העמק דבר/בראשית/כ: הבדלים בין גרסאות בדף

הרחב דבר
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הרחב דבר)
שורה 45: שורה 45:
''' ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל.''' פרש״י ויודע שלא נגעת בה לפיכך יתפלל. ולא נתבאר עדיין למה הוא צריך לתפלה. אחר שלא חטא ולא נגע בה. וכי בשביל שהיה נצרך לשמירה מהקב״ה הוא נהרג אלא ע״כ עיקר החטא הוא מה שציער לאברהם וכדתנן בפ׳ החובל. אע״ג שהוא נותן לו צערו אין נמחל לו עד שיבקש ממנו שנאמר ועתה השב וגו׳. אבל א״כ יש להבין למאי הקדים הקב״ה ואחשך גם אנכי אותך מחטוא לי על כן לא נתתיך וגו׳ מאי נ״מ בזה לענין צערו של אברהם אלא מזה המציאו חז״ל בגמ׳ שם. לבאר מאמר כי נביא הוא. ודקא אמרת הלא הוא אמר לי וגו׳ כי נביא הוא וכבר לימד אכסניא שבא לעיר על עסקי אכילה ושתיה שואלים אותו או על עסקי אשתו כו׳ [ומשמעות נביא הוא ת״ח כדאיתא במנחות דצ״ט ב׳. על וכשל גם נביא]. ולכאורה כ״ז ההמצאה הוא נגד המשנה דהכל משום צערו של אברהם. ולפי סוגיא זו עיקר החטא בשביל מיעוט ד״א ועל ענין אשת איש שלא התנהגו כשורה. אבל הענין כך הוא שודאי עיקר החטא והקפידה היה צערו של אברהם. אבל ע״ז התנצל אבימלך בצדק שהוא בעצמו גרם לזה וא״כ אין עליו שום עון. מש״ה הקדים הקב״ה שאינך צדיק גמור כמו שאתה אומר אם כן היה ראוי אברהם לומר אחותי היא. וא״כ בחנם אתה מצער אותו וצריך אתה לפייסהו שיתפלל וזהו דבר ה׳ ועתה השב וגו׳ כי נביא הוא ויודע שאינך צדיק גמור ונצרך להשמר ממך. ובגמ׳ הסבירו יותר שמאין הוא יודע וכי נביא יודע טבע כל האדם. ויישבו דהבין בחכמתו ממה שהעברת על ד״א נמצא ההקדמה נחוצה לעיקר החטא:  
''' ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל.''' פרש״י ויודע שלא נגעת בה לפיכך יתפלל. ולא נתבאר עדיין למה הוא צריך לתפלה. אחר שלא חטא ולא נגע בה. וכי בשביל שהיה נצרך לשמירה מהקב״ה הוא נהרג אלא ע״כ עיקר החטא הוא מה שציער לאברהם וכדתנן בפ׳ החובל. אע״ג שהוא נותן לו צערו אין נמחל לו עד שיבקש ממנו שנאמר ועתה השב וגו׳. אבל א״כ יש להבין למאי הקדים הקב״ה ואחשך גם אנכי אותך מחטוא לי על כן לא נתתיך וגו׳ מאי נ״מ בזה לענין צערו של אברהם אלא מזה המציאו חז״ל בגמ׳ שם. לבאר מאמר כי נביא הוא. ודקא אמרת הלא הוא אמר לי וגו׳ כי נביא הוא וכבר לימד אכסניא שבא לעיר על עסקי אכילה ושתיה שואלים אותו או על עסקי אשתו כו׳ [ומשמעות נביא הוא ת״ח כדאיתא במנחות דצ״ט ב׳. על וכשל גם נביא]. ולכאורה כ״ז ההמצאה הוא נגד המשנה דהכל משום צערו של אברהם. ולפי סוגיא זו עיקר החטא בשביל מיעוט ד״א ועל ענין אשת איש שלא התנהגו כשורה. אבל הענין כך הוא שודאי עיקר החטא והקפידה היה צערו של אברהם. אבל ע״ז התנצל אבימלך בצדק שהוא בעצמו גרם לזה וא״כ אין עליו שום עון. מש״ה הקדים הקב״ה שאינך צדיק גמור כמו שאתה אומר אם כן היה ראוי אברהם לומר אחותי היא. וא״כ בחנם אתה מצער אותו וצריך אתה לפייסהו שיתפלל וזהו דבר ה׳ ועתה השב וגו׳ כי נביא הוא ויודע שאינך צדיק גמור ונצרך להשמר ממך. ובגמ׳ הסבירו יותר שמאין הוא יודע וכי נביא יודע טבע כל האדם. ויישבו דהבין בחכמתו ממה שהעברת על ד״א נמצא ההקדמה נחוצה לעיקר החטא:  


'''ויתפלל בעדך וחיה.''' לפי דברינו ע״פ המשנה שהחטא היה מה שציער את א״א וא״כ לא נצרך אלא לפיוס ולא לתפלה אלא מכאן למדנו שהחוטא בין אדם לחבירו הוא חטא בין אדם לשמים ג״כ. וכשמתפייס מהאדם עדיין נצרך לבקש כפרה מהקב״ה מש״ה נצרך לתפלת אברהם שיהי מחול לו :  
'''ויתפלל בעדך וחיה.''' לפי דברינו ע״פ המשנה שהחטא היה מה שציער את א״א וא״כ לא נצרך אלא לפיוס ולא לתפלה אלא מכאן למדנו שהחוטא בין אדם לחבירו הוא חטא בין אדם לשמים ג״כ. וכשמתפייס מהאדם עדיין נצרך לבקש כפרה מהקב״ה מש״ה נצרך לתפלת אברהם שיהי מחול לו{{תוספת|א|ולזה כוון התנא ג״כ בהא דתנן אע״פ שהוא נותן לו אין נמחל לו עד שיבקש ממנו שנא׳ ועתה השב וגו׳ ואינו מובן הוכחה זו. דאי מהא שהזהיר ה׳ להשב. הרי הוא רק חזרת הגזילה ולא בקשה ואי מהא שאמר לו ה׳ ויתפלל בעדך. אינו מוכח כלל שיבקש ממנו אלא כך פי׳ המשנה אין נמחל לו מה׳ עד שיבקש ממנו וימחול הוא לו. ואז ימחול לו הקב״ה ג״כ. שנא׳ ועתה וגו׳ ויתפלל בעדך הרי דבעינן לתפלה ורצוי. אלא שבזה שיתפלל אברהם מוכח שהוא מחל לו ואז יועיל התפלה שימחול לו ה׳. והכי אי׳ בגמ׳ שם אפי׳ הביא כל אילי נביות שבעולם אין נמחל לו כו׳ והיינו קרבנות שבין אדם לשמים. ובזה החטא מיירי:}}:  


== ח ==
== ח ==
שורה 95: שורה 95:
'''אשת אברהם.''' כבר ביארנו במעשה פרעה שדוקא בשביל שהיתה אשת אברהם הגיעו להם מכות ועונשין ולא נצולה היא באופן שלא יתייסרו גם המה. אך באשר אברהם בא בכח התורה ע״כ באין יסורין על מי שנוגע בו לרעה בחרבה של תורה:
'''אשת אברהם.''' כבר ביארנו במעשה פרעה שדוקא בשביל שהיתה אשת אברהם הגיעו להם מכות ועונשין ולא נצולה היא באופן שלא יתייסרו גם המה. אך באשר אברהם בא בכח התורה ע״כ באין יסורין על מי שנוגע בו לרעה בחרבה של תורה:


 
{{הרחב דבר}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}