4,092
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
<big>'''תשובה'''</big>: תנן {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/קה/א|בפרק המקבל דק"ה ע"א]]}}: המקבל שדה מחבירו ולא עשתה, אם יש בה כדי להעמיד כרי חייב לטפל בה. אמר רב יהודה מאי קצבה בכרי, אלא אם יש בה כדי נפילה. ופירש רש"י: מה קצבה יש לכרי כדי טיפול שדה גדולה או שדה קטנה. אלא אם יש כדי נפילה, שיכול לחזור ולזורעה לשנה הבאה. | <big>'''תשובה'''</big>: תנן {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/קה/א|בפרק המקבל דק"ה ע"א]]}}: המקבל שדה מחבירו ולא עשתה, אם יש בה כדי להעמיד כרי חייב לטפל בה. אמר רב יהודה מאי קצבה בכרי, אלא אם יש בה כדי נפילה. ופירש רש"י: מה קצבה יש לכרי כדי טיפול שדה גדולה או שדה קטנה. אלא אם יש כדי נפילה, שיכול לחזור ולזורעה לשנה הבאה. | ||
::(לכאורה צריך עיון, הרי מה שמוציא הארץ כדי נפילה אין לבעל הבית רק החצי כבברייתא שם, ואפשר כי ס"ל מסתמא גם הזרע נותנים יחד. ובפ' הרבית ס"ד | ::(לכאורה צריך עיון, הרי מה שמוציא הארץ כדי נפילה אין לבעל הבית רק החצי כבברייתא שם, ואפשר כי ס"ל מסתמא גם הזרע נותנים יחד. ובפ' הרבית ס"ד [[בבלי/בבא מציעא/עד/ב|עד:]] כי שינוי מנהג מקומות יש בזה ע"ש). | ||
והנה כל הפוסקים פסקו כתנא קמא, אם יש להעמיד כרי. ונ"ל שאין הטעם מפני דשקלי וטרו בשיעור כרי בגמרא, שהרי הכי נמי שקלי וטרו בשיעור כדי נפילה. גם כתבנו במקום אחר [ע' תשובה צ"ד בד"ה בתוס' ברכות] שאין זה כלל לפסוק כמ"ד דשקלו וטרו אמוראי בביאור דבריו, רק מפני דתנא קמא רבים לגבי רבי יהודה, דכל סתם דסתם רבי הם דברי רבים. ועוד דגם בבברייתא תניא כתנא קמא בלי שום מחלוקת, ואיכא למידק שפיר קאמר רבי יהודה ומאי טעמא דתנא קמא. ובכהאי גוונא רגיל הש"ס להקשות, כמו ריש ברכות וריש תענית ונדה דף י"ט ע"ב ושבועות דף כ"ז ע"ב, ובזבחים דף י"ט ע"ב ודף ק"א ע"ב ג' פעמים רצופים. ועיין מנחות דף ע"ה ובתוס', כ"ש כאן דנפסוק הלכה כך. והנה במקום דלא הקשה הש"ס מוטל עלינו ליישב כמ"ש התוס' בשם הירושלמי על מ"ש רבי יוחנן בן נורי מה איכפת לעכברים {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/מ/א|בב"מ דף מ' ע"א]]}}. ואם כן קשה, הלא רבי יהודה שפיר מקשה מה קצבה בכרי וכו'. דהרי לפי דקיימא לן שיעור כדי סאתים, ואם קיבל האביון הפועל הזה בית כור, דשיעור הזריעה לר' יוחנן ד' סאין לכור, ולר' אמי ח' סאין לכור, והוא קרקע אלף ות"ק אמה על חמשים, איך נחייבו לטרוח ולטפל טיפול מרובה בזה בשכר סאה אחת שיטול. | והנה כל הפוסקים פסקו כתנא קמא, אם יש להעמיד כרי. ונ"ל שאין הטעם מפני דשקלי וטרו בשיעור כרי בגמרא, שהרי הכי נמי שקלי וטרו בשיעור כדי נפילה. גם כתבנו במקום אחר [ע' תשובה צ"ד בד"ה בתוס' ברכות] שאין זה כלל לפסוק כמ"ד דשקלו וטרו אמוראי בביאור דבריו, רק מפני דתנא קמא רבים לגבי רבי יהודה, דכל סתם דסתם רבי הם דברי רבים. ועוד דגם בבברייתא תניא כתנא קמא בלי שום מחלוקת, ואיכא למידק שפיר קאמר רבי יהודה ומאי טעמא דתנא קמא. ובכהאי גוונא רגיל הש"ס להקשות, כמו ריש ברכות וריש תענית ונדה דף י"ט ע"ב ושבועות דף כ"ז ע"ב, ובזבחים דף י"ט ע"ב ודף ק"א ע"ב ג' פעמים רצופים. ועיין מנחות דף ע"ה ובתוס', כ"ש כאן דנפסוק הלכה כך. והנה במקום דלא הקשה הש"ס מוטל עלינו ליישב כמ"ש התוס' בשם הירושלמי על מ"ש רבי יוחנן בן נורי מה איכפת לעכברים {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/מ/א|בב"מ דף מ' ע"א]]}}. ואם כן קשה, הלא רבי יהודה שפיר מקשה מה קצבה בכרי וכו'. דהרי לפי דקיימא לן שיעור כדי סאתים, ואם קיבל האביון הפועל הזה בית כור, דשיעור הזריעה לר' יוחנן ד' סאין לכור, ולר' אמי ח' סאין לכור, והוא קרקע אלף ות"ק אמה על חמשים, איך נחייבו לטרוח ולטפל טיפול מרובה בזה בשכר סאה אחת שיטול. | ||