7,990
עריכות
יישוב משיבת נפש
(קו' השיירי כנסת הגדולה על יסוד הבית יוסף מדברי הירושלמי) |
(יישוב משיבת נפש) |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
::והבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תקעד|או"ח סימן תקעד]]}} תמה על מה שכתב הר"ן שהאחים ידעו שיוסף שרוי ברווח, וז"ל: איני יודע מהיכן ידע שהיו יודעים כן תשעה חודשים או שבעה קודם ירידתם למצרים שמפשטי הכתובים נראה שלא ידעו ממנו אם חי אם מת עד שנתוודע להם ותכף ירצו למצרים ואז נולדה יוכבד, ונמצא ששימש לוי תשעה חודשים או שבעה קודם לכן. | ::והבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תקעד|או"ח סימן תקעד]]}} תמה על מה שכתב הר"ן שהאחים ידעו שיוסף שרוי ברווח, וז"ל: איני יודע מהיכן ידע שהיו יודעים כן תשעה חודשים או שבעה קודם ירידתם למצרים שמפשטי הכתובים נראה שלא ידעו ממנו אם חי אם מת עד שנתוודע להם ותכף ירצו למצרים ואז נולדה יוכבד, ונמצא ששימש לוי תשעה חודשים או שבעה קודם לכן. | ||
:::ובפירוש הריב"א לתורה {{ממ|[[ריב"א/בראשית/מא#נ|בראשית מא נ]]}} הביא אף הוא כישוב הר"ן והוסיף דשמא לא שימש לוי עד שנתבשר שהיה יוסף חי ומושל על הארץ ואז נתעברה אשת לוי מיוכבד ואיחרו לבא למצרים ט' חודשים או ז' כשיעור עיבורה ולכך נולדה יוכבד בין החומות{{הערה|וכנראה שזו כוונת הר"ן ונסתלקה קושיית הבית יוסף.}} | :::ובפירוש הריב"א לתורה {{ממ|[[ריב"א/בראשית/מא#נ|בראשית מא נ]]}} הביא אף הוא כישוב הר"ן והוסיף דשמא לא שימש לוי עד שנתבשר שהיה יוסף חי ומושל על הארץ ואז נתעברה אשת לוי מיוכבד ואיחרו לבא למצרים ט' חודשים או ז' כשיעור עיבורה ולכך נולדה יוכבד בין החומות{{הערה|וכנראה שזו כוונת הר"ן ונסתלקה קושיית הבית יוסף.}} | ||
*כעין יישוב הר"ן הביא ר"ח פלטיאל {{ממ|[[רבי חיים פלטיאל/בראשית/מא#נ|שם]]}} בשם הרב ר' אלחנן שיוסף היה לו לפרוש מתשמיש כיון שאביו ואחיו ודאי שרויין בצער, אבל לוי שהיה יודע שיש לו ולבית אביו די, לא היה לו לפרוש ולהצטער, ואף שיוסף אפשר ששרוי בצער אך לא אסרו הדבר בשביל יחיד, וכן יישב החזקוני {{ממ|[[חזקוני/בראשית/מא#נ|שם]]}}{{הערה|הובאו דבריהם בפירוש הריב"א {{ממ|[[ריב"א/בראשית/מא#נ|שם]]}}.}}, וכן יישב האור החיים {{ממ|[[אור החיים/בראשית/מא#נ|שם]]}} שכל האיסור הוא משום צער ישראל, ולכן לוי לא היה חייב למנוע עצמו משום צער האומות שהרי ליעקב היה תבואה ולא שלח את בניו לשבור בר במצרים אלא משום מראית העין, כפי שדרשו חז"ל {{ממ|[[בבלי/תענית/י/ב|תענית י:]]}} על הפסוק {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מב#א|בראשית מב א]]}} 'למה תתראו'{{הערה|ואף שבמדרש {{דיוק מקור}} אמרו ששלמו שערי מכדא, זה היה אחר שנה ראשונה.}}, ובשביל יוסף לא היה להם למנוע עצמם מתשמיש בשביל חשש רעב יחיד, ורק יוסף היה נמנע{{הערה|עי' שם שהסיק שאף יוסף לא נמנע כיון שהיה חשוך בנים, אך בלא טעם זה היה אפשר שהיה נמצע מחשש שאביו ואחיו ברעב.}} מחשש שאביו ואחיו רעבים ללחם והם רבים. | * כעין יישוב הר"ן הביא ר"ח פלטיאל {{ממ|[[רבי חיים פלטיאל/בראשית/מא#נ|שם]]}} בשם הרב ר' אלחנן שיוסף היה לו לפרוש מתשמיש כיון שאביו ואחיו ודאי שרויין בצער, אבל לוי שהיה יודע שיש לו ולבית אביו די, לא היה לו לפרוש ולהצטער, ואף שיוסף אפשר ששרוי בצער אך לא אסרו הדבר בשביל יחיד, וכן יישב החזקוני {{ממ|[[חזקוני/בראשית/מא#נ|שם]]}}{{הערה|הובאו דבריהם בפירוש הריב"א {{ממ|[[ריב"א/בראשית/מא#נ|שם]]}}.