7,990
עריכות
קו' השיירי כנסת הגדולה על יסוד הבית יוסף מדברי הירושלמי
(יישוב האור החיים כיישוב החזקוני) |
(קו' השיירי כנסת הגדולה על יסוד הבית יוסף מדברי הירושלמי) |
||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
:::ובפירוש הריב"א לתורה {{ממ|[[ריב"א/בראשית/מא#נ|בראשית מא נ]]}} הביא אף הוא כישוב הר"ן והוסיף דשמא לא שימש לוי עד שנתבשר שהיה יוסף חי ומושל על הארץ ואז נתעברה אשת לוי מיוכבד ואיחרו לבא למצרים ט' חודשים או ז' כשיעור עיבורה ולכך נולדה יוכבד בין החומות{{הערה|וכנראה שזו כוונת הר"ן ונסתלקה קושיית הבית יוסף.}} | :::ובפירוש הריב"א לתורה {{ממ|[[ריב"א/בראשית/מא#נ|בראשית מא נ]]}} הביא אף הוא כישוב הר"ן והוסיף דשמא לא שימש לוי עד שנתבשר שהיה יוסף חי ומושל על הארץ ואז נתעברה אשת לוי מיוכבד ואיחרו לבא למצרים ט' חודשים או ז' כשיעור עיבורה ולכך נולדה יוכבד בין החומות{{הערה|וכנראה שזו כוונת הר"ן ונסתלקה קושיית הבית יוסף.}} | ||
*כעין יישוב הר"ן הביא ר"ח פלטיאל {{ממ|[[רבי חיים פלטיאל/בראשית/מא#נ|שם]]}} בשם הרב ר' אלחנן שיוסף היה לו לפרוש מתשמיש כיון שאביו ואחיו ודאי שרויין בצער, אבל לוי שהיה יודע שיש לו ולבית אביו די, לא היה לו לפרוש ולהצטער, ואף שיוסף אפשר ששרוי בצער אך לא אסרו הדבר בשביל יחיד, וכן יישב החזקוני {{ממ|[[חזקוני/בראשית/מא#נ|שם]]}}{{הערה|הובאו דבריהם בפירוש הריב"א {{ממ|[[ריב"א/בראשית/מא#נ|שם]]}}.}}, וכן יישב האור החיים {{ממ|[[אור החיים/בראשית/מא#נ|שם]]}} שכל האיסור הוא משום צער ישראל, ולכן לוי לא היה חייב למנוע עצמו משום צער האומות שהרי ליעקב היה תבואה ולא שלח את בניו לשבור בר במצרים אלא משום מראית העין, כפי שדרשו חז"ל {{ממ|[[בבלי/תענית/י/ב|תענית י:]]}} על הפסוק {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מב#א|בראשית מב א]]}} 'למה תתראו'{{הערה|ואף שבמדרש {{דיוק מקור}} אמרו ששלמו שערי מכדא, זה היה אחר שנה ראשונה.}}, ובשביל יוסף לא היה להם למנוע עצמם מתשמיש בשביל חשש רעב יחיד, ורק יוסף היה נמנע{{הערה|עי' שם שהסיק שאף יוסף לא נמנע כיון שהיה חשוך בנים, אך בלא טעם זה היה אפשר שהיה נמצע מחשש שאביו ואחיו ברעב.}} מחשש שאביו ואחיו רעבים ללחם והם רבים. | *כעין יישוב הר"ן הביא ר"ח פלטיאל {{ממ|[[רבי חיים פלטיאל/בראשית/מא#נ|שם]]}} בשם הרב ר' אלחנן שיוסף היה לו לפרוש מתשמיש כיון שאביו ואחיו ודאי שרויין בצער, אבל לוי שהיה יודע שיש לו ולבית אביו די, לא היה לו לפרוש ולהצטער, ואף שיוסף אפשר ששרוי בצער אך לא אסרו הדבר בשביל יחיד, וכן יישב החזקוני {{ממ|[[חזקוני/בראשית/מא#נ|שם]]}}{{הערה|הובאו דבריהם בפירוש הריב"א {{ממ|[[ריב"א/בראשית/מא#נ|שם]]}}.