463
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
'''ובח"ס''' הנ"ל הביא שמצא בזה מחלוקת בספר גנת ורדים. ועיינתי שם בחלק יו"ד כלל ג' [[גינת ורדים/יורה דעה/ג/ז|סי' ז']] [[גינת ורדים/יורה דעה/ג/ח|ח']] וראיתי שהביא שם מחלוקת בעל משפטי שמואל והרש"ך בנדון חברה שהיתה מתעסקת במצוה אחת מן קדמת דנא וקמו מחדש קצת בני אדם ורצו לעשות חברה חדשה להתעסק במצוה זאת והיתה החברה הישנה מעכבת עליהם מאחר שכבר זכו הם במצוה והחזיקו בה זה כמה שנים. והשיב הרב משפטי שמואל שאין הראשונה יכולה לעכב וחילק בין נידון דידי' לבין הא דאיתא בירושלמי דהוריות דאמרינן קרש שזכה לינתן בצפון כו' דמשמע דמי שזכה זכה, וז"ל ועוד יש לחלק דהתם כבר היו כלם עושים המצוה אלא שאלו היו ראשונים ואחרי שזכו בקדימה זו יכנסו ראשונה אבל בנ"ד איך נאמר שאלו יעשו המצוה ואלו לא יעשו כלל אין הסברא נותנת כלל כו' עכ"ל. והרש"ך חלק ע"ז. הנה אין שני הספרים תחת ידי לא ס' משפטי שמואל ולא שו"ת הרש"ך רק מה שראיתי בספר גנת ורדים: | '''ובח"ס''' הנ"ל הביא שמצא בזה מחלוקת בספר גנת ורדים. ועיינתי שם בחלק יו"ד כלל ג' [[גינת ורדים/יורה דעה/ג/ז|סי' ז']] [[גינת ורדים/יורה דעה/ג/ח|ח']] וראיתי שהביא שם מחלוקת בעל משפטי שמואל והרש"ך בנדון חברה שהיתה מתעסקת במצוה אחת מן קדמת דנא וקמו מחדש קצת בני אדם ורצו לעשות חברה חדשה להתעסק במצוה זאת והיתה החברה הישנה מעכבת עליהם מאחר שכבר זכו הם במצוה והחזיקו בה זה כמה שנים. והשיב הרב משפטי שמואל שאין הראשונה יכולה לעכב וחילק בין נידון דידי' לבין הא דאיתא בירושלמי דהוריות דאמרינן קרש שזכה לינתן בצפון כו' דמשמע דמי שזכה זכה, וז"ל ועוד יש לחלק דהתם כבר היו כלם עושים המצוה אלא שאלו היו ראשונים ואחרי שזכו בקדימה זו יכנסו ראשונה אבל בנ"ד איך נאמר שאלו יעשו המצוה ואלו לא יעשו כלל אין הסברא נותנת כלל כו' עכ"ל. והרש"ך חלק ע"ז. הנה אין שני הספרים תחת ידי לא ס' משפטי שמואל ולא שו"ת הרש"ך רק מה שראיתי בספר גנת ורדים: | ||
'''הן''' אמת כעין סברת המשפטי שמואל באה בתוס' לענין אין מעבירין על המצוות עיין בדבריהם מנחות ס"ד ע"ב מגילה דף ו' ע"ב ויומא דף ל"ג ע"א ובכ"ד אולם לנידון דידי' נראה לי ראי' ברורה שלא כדבריו והוא ש"ס ערוך | '''הן''' אמת כעין סברת המשפטי שמואל באה בתוס' לענין אין מעבירין על המצוות עיין בדבריהם מנחות ס"ד ע"ב מגילה דף ו' ע"ב ויומא דף ל"ג ע"א ובכ"ד אולם לנידון דידי' נראה לי ראי' ברורה שלא כדבריו והוא ש"ס ערוך [[בבלי/יומא/סד/א|יומא דף ס"ד ע"א]] דאמרינן התם ולרב נהי נמי דבעלי חיים אינם נדחין אי בעי האי נקריב אי בעי האי נקריב א"ר רב סבר לה כר' יוסי דאמר מצוה בראשון הי ר' יוסי אי נימא ר' יוסי דקופות דתנן שלש קופות של שלש שלש סאין שבהם תורמין את הלשכה וכתוב עליהן א' ב' ג' ותניא אמר ר' יוסי למה כתוב עליהן א' ב' ג' לידע איזה מהן נתרמה ראשון להביא הימנה ראשון שמצוה בראשון דילמא שאני התם דבעידנא דאיתחזי קמייתא לא אתחזי בתרייתא אלא ר' יוסי דפסח דתנן המפריש פסחו ואבד כו' ואח"כ נמצא הראשון איזה מהם שירצה יקריב כו' ר' יוסי אומר מצוה בראשון ע"כ. ולדברי המשפטי שמואל איך ס"ד ללמוד מר' יוסי דקופות דמצוה בראשון הרי אכתי לא ידעינן דראשון יש לו תוספת מעלה רק רצינו למיפשט מהכא וא"כ הא ליכא למשמע מיני' דבשלמא התם שהרי גם משאר הקופות יקריבו רק הנ"מ היא מהיכן יתרמו ראשונה שפיר אמר ר' יוסי דמצוה בראשון משא"כ בשני שעירים שאם יקריבו את הראשון השני ירעה עד שיסתאב הרי לענין לדחות את השני לגמרי לא מהני מה שזכה בקדימה ממילא שאין תוספת מעלה לראשון על השני ואם איתא לחילוקו של המשפטי שמואל אין דמיון לר"י דקופות כלל אלא ע"כ שאין נ"מ בזה ודוק היטב כי קצרתי: | ||
'''ועפי"ז''' נ"ל ליישב קושיית הראשונים בסוגיא שם האיך פסק רב כר' יוסי דהכא נגד דעת חכמים דס"ל איזה מהם שירצה יקריב: | '''ועפי"ז''' נ"ל ליישב קושיית הראשונים בסוגיא שם האיך פסק רב כר' יוסי דהכא נגד דעת חכמים דס"ל איזה מהם שירצה יקריב: | ||