אומר מיהודא/הקדמה: הבדלים בין גרסאות בדף

{{OCR}}  

'''<big>י</big>'''ודע '''<big>ה</big>'''תעלומות '''<big>ו</big>'''בורא '''<big>ה</big>'''עולמות. '''<big>י</big>'''וצר אור ובורא חשכי. '''<big>ה</big>'''הופכי הצור לאגם מים לשופכי. '''<big>ו</big>'''יודע דעתי ומיעט ערכי. '''<big>ד</big>'''עה חסרתי מה קניתי. '''<big>א</big>'''נכי מה. תולעה ורמה. נבער מדעת באפס מזימה. ומה אומר ומה אדבר. ומי אנוכי לחבר חבר. ומלה אין בלשוני לדבר. ונגד מלכים לא אוכל דבר. רק שמתי לנגד עיני מה שאמרו חכמינו ז"ל כל חרשין טבין, וחרשי דאורייתא בישין. לזאת אזרתי כגבר חלצי. וימי שני מגורתי מעט ורעים. אני הגבר ראה עוניי. מיום עמדי על דעתי. ומה' אשה מצאתי, בת חמי {{אישים|הגאון הגדול החסיד המנוח מה' בער רעקין דארף זצ"ל שהי' ראש בית דין בק"ק טריבט}} ולא זכיתי לראות פני קדשו. ויתומים היינו ואין אב. ושמעתי אומרים עליו כי הוא זה האיש דרש דרש על כל קוץ וקוץ תילי תילין של הלכות. והנה שורף בעו"ה כל חדושי תורה שלו בשריפה הגדולה שהי' בשנת תקי"ט בק"ק הנ"ל. ואיזה דברים טובים ומתוקים שמעתי אומרים עליו משמו. אמרתי להעלות על הספר ולהדפיס איזה חדושים ממנו. ויהיו שפתותיו דובבות בקבר. ואולי אבנה אנכי ממנו. ומגלגלין זכות ע"י זכאי וזכותו יגין עלי ועל זרעי. וזה לי עשרים שנה אנוכי מלמד להועיל פה עיר מולדתי ק"ק פרעשבורג, קריה נאמנה חכמים וסופרים, עיר מלאה גיבורים. המה המפורסמים. (הצלולים) [הצוללים] במים אדירים. והיו לי תלמידים רבים, למאות, וגדיים נעשו תיישים, אשר קטנם עבה ממתני. ותלמידים נקראים בנים. ויפה כח הבן וכו' והרציתי דברי לפניהם וברכו על המוגמר ברכת הנהנין. ויען ראיתי הלכות מלומדי' הכשירו בסימן אחד הוא [[שולחן ערוך/יורה דעה/רמה|סימן רמ"ה ביו"ד]] אשר אין דורש ואין מבקש עליו ובפרט המלמדים אשר רובא דרובא אין להם שלחן ערוך כי סתם מלמד הוא ממובחר שבעניים.  

וכיייגי למזה' • ידרד צח יק אמרתי מלמד מטריקין א״למד׳ל^חד מ״טמי ד״לזת-זכן אי׳ בחס׳ <ענית שהתענו אנשי משמר- על מלמדי ת1נוק׳ שלא ־יתעשרו •אהואיל ואתי לידי 'אימי' ביי מצתא מה ששמעתי להקשית למה יי״ל מפרסמי ן מסדלי השייקישהתענו•

הלוא מחמת זה לא יהיה שום מלמד כי מי פתי יסור הנה לשום נפשו בכפו ולהיות כל ימיו במכאובות ויגונות, ומדוכא בעניות וכבוד חכמים הסתר דבר

כמכאוביתייגינית • ומדוכא בעגיל יכטד חכמים הפער דבר • (נראה דזה הי׳ טיבה גדילה למלמד שפירסמו שלא יתעשר דאי' כסיף מ״פ הידישין אי אפשר לעולם כלא בישס יכלא כירסקי . איי לי /י שאומנתו בירסקי, יפי' ילפ״ג ”,בן דה׳ן יידאי אי אפשר לעילם בלא מלמדים . ינחיא היי אומר המלמד מה לי לצרה (אס שאהי' מלמד עס תלמידיי מיעוטים (יהל פרכסתי בצמצום ׳ אלמזד עם תלמידים הרכה-יאיגע להעשיר • והאמת אס הי' אנשי משמר מתעני' שלא יעשר רק המלמד לא היי יידע מזה • יהי' יגיעתי לריק, לכן אתרי הידיפ׳איתי את כל זאי! הרי יידע שלא יעשיר ימה לי לצרה זאע שיה•*' לריק יגיע* וממילא לא ילחיד עס תלמידים הרכה רק כדי צורכי (ק 'ל׳ ינחזיר לענינינו ר!כ המלמדייהחה דליסיריקים יאין אימן בלא כלי. לזה הדפסתי הלכי* מלומדים עם דברי מישרים 1 הנהגית המלמדים • למען יוכלו שאת כחיקס ימחני יראי יכן יעשי לדירות * וגס הלכות תליייל תורה סימן רמי( אשר ממני יסוד כתנת* כקצרה •עם איזה דברי כבישין יסכרא • ואפס קציהו מחידושי הלמת דפסתי . ודפסתי מרובה לא דפסיני כי עיקור חסר מן הספר הוא הסיפור ידבר תורה־ מעיין קונית (אין לי משפט מעית יידעת גס ידעתי שאין ראויס להעליתעל שליזן מלכים • ונגד מלכים לא איכל דבר יאיבזש־ וכארי היא מקור יבש • רק להמ^זמדיס כמיני לחיית סדר ליחידי עם תלמידים הגיניס• ילדי שעשועים *זרע אמינים* (מדי שבגע בשבוע למדת הלכה אתע עמהס כעיון לעתי השפלה • ומד ערכי ואומן• בא מיהודא לחדדי תלמידים * כן• 7רכי וכה עשיתי • ולימודי הי' עישה פרי קידש הלולים זכיתי • ולצאת אומר חיהולח זה הספר קראתי ׳ זה ש־ימ״י וןי (כרייי לדיר דור * דברי השפל !נמאס וגבוה • ,איסקופה נדרסת בעפר חכמים .,המתפלל ומתרני כעשר לשונית של תפילה שלכף זכות

, שאין צא יוס ן׳5א לילה . .. זאת חכרתי : ,