}}, וכן יישב האור החיים {{ממ|[[אור החיים/בראשית/מא#נ|שם]]}} שכל האיסור הוא משום צער ישראל, ולכן לוי לא היה חייב למנוע עצמו משום צער האומות שהרי ליעקב היה תבואה ולא שלח את בניו לשבור בר במצרים אלא משום מראית העין, כפי שדרשו חז"ל {{ממ|[[בבלי/תענית/י/ב|תענית י:]]}} על הפסוק {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מב#א|בראשית מב א]]}} 'למה תתראו'{{הערה|ואף שבמדרש {{דיוק מקור}} אמרו ששלמו שערי מכדא, זה היה אחר שנה ראשונה.}}, ובשביל יוסף לא היה להם למנוע עצמם מתשמיש בשביל חשש רעב יחיד, ורק יוסף היה נמנע{{הערה|עי' שם שהסיק שאף יוסף לא נמנע כיון שהיה חשוך בנים, אך בלא טעם זה היה אפשר שהיה נמצע מחשש שאביו ואחיו ברעב.}} מחשש שאביו ואחיו רעבים ללחם והם רבים. | ||
* הדרישה {{ממ|[[דרישה/אורח חיים/תקעד#א|שם סק"א]]}} יישב{{הערה|וכן | * הדרישה {{ממ|[[דרישה/אורח חיים/תקעד#א|שם סק"א]]}} יישב{{הערה|וכן יישבו מגלה עמוקות בהגהות על הר"ן שעל הרי"ף{{דיוק מקור}} ושל"ה {{ממ|שער האותיות אות קו"ף קדושת הזווג אות תכה}} בשם הגאון מהר"ר פאלק כ"ץ.}} שאשתו של לוי נתעברה בליל טבילה שאז מותר לשמש כמבואר בירושלמי{{הערה|הו"ד לעיל.}}. ואין להקשות שעדיין לא נצטוו אדין נדה, שהרי קיימו את כל התורה שאם לא כן למה לא שימש יוסף בשני רעבון. | ||
:אמנם בשיירי כנסת הגדולה {{ממ|[[שיירי כנסת הגדולה/אורח חיים/רמ#|או"ח סימן רמ סק"ד]]}} הקשה על הבית יוסף הלומד בדברי הירושלמי שליל טבילה מותר, שאם כן מה הקשו התוס' מלוי והרי אפשר להעמיד בפשטות שנתעברה בליל טבילה. | |||
* המזרחי {{ממ|[[מזרחי/בראשית/מא#נ|בראשית מא נ]]}} מיישב שכיון שלא היה ללוי בת ועדיין לא קיים פריה ורביה הותר לו כמבואר בגמרא שחשוכי בנים מותרים לשמש בשני רעבון. | * המזרחי {{ממ|[[מזרחי/בראשית/מא#נ|בראשית מא נ]]}} מיישב שכיון שלא היה ללוי בת ועדיין לא קיים פריה ורביה הותר לו כמבואר בגמרא שחשוכי בנים מותרים לשמש בשני רעבון. | ||
::הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תקעד|או"ח סימן תקעד]]}} מקשה, שאם כן אף ליוסף היה מותר לשמש כיון שאף לו לא היתה בת, שאם היתה לו היתה נמנית במנין שבעים נפש שירדו למצרים{{הערה|עי' לעיל בדברי הקרבן נתנאל שביאר בדעת התוס' שבאמת יוסף ולוי היו מותרים לשמש כיון שלא קיימו פו"ר וכדברי המזרחי, אלא שמכל מקום יוסף נהג מידת חסידות בעצמו. אך במזרחי לא הזכיר זאת.}}. | ::הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תקעד|או"ח סימן תקעד]]}} מקשה, שאם כן אף ליוסף היה מותר לשמש כיון שאף לו לא היתה בת, שאם היתה לו היתה נמנית במנין שבעים נפש שירדו למצרים{{הערה|עי' לעיל בדברי הקרבן נתנאל שביאר בדעת התוס' שבאמת יוסף ולוי היו מותרים לשמש כיון שלא קיימו פו"ר וכדברי המזרחי, אלא שמכל מקום יוסף נהג מידת חסידות בעצמו. אך במזרחי לא הזכיר זאת.}}. | ||