}}, וכן יישב האור החיים {{ממ|[[אור החיים/בראשית/מא#נ|שם]]}} שכל האיסור הוא משום צער ישראל, ולכן לוי לא היה חייב למנוע עצמו משום צער האומות שהרי ליעקב היה תבואה ולא שלח את בניו לשבור בר במצרים אלא משום מראית העין, כפי שדרשו חז"ל {{ממ|[[בבלי/תענית/י/ב|תענית י:]]}} על הפסוק {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מב#א|בראשית מב א]]}} 'למה תתראו'{{הערה|ואף שבמדרש {{דיוק מקור}} אמרו ששלמו שערי מכדא, זה היה אחר שנה ראשונה.}}, ובשביל יוסף לא היה להם למנוע עצמם מתשמיש בשביל חשש רעב יחיד, ורק יוסף היה נמנע{{הערה|עי' שם שהסיק שאף יוסף לא נמנע כיון שהיה חשוך בנים, אך בלא טעם זה היה אפשר שהיה נמצע מחשש שאביו ואחיו ברעב.}} מחשש שאביו ואחיו רעבים ללחם והם רבים. | ||
* כעין זה יישב במשיבת נפש {{ממ|[[משיבת נפש/בראשית/מא#נ|שם]]}} על פי דברי הגמרא בבבא בתרא {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/צא/ב|צא:]]}} שהיו נפיחי כפן בטבריא אף כשהיו נמכרים ארבע סאין בסלע כיון שלא היו המעות מצויות, והיינו שרעב אינו תלוי במציאות התבואה אלא במציאות המעות לקנייתה. ולכן יוסף שהיה במצרים והיה רעב וחסרון מעות במצרים ככתוב {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מז#יד|בראשית מז יד]]}} 'וילקט יוסף את כל הכסף' וכו' הוצרך להצטער עם הציבור, או שנצטער על בית אביו שלא ידע אם יש להם די מעות בידם{{הערה|ומטעם זה השיב להם את הכסף בפי אמתחותיהם {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מב#כה|בראשית מב כה]]}} שלא יהיה להם צער רעב כל זמן שיש בידם מעות.}}, אך לוי שידע שיש להם די מעות לא היה צריך להצטער אף שהיה חסרון בתבואה כיון שעכ"פ מעות היה לו. | |||
* הדרישה {{ממ|[[דרישה/אורח חיים/תקעד#א|שם סק"א]]}} יישב{{הערה|וכן יישבו מגלה עמוקות בהגהות על הר"ן שעל הרי"ף{{דיוק מקור}} ושל"ה {{ממ|שער האותיות אות קו"ף קדושת הזווג אות תכה}} בשם הגאון מהר"ר פאלק כ"ץ.}} שאשתו של לוי נתעברה בליל טבילה שאז מותר לשמש כמבואר בירושלמי{{הערה|הו"ד לעיל.}}. ואין להקשות שעדיין לא נצטוו אדין נדה, שהרי קיימו את כל התורה שאם לא כן למה לא שימש יוסף בשני רעבון. | * הדרישה {{ממ|[[דרישה/אורח חיים/תקעד#א|שם סק"א]]}} יישב{{הערה|וכן יישבו מגלה עמוקות בהגהות על הר"ן שעל הרי"ף{{דיוק מקור}} ושל"ה {{ממ|שער האותיות אות קו"ף קדושת הזווג אות תכה}} בשם הגאון מהר"ר פאלק כ"ץ.}} שאשתו של לוי נתעברה בליל טבילה שאז מותר לשמש כמבואר בירושלמי{{הערה|הו"ד לעיל.}}. ואין להקשות שעדיין לא נצטוו אדין נדה, שהרי קיימו את כל התורה שאם לא כן למה לא שימש יוסף בשני רעבון. | ||
:אמנם בשיירי כנסת הגדולה {{ממ|[[שיירי כנסת הגדולה/אורח חיים/רמ#|או"ח סימן רמ סק"ד]]}} הקשה על הבית יוסף הלומד בדברי הירושלמי שליל טבילה מותר, שאם כן מה הקשו התוס' מלוי והרי אפשר להעמיד בפשטות שנתעברה בליל טבילה. | :אמנם בשיירי כנסת הגדולה {{ממ|[[שיירי כנסת הגדולה/אורח חיים/רמ#|או"ח סימן רמ סק"ד]]}} הקשה על הבית יוסף הלומד בדברי הירושלמי שליל טבילה מותר, שאם כן מה הקשו התוס' מלוי והרי אפשר להעמיד בפשטות שנתעברה בליל טבילה. | ||