שו"ת מבי"ט/א/כד: הבדלים בין גרסאות בדף

'''<big>שמעתי</big>''' צעקת האשה העגונה זה כמה שנים ואח"כ שלח לה בעלה גט על ידי שליח על מנת שיקח מידה כתובתה תחלה ואח"כ יתן לה גיטה והשליח טעה ונתן הגט ביד איש אחר שעשאו שליח בפני ב"ד ולא הזכיר לו תנאי הכתוב' ובא השליח השני בפני ב"ד ואמר שליח ב"ד אני ונמסר הגט ביד האשה בפני ב"ד מיד השליח השני בלי שום תנאי ונקרע מיד קריעת ב"ד ואח"כ בא השליח הראשון ואמר כי על תנאי שיקח הכתובה קודם הוא שנמסר הגט לידו לתתו לה וראינו ג"כ כתב הבעל שהיה כותב לחכמי העיר שעל תנאי זה היה שולח לה גיטה ובהיות הגט קרוע קרע ב"ד רפו ידי החכמים יצ"ו מלבק' לה התר ומפני כי צעקתה באה אלי נצטערתי בצערה ונתתי אל לבי לדרו' אל החכמים יצ"ו יעיינו בתקנתה וגם אני תרתי בלבי לתור אם ימצא לה שום תקנה כשיחזור השליח הראשון ויתן לה הגט כמו שהוא קרוע קרע ב"ד ויקח קודם שטר כתובתה כמו שנצטווה מבעלה וחפשתי ומצאתי לשון הרמב"ם ז"ל בהלכות גירושין פ"ד וז"ל וכן גט שנמצא קרוע שתי וערב שהוא קרע של ב"ד הרי זה גט בטל כשאר השטרות אבל אם נקר' ואינו קרע של ב"ד כשר נימוק או שהרקיב וכו' בד"א כשהיה הגט יוצא מתחת ידה בעדי חתימה ואין שם עדי מסירה אבל אם יש שם עדים שנמסר לה הגט בפניהם והיה כשר הרי זה כשר אעפ"י שהיה תורף הגט על המחק או בין השטין או שהיה קרוע שתי וערב כשנתן לה בפניהם עכ"ל וגם כי בתוספת' תניא סתמא נקרע קרע ב"ד פסול סבור הרב ז"ל שלא נאמר זה אלא בעדי חתימה אבל אם יש עדי מסירה כשר שאפילו על הנייר המחוק ועל הדפתרא שהוא דבר שיכול להזדייף כשר בעידי מסירה וכמו שכתב הרב בעל מגיד משנה וכן הר"ן ז"ל כתב פ' המגרש לדעת הרמב"ם ז"ל דאי איכא עדי מסירה ראוי להיות כשר כמו על הניי' המחוק ועל הדפתרא וכן בעל הטורים בסי' קכ"ה הביא לשון הרב ז"ל ולא נמצא מי שיחלוק על זה בפי' אלא הרשב"א ז"ל שכתב שאף בנקרע קרע ב"ד בשעת מסירה פסול ובטל שהרי כחרס הוא חשוב וכתב עליו בעל מגיד משנה ואין בזה דבריו מוכרחין וראיתי דברי הרשב"א ז"ל פ' התקבל שכתב דברי הרמב"ם ז"ל ואמר שדבריו מן התוספתא הם שכך שנינו בתוספתא בשלהי מכלתין נקרע כשר נתקרע פסול נקרע בו קרע של ב"ד פסול נימוק או שהרקיב או שנעשה בו ככברא כשר נמחק או שנתטשטש ובבואה שלו קיימת אם יכול לקרות כשר ואם לאו פסול ע"כ וכתב דקשיא ליה שאין דברי התוספתא נראין כדברי הרב ז"ל אלא כיון שקרעו כעין קרע של ב"ד הרי זה בטל והרי הוא כחרס ופסול ופי' דאם אינו יכול לקרות פסול דלגרש בו דקאמר פסול דאין תורת גט עליו ואם יכול לקרות כשר לגרש בו דתורת גט עליו קאמר וא"כ נקרע קרע ב"ד דפסול לגרש בו משום דאין תורת גט עליו והוא דפסול ואפי' בעדי מסיר' וכתב דאין לומר דבהוציא גט מתחת ידה מיירי דבשבבואה שלו קיימת פשיטא דכשר דאטו משום דנתטשטש איבד כחו מאחר שבא לידה שלם. ואם אין בבואה שלו קיימת דאין יכול לקרותו פשיטא דפסול דאטו ס"ד דאם הוציאה נייר חלק מתחת ידה ואמר' דגיטה הוה כתיב ביה אטו מי