13,564
עריכות
←גניזת ספר תורה שלא בקרקע: תיקונים
(←גניזת ספר תורה שלא בקרקע: כ''נ להגיה) |
(←גניזת ספר תורה שלא בקרקע: תיקונים) |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
אחרי כותבי כל זאת, מוסיף הגרע"ג, בא לידי ספר בני יונה, וששתי כעל כל הון שזכיתי לכוון דעת קדושים, והוא מעתיק את לשונו {{ממ|סימן רפ"ב ס"י}}: ומה שהצריכו ליתנו בכלי חרס הוא כדי שלא ירקב מהרה כל כך, אף שבודאי סוף כל סוף ירקב בקרקע, כדי שלא ירקב מהרה והוה כמחיקה בידים, ומה שאפשר לתקוני שיעמוד ימים רבים מתקנים. על כך מסיים הגרע"ג: ועל פי ביאורנו הרחב נבין על בוריו לשונו הזהב, ותפילה לה' יתברך כי בזכות אבותי הקדושים לא טעיתי בשיקול דעתי ובירור ההלכה, וסהדי במרומים כי אחרי העליתי הכל על הכתב בא לידי ספר הקדוש הנ"ל. | אחרי כותבי כל זאת, מוסיף הגרע"ג, בא לידי ספר בני יונה, וששתי כעל כל הון שזכיתי לכוון דעת קדושים, והוא מעתיק את לשונו {{ממ|סימן רפ"ב ס"י}}: ומה שהצריכו ליתנו בכלי חרס הוא כדי שלא ירקב מהרה כל כך, אף שבודאי סוף כל סוף ירקב בקרקע, כדי שלא ירקב מהרה והוה כמחיקה בידים, ומה שאפשר לתקוני שיעמוד ימים רבים מתקנים. על כך מסיים הגרע"ג: ועל פי ביאורנו הרחב נבין על בוריו לשונו הזהב, ותפילה לה' יתברך כי בזכות אבותי הקדושים לא טעיתי בשיקול דעתי ובירור ההלכה, וסהדי במרומים כי אחרי העליתי הכל על הכתב בא לידי ספר הקדוש הנ"ל. | ||
בסיום דבריו כותב הדור דורים ש"כל בירור הלכה הנ"ל סובב והולך רק על ספר תורה שבלה על ידי שנתיישן וכדומה, אבל בנידון דידן שבעו"ה עלה הכורת ביננו, ושם ה' נתחלל באופן נורא ומבהיל בראש כל חוצות על ידי בזיונות וחירופים אשר כל שומע תצלינה אזניו וכל מחמדנו היה לשריפת אש, וכל מקום אשר באה השמועה בכל המדינות אבל ומספד גדול ליהודים, לעומת זה ודאי דהיה נכון לעשות קבורה והספד בפומבי ובפרהסיה ובשוק וברחובות יסובבו הסופדים כו' ולכן אפילו אם נמצא בגדולי האחרונים שאין צריך לעשות קבורה ודי בגניזה בהיכל וכדומה - אין מזה ראיה לנידון דידן, דעכ"פ שום פוסק אינו אוסר מלעשות קבורה, ובנידון דידן כולי עלמא יודו דהחיוב לעשות קבורה | בסיום דבריו כותב הדור דורים ש"כל בירור הלכה הנ"ל סובב והולך רק על ספר תורה שבלה על ידי שנתיישן וכדומה, אבל בנידון דידן שבעו"ה עלה הכורת ביננו, ושם ה' נתחלל באופן נורא ומבהיל בראש כל חוצות על ידי בזיונות וחירופים אשר כל שומע תצלינה אזניו וכל מחמדנו היה לשריפת אש, וכל מקום אשר באה השמועה בכל המדינות אבל ומספד גדול ליהודים, לעומת זה ודאי דהיה נכון לעשות קבורה והספד בפומבי ובפרהסיה ובשוק וברחובות יסובבו הסופדים כו' ולכן אפילו אם נמצא בגדולי האחרונים שאין צריך לעשות קבורה ודי בגניזה בהיכל וכדומה - אין מזה ראיה לנידון דידן, דעכ"פ שום פוסק אינו אוסר מלעשות קבורה, ובנידון דידן כולי עלמא יודו דהחיוב לעשות קבורה והספד מר ובכי גדול כו' רק בתנאי שיסכימו לזה מטעם הממשלה אשר בצלם אנו חוסים שלא יצמח חס ושלום איזה שערוריה חדשה..." | ||
;תשובת האפרקסתא | ;תשובת האפרקסתא דעניא שרבא וראב"י באו להורות את אופן הגניזה הראוי | ||
בשו"ת אפרקסתא דעניא {{ממ|ח"א סימן נג}} כותב רבי דוד שפרבר זצ"ל אב"ד בראשוב שברומניה מכתב תגובה לרבי עקיבא גלזנר על 'הקונטרס שהדפיס כת"ה בדין גניזת ס"ת ושאר כ"ק שבלו | בשו"ת אפרקסתא דעניא {{ממ|ח"א סימן נג}} כותב רבי דוד שפרבר זצ"ל אב"ד בראשוב שברומניה מכתב תגובה לרבי עקיבא גלזנר על 'הקונטרס שהדפיס כת"ה בדין גניזת ס"ת ושאר כ"ק שבלו נקרעו או נשרפו'. הוא מעיר כי כל דבריו של הדור דורים סובבים על קוטב אחד לברר דין זה שמותר לקבור ספר תורה בקרקע, ועל כך תמה הגר"ד שפרבר: ובמחילת כבוד תורתו הרי זו בעיני משנה שאינה צריכה. והוא נוקט כדבר פשוט שרבא וראב"י לא באו לומר ש'מותר לקבור ספר תורה' אלא אדרבה ש'צריך לקבור ספר תורה' וזהו עיקר גניזתם. והוא מבאר שזהו דיוק לשון הגמרא והרמב"ם 'וזהו גניזתן' - להורות שכך הוא אופן הגניזה דוקא ולא באופן אחר. | ||
כך גם הוא מוסיף ומביא מדברי הבאר שבע {{ממ|סימן מג}} שיצא חוצץ כנגד אותם שנהגו להקל לשרוף כתבי קדש שבלו או | כך גם הוא מוסיף ומביא מדברי הבאר שבע {{ממ|סימן מג}} שיצא חוצץ כנגד אותם שנהגו להקל לשרוף כתבי קדש שבלו או שנמחקו "וטענה שלהם היא כי שריפתם זהו כבודם, כי על ידי גניזה הם נזרקים במקומות המטונפים". על טענה זו כותב הבאר שבע: "טענה ריקנית היא... כי אילו היו יודעים כיצד דין גניזה לא היו מקילים באיסור גדול כזה... שאין נותנים אותו אלא בכלי חרס... שאע"פ שגונזים אותו עושים לו תקנה במה שאפשר לקיימו כדי שלא ירקב במהרה. וטעמא דמילתא נראה פשוט משום שלא יהא נראה כמאבדו בידים, ע"כ. הרי מבואר להדיא שסתם גניזה שאמרו חז"ל היא בקרקע דוקא. | ||
;ראיית הברוך טעם מדין ספר תורה שממעט בחלון | ;ראיית הברוך טעם מדין ספר תורה שממעט בחלון | ||