערבי:

יזעריכה

וימהר שמעי. מיהר לבוא מכל בית יוסף:

יחעריכה

וצלחו הירדן. עברו הירדן לפניו, כעבדים לפני האדון:

יטעריכה

ועברה העברה. רצה לומר: ועוד עשתה העדה ההיא, שעברה הספינה להעביר בה את בית המלך, והם הנשים והטף, וזהו לעשות הטוב בעיניו, להחניפו שימחול לשמעי את מעלו:

בעברו בירדן. בעת עברו בירדן:

כעריכה

אל יחשב לי אדוני עון. במה שהייתי בקושרים לנטות אחרי אבשלום, וכאומר הלא כמעט כולם נטו אחריו, ולמה יחשב לי לעון יותר מכולם:

ואל תזכור. אף בדבר הקללה אשר העויתי אני לבדי, שאלתי לבל יזכרם לשומם על לבו:

כאעריכה

כי ידע. יודע אני בעצמי שחטאתי, ומתחרט אני עליו:

ראשון. להראות הכנעה גדולה:

לכל בית יוסף. כל ישראל קרואים בית יוסף, כמו שכתוב (עמוס ה טו): אולי יחנן וגו' שארית יוסף, ועל שכלכלם במצרים, נקראו על שמו:

כבעריכה

התחת זאת. וכי בעבור הכנעה קטנה כזאת, לא יומת על אשר קלל משיח ה':

כגעריכה

מה לי ולכם. רצה לומר: מה האיבה אשר בינינו, מה עשיתם לי, ומה עשיתי לכם, אשר תהיו לי היום לשטן ולמקטרג לאבד המלוכה על ידי זה, וכי מהראוי שהיום יומת איש בישראל, הלא מכיר אני בדבר, שהוא כאלו היום היתה התחלת מלכותי, ואם אנקום בו, הלא כולם יחשבו שאקח מהם נקם על אשר מרדו בי, ותהיה סיבה לשלא ימליכוני מעתה:

כדעריכה

לא תמות. בעבור העון הזה:

כהעריכה

ולא עשה רגליו. לא רחץ רגליו ולא תקן שער שעל השפה וגו', כי נתעצב בצרת דוד:

כועריכה

כי בא ירושלים. רוצה לומר: כאשר בא דוד לירושלים, יצא מפיבושת לקראת המלך:

למה לא הלכת עמי. כאשר הלכו שאר אוהבי:

כזעריכה

רמני. רימה אותי, כי אמרתי אחבשה החמור לרכוב בה, כי פסח אני ולא אוכל ללכת ברגלי, ובתוך כך, הלך הוא לבדו, ולא יכולתי ללכת יחידי:

כחעריכה

וירגל. והן ידעתי שאמר עלי דברי רכיל:

כמלאך אלהים. לדעת האמת והשקר, ולזה עשה כאשר טוב בעיניך, כי ודאי לא תטה מן האמת:

כטעריכה

אנשי מות. על ששאול בקש נפשך, ועם כל זאת עשית עמי צדקה להיות מאוכלי שלחנך, בעבור צדקת אבי יהונתן:

ומה יש לי. זולת זה מה יש לי עוד צדקה ולזעוק עוד בעבורה, להטיב עמי בדבר הנחלה:

לעריכה

למה תדבר וגו'. למה תרבה דברים, הן אמרתי וגזרתי, שיחולק בין שניכם:

לאעריכה

גם את הכל יקח. אף אם ציבא יקח הכל אינני חושש, אחרי שבא אדוני בשלום, כי בזה אני שמח יותר מבנחלה:

לבעריכה

לשלחו. ללותו את הירדן:

לגעריכה

בשיבתו. בעת אשר ישב במחנים:

איש גדול. בעושר רב:

להעריכה

כמה ימי שני חיי. אשר יש לי לחיות עוד, וכי רבים המה לשאעלה עם המלך להתענג בהם:

לועריכה

בן שמנים וגו'. ואם כן עוד מעט יש לי לחיות:

האדע. ועוד מה תועלת שבתי עמו, אם לחלוק לי כבוד להיות מאנשי עצתו, וכי אדע בין טוב לרע לגודל זקנתי, ואם להאכילני מעדנים, וכי אטעם טעם מאכל ומשקה להיות מתהנה במאכל ומשקה משובח, ואם לשמח לבבי בקול שרים ושרות, האם אשמע עוד, הלא אזני כבדה משמוע מתשות הזקנה:

עוד למשא. לא די שלא יתענג להתעלס בי, כי עוד למשא אחשב לו:

לזעריכה

כמעט. דרך מועט יעבר עבדך עמך מן הירדן ואילך, ואחרי זה אשוב לביתי:

הגמולה הזאת. כאומר אם חפצו לגמול עמי חסד, למה יעשה הגמולה הזאת שאינה טובה לי:

לחעריכה

ישב. לזאת אשוב ואמות בעירי, ואקבר עם קבר אבי:

והנה עבדך כמהם. בנו היה, ואמר לו הלא כמהם עמנו, ויעבור הוא עמך, ובזה ישולם הגמול, בעשות עמו החסד שתרצה:

לטעריכה

אתי יעבור כמהם. כאומר: אף אם לא שאלת, יעבור עמי מרצון עצמי, ואף אעשה עמו הטוב בעיניך, ועם כל זה לא יחשב לתשלום גמול, כי אם כל אשר תבחר לצוות עלי, אעשה לך:

מאעריכה

העבירו. את הירדן:

חצי עם ישראל. רצה לומר: מקצת מעם ישראל, שהרי נאמר אחרי זה וכל איש ישראל באים וגו', כי לפעמים יאמר חצי, על חלק הנחלק אם מעט ואם הרבה, כמו (בראשית לג א): ויחץ את הילדים:

מבעריכה

באים. לגלגל:

מדוע גנבוך. רוצה לומר: מדוע בני יהודה הביאוך בהסתר ובחשאי, והעבירו את הירדן, גם את המלך, גם ביתו ואנשיו אשר עמו (ואף שדברו עם המלך, אמרו וכל אנשי דוד, ולא אמרו ואנשיך, כי הסבו פניהם גם מול בני יהודה):

מגעריכה

כי קרוב וגו'. כי הוא מבני שבט יהודה:

ולמה זה חרה לך. רוצה לומר: ועוד מה מזיקך שבאתי ראשון, וכי אכלנו משל המלך, וכי קבלנו ממנו תשורה ומתן לשתאמרו לא השארתם לנו מאומה:

מדעריכה

עשר ידות וגו'. הלא יש לי עשר חלקים במלך, כי אנחנו עשרה שבטים (אבל מבנימין באו מקצתם, והם האלף שעם שמעי, ולא יוחשבו, לא לאלה ולא לאלה):

וגם בדוד. אף שהוא מבני שבטך, מכל מקום רוצה אני בו יותר ממך:

ומדוע הקלתני. בזית אותי, כאלו אין ממש בנו והכל ממך:

ולא היה דברי ראשון. וכי לא בא אליו דברי בתחילה שישוב אל ביתו, כמו שכתוב למעלה (פסוק יב): ודבר כל ישראל בא וגו':

לי להשיב. רצה לומר: אם כן מהראוי לי להשיב את מלכי, ולא לכם, שאתם המעט ואיחרתם עד כה:

ויקש. אנשי יהודה דברו קשות לישראל, יותר מישראל ליהודה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף