35,347
עריכות
אין תקציר עריכה
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (בדיקה טכנית, השבת רווחים בין פסקאות ותוספת עוגנים, עיצוב) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{יישור לשמאל|ב"ה אלטאנא, יום ו' צום העשירי תרי"ט לפ"ק.}} | {{יישור לשמאל|ב"ה אלטאנא, יום ו' צום העשירי תרי"ט לפ"ק.}}{{-}} | ||
'''{{עוגן1|שאלה}} –''' אשה שילדה וטבלה לאחר לידה ושמשה וביום ל"ט מיום שטבלה ושמשה הפילה ואינה יודעת מה הפילה אם ולד אם לאו אם טהורה אחר שתמתין ה' ותספור ז' נקיים כדין רואה נדה או לא. | '''{{עוגן1|שאלה}} –''' אשה שילדה וטבלה לאחר לידה ושמשה וביום ל"ט מיום שטבלה ושמשה הפילה ואינה יודעת מה הפילה אם ולד אם לאו אם טהורה אחר שתמתין ה' ותספור ז' נקיים כדין רואה נדה או לא. | ||
'''{{עוגן1|תשובה}} –''' בנדה | '''{{עוגן1|תשובה}} –''' בנדה {{ממ|דף ל"ו}} תנן המפלת ליום מ' אינה חוששת לולד וכ' רש"י ליום מ' לטבילתה ובזה נחלקו הפוסקים האחרונים בשו"ת עבודת הגרשוני פי' דברי רש"י כפשוטן דלאחר שראתה נדה וטבלה לא חוששת שמא היתה מעוברת קודם שראתה נדה אכן בשו"ת שבות יעקב הביא בשם ר"י מילר ז"ל שחלק על זה שהרי אין מעוברת מסולקת דמים עד ג' חדשים והש"י השיב ונראה שהסכים עם עבודת הגרשוני אמנם בכרתי ופלתי וסדרי טהרה חלקו עליו וכתבו דאין לסמוך על זה לחשבה מסולקת דמים מעת שנתעברה אלא שדברי רש"י צריכים ביאור ובסדרי טהרה כ' דאולי כוונת רש"י בשטבלה לאחר לידתה ושוב מצאתי בשו"ת חתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/ב/קסט#|חי"ד סי' קס"ט]]}} שג"כ פי' כן וכ' שזה ברור ואמת בלי גמגום ועל זה הורה שם הלכה למעשה שהמפלת אחר לידתה שטבלה ושמשה תוך מ' יום אינה חוששת לולד ותמהתי מה בכך שילדה מאן לימא לן דלאו ולד הוא שאף שאין אשה מתעברת וחוזרת ומתעברת הרי לפי' רש"י נדה {{ממ|דף מ"ה}} זה רק ולד של קיימא אבל נפל חוזרת ומתעברת וכוונתו שבמקום שא' נפל בין הראשון בין השני אפשר שחוזרת ומתעברת כנראה מדברי התוספ' שם {{ממ|דף כ"ה}} וא"כ מה ראי' ממה שילדה דלמא קודם ללידתה נתעברה שנית והפילה עכשיו וכבר עברו יותר ממ' יום והרי מצאנו שאפשר שנשתהה ולד אחר חבירו ג' חדשים כדאמרינן שם {{ממ|דף כ"ז}} כש"כ שאפשר שנפל אשתהה אחר ולד וכן מצאנו בכריתות {{ממ|דף ט'}} והמפלת תאומים שנשתהה נפל אחר חבירו אפילו בג' נפלים ע"ש ואף שהר"ת חולק על רש"י וס"ל דאין אשה חוזרת ומתעברת כלל וא"כ כיון שילדה ולד של קיימא ע"כ הנפל אינו ולד מאן לימא לן שהלכה כר"ת ולא כרש"י ובפרט שאין לר"ת ראי' מכרעת ועכ"פ דברי רש"י אי אפשר לפרש כן כמו שחשבו הס"ט והחתם סופר ומה שנלענ"ד בפי' דברי רש"י כתבתי בחידושי למסכת נדה שכוונתו משום דרוב נשים מתעברות סמוך לטבילתן כדאמרינן בנדה פ' המפלת {{ממ|וכעת שנדפס ספר אור זרוע ראיתי שכוונתי להאמת ת"ל כמו שהעתקתי דבריו בהוספה שם}} ובלאו הכי פי' הסדרי טהרה והחתם סופר שקאי אטבילה אחר לידה לענ"ד דוחק הוא דלידה מאן דכר שמי' וה"ל לרש"י לפרש המפלת ליום מ' לטבילת לידתה כיון דמלשון מתניתן לא נשמע דאחר לידתה איירי ומה שהביא החת"ס ראי' מהמפלת לאור שמנים וא' אינו ענין לכאן דשם הוא אחר לידה ממש וזה נשמע מהמנין וגם מענין פלוגתת ב"ש וב"ה אבל הכא דאין חושבין המ' מהלידה כי אם מהשמוש שאחר טבילת לידה זה ודאי המתניתן הי' צריך לפרש וכש"כ שרש"י לא ה"ל לסתום ועכ"פ להלכה נ"ל שבנדון השאלה צריכה לחוש שמא נקבה הפילה ותמנה י"ד יום מיום שהפילה כדי לצאת מספק איסור כרת. כנלענ"ד{{יישור לשמאל|הקטן יעקב.}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:תשובות מתאריך י' טבת ה'תרי"ט]] | |||