רש"י/זבחים/נז/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}

ה"ג '''{{עוגן1|ואיבעית}} אימא חוץ מפנים בחד<ref>בכי"י '''בחדא''', וכ"ה בגמ' כי"מ.</ref> זימנא גמר.''' והכי איתא בסדר יומא בפרק הוציאו לו {{ממ|[[בבלי/יומא/נז/א|דף נז.]]}} כלומר נהי נמי דהיקש בהמות כהיקש מקומות הואיל והיקש בהמות הוי צורך פנים אפילו הכי לא דמי לההוא דלעיל דאילו היכל כולה מילתא בעי למילף מפנים ואיידי דניתן היקש לידרש בדברים המפורשים בפנים כגון למטה בפר ולמעלה בשעיר נדרש ולמד בבת אחת ובא אף הלמד בפנים בהיקש עמו וגבי היקש דלעיל נמי אם היינו צריכין ללמד לבכור תנופת חזה ושוק וזמן אכילה והוקש בכור לתודה עצמה ללמוד שתיהן ממנה מתוך שהתורה מלמדת עליו זמן אכילה הכתוב בה מלמדת עליו נמי חזה ושוק שלמדנו בהיקש משלמים אבל עכשיו<ref>כ"ה בכי"י ותוס'. בכי"פ ו[[בנין שלמה לחכמת בצלאל/{{כאן}}|הגהות רב"א]] '''השתא'''.</ref> שלא הוקש לתודה אלא לחזה ושוק וללמוד ממנו זמן אכילה לבדו אם אתה אומר לחזה ושוק של תודה היקישו הכתוב הן עצמן לא למדו בתודה אלא בהיקש:<ref>בנד' הגירסא: וגבי היקש דלעיל נמי יום כתוב בתודה והוקש בכור לתודה ללמוד לו חזה ושוק ולמידתה בהיקש [אי הוה] הוקש בכור לתודה עצמה והיה למד ממנה תנופת חזה ושוק ואכילת יום ולילה דמתוך שיכולה ללמוד עליו זמן לאכילה שהו[א] כתוב בה מלמדת נמי עליו תנופת חזה ושוק אבל השתא לתודה עצמה לא הוקשה הכתוב אלא לחזה ושוק שהתודה לא למדתו' אלא בהיקש: {{ש}}וכן בעמוד זה הרבה שינויים מופלגים והבאנום בהערות ומקורם צריך בירור.</ref>

'''מאן תנא.''' דאינו נאכל אלא עד חצות:

'''יכול יהא נאכל כשאר כל הקדשים.''' ביום זביחתו קודם שתחשך יתחיל לאוכלו אם ירצה ת"ל כו':

'''להרחיק את האדם.''' כדתנן בכולהו עד חצות:

{{שולי הגליון}}

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}

{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>