אור שמח/פרה אדומה/א: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ניווט כללי עליון}}

 

''' הפירוש ''' בדבריו דהא דאיפלגו חכמים בשיעור דשער דכדי לכוף ראשן לעיקרן בעי, הוא דוקא במקום שהשער צריכין להורות על איזה דבר כמו לעשותן גדול ולהפוך מכל השער כמו שער שחור בנתק, וכן כאן אם היו שתי שערות לבנות לפסול לאמר דלא מקרי פרה אדומה בזה סברי תנאי דשיעורו שיהיה לכוף ראשו לעיקרו, אבל כאן בהיא כולה מלאה שערות אדומות וגוזז ונשאר כדי שינטל בזוג שער אדום מיחשבא לגבי עצמה כאילו ישנה ויש גם להנך שערות בכלל חברותיהן האדומות ומקריא תמימה באדמומיות שהשער שניטל בזוג על עצמה מורה שהיא אדומה וחשיבא שער להיות כמו חברותיהן ולהמנות בכללן, רק היכי שצריך שיהיו מורין בעצמיותן דבר הפכי משער חברותיהן בזה פליגי דבעי שיהיו כדי לכוף ראשן לעיקרן וזה ברור בשיטת רבינו:

'''גלגל העין והשינים כו' אין מראיהן פוסלין בפרה.'''

''' בתוספתא ''' דפרה פ"ב ר' מאיר אומר פרה שגלגלי עיניה שחורין אם אין פרה אחרת כיוצא בה פסולה, פירוש שאם הוא שחור הרבה שאינו נמצא שחרורות כזאת בפרה אחרת אז פסולה שאז איננה אדומה, אבל אם נמצאת פרה אחרת בגלגלי עין שחורים כאילו אז היא כשרה, שאין מסתכלין בשחרורות עיניה רק לפי שהיא כולה אדומה מבהיק השחרות יותר, אולם אם באמת לא נמצא גלגלי עין שחורים כאילו בפרה אחרת דעלמא אז פסולה שכיון שהעין יוצא מדרך הרגיל אינו נראה בהפרה מראה האדמומיות כראוי. ואולי דר' מאיר לטעמו דסבר דאם עיקרן משחיר כו' הולך אחר הנראה לכן אם הן שחורים באופן שאינו מצוי אז גם האדמומיות אינו נראה כ"כ. וכן מפורש בספרי זוטא פרה שגלגל עיניה משחיר היו מביאין פרות אחרות ומעמידין אותה בתוכן אם דומה גלגל עיניה לאחת מהן כשירה ואם לאו פסולה יעו"ש. ופשוט דכיון שהעינים שחורים יותר מהרגילות אינו ניכר כל כך האדמומיות על גוף הפרה ואין זו תמימה באדמומיות ודוק:

'''היתה בה יבלת וחתכה אעפ"י שצמח במקומה שיער אדום פסולה.'''

''' בהשגות ''' א"א נ"ל הטעם לפי {{ממ|שאין}} [שאינו] עולה בו אדמימות גמורה אבל הוא שיער לקוי. ולכאורה היה נראה לפרש דנתבונן דאם יש בה יבלת וחתכה דאמר דאם לא העלה מקומו שער אדום פסולה, צריך לומר דזה אינו משום מום דמיירי ביבלת שאין בה עצם בגוף, רק הפסול משום דאם יש בה יבלת תו הוה כמאן דליתא תמימה באדמומיות ואף אם יש שיער בהיבלת השיער לקוי ואינו שיער אדום וא"כ איננה תמימה באדמומיות. אמנם אם חתך ממנה היבלת ואח"ז עלה בה שער פליגי, או דבלא חתך היבלת כשירה רק אם חתך היבלת אז מתחזי כמאן דאינה תמימה בשער כן צ"ל על כרחך. וכיון שכן נראה דאם עלה בה שער אזלי לטעמייהו, דנחזי דבקדשים איכא דיחוי ובמצות מבעי להגמרא ובמכשירי עבודה במסכת עו"ג. וכיון שאם לא עלה בה שער פסולה תו אם עלה בה שער אח"כ הלא אם אמרינן דחוי כבר נדחית מתורת פרה אדומה, והוי כמו דאמרו דאם נקטם ראשו ועלה בו תמרה דאם עלה בו ביום טוב הוי דיחוי אם אמרינן יש דיחוי בהדס דהוי מצוה עיי"ש בסוכה, א"כ ר"ש משום שני טעמי מכשיר חדא דסבר דפרה לאו קדשים הוי רק קדשי בדה"ב ולא סבר הך דחטאת קריה רחמנא ומכשירה אם היא יוצאת דופן וכדאמר בפרק אין מעמידין {{ממ|דף כ"ג}} ויעוין תוס' שם ובר"ש כאן, אפשר דסבר דלא שייך ע"ז תורת דיחוי, ואפילו נימא דלא גרע ממצוה דעלמא אם יש דיחוי במצות הלא ר"ש לטעמיה דסבר אין בעלי חיים נדחין וכדדייק בסוף כריתות מהא דאמר מת אחד מהן מביא חבירו שלא בהגרלה יעו"ש וא"כ כאן אין בעלי חיים נדחין וכיון שעלה בה שער אדום כשירה, ור"י לטעמיה דסבר ביומא דבעלי חיים נדחין וכדאמר רב שם {{ממ|דף ס"ד}} אליבא דר' יהודה לא קאמינא דאיהו סבר שני שבזוג ראשון ימות יעו"ש, א"כ הכא נדחה הפרה אף אחרי שעלה בה שער אדום, ואף על גב דמסיק ביומא שם דגלי רחמנא בבעלי מומין דאם עבר מומם ירצו ולא מדחו במומין מהקרבה לעולם, זה דוקא בבעלי מומין דלא חזו לשום קרבן בעולם, אבל כאן בהיה בה יבלת וחתכה דמיתכשרה לכל קרבן דעלמא רק לתורת פרה אדומה אינה ראויה כמוש"ב בזה שפיר אמרינן דהיא נדחית לעולם, וכמוש"כ תוספות תמן דמשו"ה לילה אינה מדחה קרבנות מהקרבה דלא חזו לשום קרבן בעולם, כן הכא אין ללמוד ממומין לחתוכה מיבלת בפרה דשם אינו ראוי לשום קרבן כלל ובהא גלי רחמנא אבל לא בדחויה משום דבעיא להיות תמימה באדמומיות ודוק. וכיון שכן לפ"ז הא קיי"ל דבעלי חיים אינן נדחין כרב והוה ליה לפסוק הלכה כר"ש, ואי דא"כ אמאי בקרנים וטלפים שחורים יגוד וכן אמרו בשתי שערות עיקרן מאדים וראשן משחיר דגוזז במספרים ואמאי נימא דהוי דיחוי, ז"א דכל מה שבידו אמרו דלא הוי דיחוי בזבחים {{ממ|דף ל"ד}} יעו"ש, ורק בעלה בה שיער אדום דאינו בידו פליגי תנאי. אמנם רבינו פסק כאן כר"י נגד ר"ש ככל כללי הש"ס דר"י ור"ש הלכה כר"י. והראב"ד פירש טעם חדש, בטח נגלה להם תעלומות חכמה ודוק:

'''כל המומין הפוסלין בקדשים פוסלין בפרה כו' היתה יוצא דופן כו' או טרפה כו' הואיל וקראה הכתוב חטאת כו'.'''

 

''' ומה ''' שהקשו רבנן בתוספות דלמה אמר בתמורה דאין פרה עושה תמורה משום דקדשי בדה"ב היא תהיה עושה תמורה מטעם דחטאת קריא רחמנא, אינה קושיא, דאטו כל חטאת עושה תמורה הלא חטאת צבור אינו עושה תמורה, ורק במילי דלא מצאנו לשום חטאת שיהיה כן כמו שיוכשר ביוצא דופן או רובע ונעבד וטריפה שפיר אמר הגמרא משום דחטאת קריא רחמנא הוי כמו חטאת ופשוט, ובלא זה כבר כתבתי במק"א דלולי דמסתפינא הייתי מוחק הנך תיבות וקדשי בדה"ב לא עבדי תמורה, דמאי תירוץ הוא ע"ז שהקשה כהן גדול שהפריש פרה לפרו תיקדש דהאיכא פרת חטאת, דא"כ איך סבר ר' שמעון במפריש נקיבה לעולתו דאיכא שם עולה עלה גבי עולת העוף הא עופות לא עבדי תמורה ועל כרחין דמשבשתא הוי ושינויא הוי דאיך תאמר דקדושה קדוה"ג ותהא צריכה מום קבוע לפדות עליה משום דאיכא שם חטאת עליה בפרת חטאת הלא בפרת חטאת גופיה הוי קדבה"ב ואינה צריכה מום קבוע לפדות עליה ועיין בשבועות {{ממ|דף י"א}} בזה, כש"כ דלא חייל קדוה"ג על פרה שהפריש כה"ג לפרו, ולענין פדיון לא שייך לומר דאינה נפדית משום דחטאת קריא רחמנא כמובן ודוק:

''' וסוף ''' דברי התוס' שם צע"ג שהביאו הך דבכורות {{ממ|דף כ"ה}} דאמר דאין בה איסור גיזה ועבודה לאחר שנפדית משום דקדשי בדה"ב היא ולא הויא כפסולי המוקדשין שנפדו משום דלאחר פדיון שאין תורת פרה עליה לא קריא רחמנא חטאת, וזה תמוה מאוד דשם פריך מהא דר"י בן המשולם דאמר גוזז במספרים ואינו חושש כו' אלא שאני פרה דקדשי בדה"ב היא והא אר"א קדשי בדה"ב אסורים בגיזה ועבודה, מדרבנן, והדר פריך וליחלה וליפקה לחולין וליגזזה כו' א"כ הא כל פלפול הגמרא הוא על גיזה דקודם פדיה שבכל הקדשים לוקה עליהן ובפרה מותרת, ומאי קא אמרי רבנן הא קודם פדיה תורת פרה עלה ורחמנא קריא חטאת וזה פלא:

''' אולם ''' הנראה עיקרא דמילתא דפסיקא להגמרא דהא דחטאת קריא רחמנא הוא דוקא לענין דברים הפוסלים אותה מהכשירה כמו יוצא דופן וטריפה ורובע ונרבע ונעבד, לא לענין דברים שאינן פוסלין כמו גיזה ועבודה ותמורה וכיו"ב, וכן הא דאמר בכמה דוכתי בזבחים ומנחות על הא דפרה שחיטתה פסולה בזר דלאו משום עבודה הוי דפרה קדשי בדה"ב, דלא מצית למימר משום דחטאת קריא רחמנא דשחיטת חטאת כשר בזרים, ועבודה מסתברא דלא הוי כיון דהוי קדשי בדה"ב, וזה ברור. ובזה מסולק השגת ראב"ד על מש"כ רבינו שאין לוקחין עגלה משום דהוי מחוסר זמן ואסור להקדיש יעו"ש, דלענין זה לא שייך חטאת קריא רחמנא ודוק בכ"ז:

{{ניווט כללי תחתון}}

{{פורסם בנחלת הכלל}}