חובת התלמידים/שלשה מאמרים/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

חובת התלמידים/שלשה מאמרים/ב (עריכה)

גרסה מ־23:01, 26 במאי 2024

נוספו 6,430 בתים , 26 מאי

המשך הקלדה

Sije

בדוקי עריכות אוטומטית

13,445

עריכות

@@ שורה 119: / שורה 119: @@
 הקודש הם, וכשלומדים אנו את דברי קדשם, ובפרט בהענינים
 שלמעלה מעוה"ז, לא בדברי שכל אנו הוגים ולא דברי חכמה
+אנושית אנו לומדים ורוצים לדעת בהם את דברים הרוחנים, רק
+בחכמה הנבואית שלהם, וברוח הקודש ועבודת הקודש שלהם אנו
+הוגים ועובדים. אבל לא די מה שדבריהם לבד חכמה נבואית היא
+וממרום ידברו, כי תלוי הדבר גם בנו, איזה כח אנו מפעילים
+ומשקיעים בעבודה ובלמוד דברים הרוחנים, ועלינו ודעתנו בכלל
+נאמר הראשונים חרשו וזרעו ואנו אין לנו פה לאכל (שקלים י"ג ב')
+כי כיון שהאור נתמעט בנו וצד האדם עם האנוכיות יתר בנו,
+קשה לנו בכלל להבין בהשכל שלנו דברים רוחנים, כי כשאנו
+מעיינים אז עם האנכיות שלנו מעיינים לאמור, אני מעיין, היינו
+האני והאנכי הגופני, ושוב שכל אנושי הוא, לכן מבין יותר את
+האנושית ואת הלבוש שבדברי קדשם. ויכול להיות איש שאף
+דברי קבלה לומד כל ימיו, ומ"מ יודע הוא רק את עמידת העולמות
+והספירות זה לזה, למשל שחסד קודם גבורה, ותפארת מכריעה
+בין חסד וגבורה וכדומה, מפני שסדר עמידתם גם שכל האנושי
+יכול להשיג, ואם ירצה לדעת מה הוא העולם זה וזה, וספירה זו
+וזו, ימשיל לעצמו במשל מעולם הזה שחושיו ושכלו תופסים,
+ומסיים, כעין זה הוא במרום ברוחניות, אבל מהו, הכעין זה, ומהו
+הנמשל לא ידע ולא ירגיש. ולמה"ד לסומא שלא ראה המאורות
+מימיו והמשיל לעצמו את מראה השמש, שעגול ככדור וחם כפי
+תנור פתוח, וכעין זה באופן יותר טוב ויותר יפה היא השמש.
+והאם זאת ידיעה היא אם אין לו עינים ר"ל במה לראות. ואף
+שדרך החסידות של תלמידי הבעש"ט ז"ל היא להמשיך דברים
+עליונים אל נפש רוח נשמה חי' ויחידה של האדם, ולהבינו בו
+ובהם דברים עליונים, כמו שנדבר אי"ה מזה עוד בסוף מאמר זה,
+גם בזה רק את החיצונית ואת המשל ולא את הנמשל יבין אם רק
+בשכלו לבד יהגה. מה שאין כן בשעה שהנפש והרוח מתעוררים
+לפעמים בו, מתרוממים ומתגלים מעט, ובערך זה האנכיות וצד
+האדם מתבטל בו, אז אפשר לו להרגיש מעט בהרגשה בלתי
+אנכיות אנושית. ומן התעוררות הנפש והרוח והתגלותם מופיע גם
+לדעתו שידע מעט גם את פנימית דברי קדשם ועניני הרוחניות
+לא בהשגה זו וזו כמו שיודע בפלפולי שכל אנושי שלו, או בראי'
+זו וסברא זו, כי באופני ידיעה כזו יכול לדעת רק את הלבוש
+ושכל אנושי, אך בהרגשה ובידיעה בלתי אנושית יודע הוא מעט
+גם מהו מבעד לשכל האנושי ולפנים מן הלבוש. גם על זיהרת
+עולם זה וספירה זו זעיר שם זעיר שם מציץ, והבן.
+ובכלל כן הוא אף בכל עניני עבודה, יותר יקל להאיש לעורר
+את עצמו כשיתחיל לעורר את הנפש והרוח, מאשר יתחיל
+לעורר את נשמתו בדברי שכל. אנו אומרים בדיוק בשכל, שבו
+קשה לעורר עצמו ולא בדמיון ומחשבה{{תוספת||אין לטעות ולומר שהמחשבה שאמרנו בזה שעולה מן הרוח ונפש, בחי' בינה שבאדם היא,
+כי הבינה היא התרחבות החכמה והבנתה, ורק את דברי חכמה מרחבת, והמחשבה כאן דברים אף
+שאינם דברי חכמה חושבת. מין דמיון היא המחשבה של האדם שאנו מדברים עתה ממנה, דברי צורה
+שיכול לצייר בדמיון כגון צורת בית איש וכו' רואה בדמיון, והדברים שאינם בני צורה כגון אם
+להטיב לזה, והדיבורים שדיבר חברו וכו' חושבם. ואף בחלומו כשע"פ רוב חכמתו נחה וישנה ומ"מ המחשבה
+ודמיון פועלים בו, וכפי שאיתא בספר בונה ירושלים מהרב ז"ל [[בונה ירושלים/א|מאמר א']], שהיא מלכות שבתבונה,
+ששורשי המדות נתגלו כבר והוא חושב מהן לאהב או לשנא וכו'. וע"פ רוב כפי מדותיו של האדם
+כן חלומותיו ובפרט החלומות שהן מהרהורי הלב, וכשאין לו התעוררות שום מדה בימים אלו, אז גם
+חלומותיו קלושים או נעדרים לגמרי. המדות מעוררות את המחשבה, והמחשבה מעוררת את המדות
+בשורשן עד הנפש, וככל שמרבה לחשוב מאוהבו או שונאו מטובותיהם ורעותיהם שעשו לו, יותר
+מתעורר עליהם.}}, כי הדמיון ומחשבה
+עולה לפעמים מן הרוח והנפש, מהמדות ורצוניות אף חושיות,
+ובהם לא יקשה כ"כ להתעורר כמו בשכלו וחכמתו שע"פ רוב,
+חוץ מהצדיקים הגדולים שנפשם ונשמתם גלויות תמיד ועומדות
+הכן להתקרב ולהתדבק בד' ומתעוררים מכל דבר שהוא, אצל כל
+אדם אף כשיעיין בדברים עליונים אף בקבלה וחסידות ורואה
+בשכלו את גדלות ד' ורב ההשתלשלות עד עולם העשי', והוא ית'
+נמצא בהם ומרומם עליהם, מתלבש בהם ומובדל מהם, אז בשעה
+זו שמעיין בשכלו ופועל בחכמתו להוסיף חכמה אף שמתפעל מ"מ
+קשה שיתעורר אפילו באהבה ויראה בהתגלות לבו כמי שעומד
+לפני המלך, ורק אח"כ כשפוסק מלעיין, ומרחיב את תבונתו, כל
+עוד שמוסיף להוריד אותה להדעת שהיא התקשרות הבינה בהמדות
 ----
 {{ביאורים}}
 {{ניווט כללי תחתון}}