90,717
עריכות
מ
סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== ח == | |||
'''לפיכך ערל שעבד חילל עבודתו ולוקה כו' אבל אינו חייב מיתה.''' | |||
''' | ''' עיין ''' כס"מ שהביא הגמרא דזבחים. והנה התוס' תענית {{ממ|דף י"ז}} ד"ה דבר זה מתורת משה לא למדנו, הקשו וא"ת נילף מק"ו ומה בעל מום שמותר באכילת קדשים כו' ואפ"ה אסור לעבוד עבודה ערל שאסור באכילת קדשים אינו דין שאסור לעבודה. ופירוש דבריהם הוא, דהנה בזבחים {{ממ|דף פ"ב}} מייתי זה תנא דבי ר"י מקו"ח ופריך מה לבע"מ שכן עשה בו קרב כמקריב טמא יוכיח מה לטמא שכן מטמא בע"מ יוכיח הצד השוה שבהן שהן מוזהרין ואם עבדו חללו, וכאן כוונת התוס' לומר הצד השוה שכן אינן שווין בזרעו של אהרן או באופן אחר. ושם פירשו בתוס' לכך צריך טעמא דאזהרה דלא תימא טמא בקרבן ציבור ואונן כה"ג יוכיח שאינם אוכלים ועובדים רק במוזהר אין להוכיח מהם דהם אינם מוזהרים. אבל כאן אין לומר אונן וטמא בציבור יוכיחו, דהקו"ח מה בעל מום שאוכל בקדשי הקדשים ג"כ, וערל שאסור לאכול בין בקדשי קלים וקדשי קדשים ותרומה ומעשר שני כמפורש יבמות פרק הערל אינו דין שאינו עובד, ואם תאמר כה"ג אינן יוכיחו הלא טמא בקרבנות ציבור אוכל בפסח וכן כה"ג אונן אוכל בתרומה, וכי תאמר מה לבע"מ שכן עשה בו קרב כמקריב אומר טמא יוכיח כו', אבל בזבחים גבי זר שאמר שאינו אוכל הוא בקדשי קדשים אבל בקדשים ומעשר שני אוכל א"כ כה"ג אונן וטמא בקרבן ציבור יוכיחו שגם הן אינם אוכלים בכל מילי כמו זר רק יש שאוכלים, וכי משני בתירוץ שני תאמר בערלה שלא עשה בו קרב כמקריב דמה ערלות שייך בבהמה, כוונתם דלא תוכל לאמר טמא יוכיח דטומאה שייך מיהא בבהמה אחר שחיטה שאם נטמאו האימורים והבשר הלא פסול הקרבן משא"כ ערלות ליכא כלל לא מחיים ולא אחר שחיטה. ושם בזבחים גבי זר כי אמר שכן עשה בו קרב כמקריב הוא רק מחיים דזרות בבהמה הוא שלא נתקבל רק בכלי חול ג"כ פסול אחר שחיטה לכן אמר טמא יוכיח, והבן כי הוא כוונה עמוקה בדברי תוספות: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||