מנסיבינן לה אבל לדעת הר"ם ז"ל פי' דתוספתא הוא בהוציאה גט מתחת ידה בלא עדי מסירה ואפ"ה אשמועינן דאי בבואה שלו קיימת כשר דאע"ג דהוא מטושטש ושמא מטשטוש בא לידה ולא שלם ואפ"ה כשר ואם אין בבואה שלו קיימת פסול אשמועינן נמי דכיון שאין בבואה שלו קיימת פסול דלא תימא כשקבלו היתה בבואה שלו קיימת אלא כיון דהשתא אין בבואה שלו קיימת פסול דהכי הוה ולא דמי להוציאה נייר חלק מתחת ידה דמעולם לא היה גט ופשיט' דלאו כל כמינה לומר דכגיטה הוה כתוב' בה וא"כ בנ"ד הגט כשר הוא אלא שנקרע בטעות אם תתן הכתובה קודם וימסרוה בידה בעדי מסירה יהא כשר שמה שניתן בידה קודם על יד השליח השני ולא לקח הכתובה קודם אינה נתינה כלל והוה ליה כאלו לא נתנו כלל כיון שלא נתנה קודם הכתובה והוי כאלו נקרע הגט ממילא דאי הוה גט כשר קמן ואתו חרש שוטה וקטן וקרעוהו אפי' קריעת שתי וערב אמאי יפסל כיון שהיה כשר לפנינו והשתא נמי יכולין לקרותו והוי כש"ח שנקרע לפנינו כי האי גוונא דלא נמחל שעבודו דהא דתניא נקרע קרע ב"ד פסול היינו משום דשמא פרוע הוא ויצא קרוע מיד מלוה אבל אי נקרע קמן לא והכא נמי שנקרע בטעות על יד ב"ד כדאמ' כיון שיכולין לקרותו הוי בחזקתו להתגרש בו אחר נתינת הכתובה לדעת הרב ז"ל ושאר הפוסקים ז"ל שהביאו דבריו ונראים דבריו נכוחים מההיא דנייר מחוק ודפתרא וכן מן הירושלמי עלה דמתניתין דעל הכל כותבין על עלה של זית פרכי' ולאו כמקורע הוא ומשני' אמר ר' זעירא תנא הונא בר שילו אפי' כתב אני פלו' מגרש את אשתי כשר דבהאי כתיבה זוטא לא הוי כמקורע אלמא דאפי' הוי מקורע שתי וערב בכל שאר הגט כשר ואני אומר דבנדון זה אפשר דמודה הרשב"א ז"ל דכשר לגרש בו דהא דכת' דנתקרע קרע ב"ד אין תורת גט עליו ופסול לגרש בו אפי' בעדי מסירה היינו משום דכיון שהוא קרוע כך אפשר וקרוב שבטלו והוי מבוטל וכמי שהשליכו לאשפה אח' ביטול דמי דומיא דאין בבואה שלו קיימת דאין תור' גט עליו כיון שאין יכולים לקרותו והוי כמבוטל דהוה כשר ונתבט' מהכשרו על יד טשטוש אבל אם הוא ידוע שגט זה הקרוע לא נתבטל אלא שנקרע בטעות כנ"ד אכתי תורת גט עליו לגרש בו וכמו שנר' מלשון הרשב"א ז"ל עצמו דכתב לעיל בדיבו' תינח אמרה קבל למה לי וכו' כת' וז"ל אבל ראוהו בידו מקורע קרע של ב"ד אעפ"י שהוזקקו לעדותן של עדי ונמצא' מכוונת פסול דדילמא נמלך עליו בעל וקרעו והשליכו ומצאו שליח זה וכד' פ"ק דמציעא וכו' אלמא גט מקורע קרע ב"ד פסיל אפי' לינשא בו עכ"ל דמשמע דלא מיפסיל קרוע לגרש בו אלא משום דדילמא בעל קרעו והשליכו ועל קרע זה כתב לקמן דאין תורת גט עליו כמו שכתבו ז"ל ולענין גט מקורע שכתבתי למעלה כתב הרמב"ם ז"ל גט שנמצא קרוע שתי וערב וכו' ואסיק הוא ז"ל דאין תורת גט עליו דהיינו על גט זה דאיכא למיחש שמא הבעל קרעו והשליכו אבל בנדון דידן דליכא למיחש להכי כלל וכלל נראה דאפי' לדעת הרשב"א ז"ל כשר לגרש בו כדא' וכ"ש היכא דאיכא עיגונ' כי הכא ועם כל זה איני מורה אלא להלכה ולא למעשה אם לא שהסכימו חכמי העיר וכו' ואהיה