מחצית השקל/אורח חיים/קו

מחצית השקלTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) (ס"ק א) פטורים כו' דוקא בעמידה משא"כ בק"ש דדי שיעמוד פסוק א' כדלעיל סי' ס"ג סעיף ג':

מידי דהוי אמתפלל בדרך. וטוב יותר משלא יתפלל כלל בשלמ' אם לא יצא כלל במתפלל מהלך הוי א"ש אבל כיון דבדרך מתפלל מהלך ע"כ דיצא קשיא. וי"ל בשעה כו' בק"ש חייבים דבקל י"ל עסי' ל"ח סעי' ח' בהג"ה דניהו דהעוסק במצוה פטור מן המצוה היינו באי אפשר לקיים שניהן כ"א ע"י טרח' כגון שלוחי מצוה לטרוח לישן בסוכה. אבל אי יוכל לקיים שניהם בקל צריך לקיים שניהן ולכן בתפלה שצריכה כוונה מרוב' מקרי טרח' לכן א"צ להתפלל דרך הלוכו דעוסק במצו' משא"כ ק"ש דהוי דבקל יכול לקרות דא"צ כוונה כ"א פסוק א'. ודע שכ' הרב ב"י דמל' זה שכתב בש"ע שהוא ל' הרמב"ם משמע דאפי' המלוי' פטורים דלא כדמשמע מדברי הטור דוק' נושאי מטה אף שאין למטה צורך בהן פטורים אבל המלוים חייבים:

(ב) (ס"ק ב) מצוה כו' לעבדו בכל לבבכם. ודרשו חז"ל איזה עבודה שהיא בלב הוי או' זה תפלה שעיקר' בלב (וע"ל במ"א ר"ס ק"א) וס"ל לרמב"ם דדרש' גמור' היא והרמב"ן סובר כו' דס"ל דהאי דרשא אסמכת' בעלמא:

ועיין בתו' דברכות דף כ' ע"ב אהא דתנן התם דנשים חייבות בתפלה. פריך הש"ס פשיטא הא הוי מצות עשה שלא הזמן גרמא. ומשני כיון דכתיב ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה כמצות עשה שהזמן גרמא דמי. קמשמע לן דחייבים משום דרחמי נינהו. ורש"י מחק אותה גירס' אלא גרס תפלה חייבות משום דרחמי ותו לא. וכתבו התו' הטעם שמחקו שהרי תפלה דרבנן ומאי מצות עשה שייך בה. וכתבו התו' ומ"מ יש ליישב דהא הלל דרבנן ונשים פטורו' מה"ט דמצות עשה שהזמן גרמא הוא עכ"ל הרי נראה מדברי רש"י ותו' דתפל' דרבנן:

(ג) (ס"ק ג) חייבים לחנכם ומ"מ רשאי כו' כמ"ש סי' רס"ט ר"ל אע"ג דאפי' למ"ד קטן אוכל נבלות אין ב"ד מצויים להפרישו מ"מ אסור להאכילו איסור בידים וכמ"ש סי' שמ"ג מ"מ מות' להאכיל לקטן קודם קידוש כיון דהמאכל הוא היתר אלא דהזמן אוסרו כה"ג לא החמירו בתינוק וה"ה הכא:

(ד) (ס"ק ד) מפסיק כו' והא דאמרי' דלביש כו' בשבת דף ל"ג דרשב"י ובנו ר"א שברחו מאימת מלכות ונתחבאו במערה י"ג שנה וכדי שלא יבלו בגדיהם היו כל היום יושבים בלי לבוש והיו מתכסים עד צואריהם ובעידן צלות' הוו לביש ומכסים ומצלי. והקשו התו' הא פטורים מן התפלה. ופי' דמצלי ר"ל ק"ש דחייבים ש"מ דס"ל כו' דאלת"ה למה הוצרכו להוציא ל' מצלי מפשטי' דהא י"ל דר"ל תפלה והיינו בשחרית דבלא"ה צריכים להפסיק לק"ש:

והא דתנן דפטורים מתפל' ר"ל מתפלת מנחה:

(ו) (ס"ק ו) אינו כו' אע"ג דאסור ללמוד כו' דלא כהר"ן כו' ר"ל דדין זה נובע מדברי הר"ן הובא בב"י שכתב אהא דמחלקי' בין מי שתורתו אומנתו למי שאין תו"א דוקא בליכא שהות אבל באיכא שהות אפי' לדידן שאין תורתינו אומנתינו א"צ להפסיק וסיים ונתן טעם וכי אסור לעסוק בתורה קודם א"ו כדכתיבנא עכ"ל א"כ לדידן דקי"ל סי' פ"ט דבאמת אסור ללמוד כיון שהגיע זמן תפלה א"כ אזדא לה ראיי' הר"ן. אפ"ה קי"ל כהר"ן אף דליכא ראיה דהסברא אמיתית וישרה:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.