סניף להם או לשנים מהם להתיר אשה זו העגונה וכו' יאיר עינינו במאור תורתו אמן נאם הצעיר משה בר' יוסף זלה"ה מטראני ועיין סי' קנו על ענין גט זה שלח לומר החכם כה"ר יצחק מה שהיה נראה לו שנתבטל הגט כיון שניתן שלא כהלכתו אפי' שהיה שלם שלחתי לומר לו הא תנינן כיצד יעשה יטלנו ממנה ויחזיר ויתננו לה ויאמר בפני נכתב וכו' השיב כי שם היה מועיל הנטילה וחזרה משום דאינו צריך לומר בפני נכתב וכולי אלא מדרבנן אבל הכא דצריך להתנות תנאי הבעל מדאורייתא ואם נתנו בלא תנאי אינו גט כלל אימר שאינו מועיל חזרת נתינתו לה ואלו דק בכל דיני גיטין היה מוצא בכמה דברים שאין הגט כלל מדאורייתא ומועיל חזרת הכתינה כשאין פסול הגט בגופו אלא מחמת נתינתו וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ט על שנים שאמר להם הבעל כתבו וחתמו ותנו לפלוני וכו' ואם הוליכו הם בעצמם ונתנו להן אינו גט שלא עשאן שלוחין לגירושין כיצד יעשה יטלנו ממנה ויתנוהו לשליח וחוזר ונותנו לה כו' הרי שמועיל חזרת הנתינה אפילו כשנתינה ראשונה היתה בפיסול מן התור' שכיון שלא היו שלוחין לנתינה לא היתה נתינתם כלל ואינו גט מן התורה ואפ"ה מועיל החזרה וכן הרא"ש ז"ל כתב על' דמתניתין דטול ממנה חפץ כלוני וכו' ואמרינן בגמרא דכולי עלמא היכא דאמר טול לי ממנה חפץ פלוני ותן לה גטה כו' כת' לפי פי' דאפילו נתן החפץ קודם ליד שליח שני ואחר כך נתן לה הגט דאינו גט כיון שלא הגיע חפץ ליד השליח הא' וכת' דיחזור הא' ויטלנו ממנה ויחזור ויתננו לה בתור' גירושי' אחר שהגיעו חפץ לה הרי שבענין טול חפץ שהוא כנדון דידן מועיל חזרת הנתינ' וכן בתוספ' פ"ה תני הרי זה גיטיך ע"מ שתתני לי מאתי' זוז וחזר ואמר לה הרי זה גיטיך מעכשיו לא אמר כלום כיצד יעשה יטלנו ממנה ויחזור ויתננו לה ע"כ משמע דמועיל חזרת נתינה אפילו כשנתינה ראשונה לא היתה מועילה כלל מן התורה וכת' הרא"ש ז"ל נמי בתשובה על מי שנתן גט ע"מ שלא תנשא לפלוני שאם רוצה למחול אינו מועיל נטילת הגט ונתינתו אח"כ בלא תנאי כיון שכבר נתגרשה מכל וכל אלא יחזור ויקדשנה ויפטרנ' בגט גמור בלי תנאי משמע דאי בנתינה א' לא היה גט יכול לחזור וליטלו ממנה וליתנו לה והר"ן ז"ל כת' על ברית' דכיצד יעשה יטלנו ממנה ויחזור ויתננו לה ויאמר בפני נכתב וכו' כתב ומ"מ שמעי' משמעתי' דכל גט שאין פיסול בגופו אלא שנפסל בנתינתו לא מיפסל בהכי ע"כ משמע דכל שאין פיסול בגופו אפי' הוי פיסול מן התורה יכול לחזור ולתתו לה ואין כאן שום חשש והרי כתבנו שאפילו הוא קרוע כשר לגרש בו לדעת הרמב"ם ז"ל ומה שהוזכר גמרא ובתוספת' דאם נקרע או אבד או נשרף קודם קיום התנאי כשלא אמר מעכשיו שאינו גט היינו כשנקרע קריעות קריעו' שאינו ביד אחד דומיא דאבד או נשרף דאינו מצוי כיון שנקרע כמה קרעים לא הוי גט דכתיב וכתב לה ספר אבל קריעת ב"ד לדעת הרב ז"ל כיון שהוא עדיין ביד אחד ספר הוא וכשר לגרש בו וכתבתי משה:

<noinclude>{{דיקטה}}

{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>