מחצית השקל/אורח חיים/קז

מחצית השקל ‏ אורח חיים קז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) (ס"ק א) חוזר כו' ע' הטעם בגמרא. ר"ל אע"ג דלרוב הפוסקים תפלה דרבנן וכיון דמספק' ליה היה ראוי שיפטור דהוי ספק דרבנן:

(ב) (ס"ק ב) חוץ כו' מפני שהוא חטאת. ר"ל דהרא"ש הקשה על הרי"ף שכ' דמוסף אינו מתפלל בנדבה כיון דאין קרבן מוסף בא בנדבה הא תפלת שחרית נגד התמיד ניתקן וגם תמיד אינו בא בנדבה. וע"כ צ"ל כיון דתמיד היה עולה ועולה בא בנדב' א"כ תהא תפלתו במקום עולה ולא במקום תמיד א"כ גם במוסף י"ל כן דהא קרבן מוסף הי' ג"כ עול' ותי' כיון שהי' במוסף גם שעיר לחטאת וחטאת אינה באה בנדבה כלל ולכן אין מתפלל מוסף בנדבה וע"ז הקשה הא מוסף שבת לא הי' בו שעיר לחטאת רק עולה גרידא ואע"ג דבשבת אפילו תפלת שחרית לא יתפלל בנדבה כמ"ש בש"ע היינו לדידן והטעם דנדרים ונדבות אין קרבים בשבת וי"ט אבל קושית הרא"ש להרי"ף דס"ל בתשו' דיכול להתפלל שבת שחרית נדבה אע"ג דנדרים ונדבות אין קרבים בשבת וי"ט ה"ט דאין מחללין בשביל נדרים ונדבות את השבת משא"כ תפלת נדב' דליכא בה חילול שבת שרי. ולזה תי' הרא"ש שאזלי' בתר רוב מוספים. דאית בהו שעיר לחטאת ועבדי בהו רבנן לא פלוג שלא להתפלל אפי' מוסף שבת בנדבה אע"ג דלית ביה חטאת:

במקו' קרבן אחר. דהיינו עולת נדב' כנ"ל אע"ג דתפלות נגד תמידין תקנו מ"מ לא הוזכר בתפל' שחרית קרבן תמיד משא"כ בתפלת מוסף דהוזכר בתפלה ומוספים כהלכתן ואיך יתפלל בתורת עולת נדבה:

(ג) (ס"ק ג) פוסק מדסתם כו' דדעת הרמב"ם פ' י' מהל' תפלה דבערבית אינו פוסק דהטעם דצריך לפסוק כיון דהתחיל להתפלל אדעתא דחובה ואיך יסיים אדעת' דנדבה ויהיה חצי התפל' בתורת חובה והא אינו מחויב. משא"כ תפלת ערבית שהיא רשות דגם בתחלה כשהיה סבור שעדין לא התפלל כ"א בתורת נדב' דהא היא רשות. אבל הראב"ד חולק מאחר דעכשיו שוויא חובה ה"ל דין תפלה אחרת:

(ד) (ס"ק ד) נתחדש כו' נשאלתי כו' אין תפלתו תחנונים. ומסיק הש"ס מאי קבע א"ר יעקב בר אידי אר"א כל שדומה עליו כמשא ורבנן אמרו כל שאינו אומר' בל' תחנונים והכי קיי"ל לעיל בסי' צ"ח סעיף ג'. ורבה ור"י אמרו כל שאינו יכול לחדש בה דבר א"ר זירא אנא יכילנא לחדושי כו':

ועוד דלפ"ז מאי קאמר ר"ז כו' ר"ל א"כ לא התפלל ח"ו ר"ז כל ימיו כתיקונו שהיתה תפלתו קבע:

וגירסת הרי"ף אהא דאמרי' שתפלת נדבה דוק' שיכול לחדש בה דבר סיים הרי"ף הטעם כדי שתהיה תפלתו תחנונים. ודלא כמ"ש הרמב"ם בש"ע כדי להודיע שהוא נדבה:

משמע דס"ל כו' ר"ל דהא בלא"ה תקשי למ"ד שצריך לחדש דבר בתפלת נדבה ת"ל דאפי' תפלה קבוע בעי' שיחדש לרבה ור"י ע"כ צ"ל דלא ס"ל כרבה ור"י אלא כר' יעקב ורבנן דפי' למתני' דהעושה תפלתו קבע בענין אחר כדלעיל ולדידהו בתפלה קבוע א"צ לחדש בה דבר אבל לפמ"ש הרי"ף דע"כ ס"ל כרבה ור"י דה"ק הטעם דאם אינו מחדש אינה תחנונים. ולפ"ז תקשי הא אפי' בתפל' קבועה צריך לחדש לרבה ור"י. וא"כ למה אצטריך לאשמועי' בתפלת נדבה שצריך לחדש אע"כ דרבה ור"י הכי מפרשי למתני' העושה תפלתו קבע כו' דס"ל דתפלת נדבה צריך חידוש דתפל' נדבה צריך שתהיה תחנונים ואי לא חידש בה לא הוי תחנוני' משא"כ תפלה קבועה אצ"ל תחנונים לכן א"צ לחדש בה וא"כ ה"ק המשנה העושה תפלתו קבע דהיינו שאינו מחדש בה אין תפלתו תחנונים. ונ"מ שאין רשאי להתפלל כה"ג לנדבה דבעי תחנונים:

וע"ז נמי קאמר כו' ובאמת לא התפלל נדבה:

א"נ ה"ק כו' ר"ל דלעולם רבה ור"י מיירי בתפל' קבועה ומ"ש שיכול לחדש בה דבר אין הכוונה שבאמת נתחדש אצלו דבר ומחדש בה אותו דבר אלא ר"ל שצריך שתהא דעתו צלול' כ"כ שאלו היה מתחדש אצלו דבר היה יכול לחדש בה אבל אם אין דעתו צלול' כ"כ אין לו להתפלל דה"ל קבע ועז"א א"ר זירא אנא יכילנא כו' ר"ל שדעתי צלולה ואלו נתחדש לי דבר הייתי יכול לחדש ומה"ט הוי תפלתו תחנונים ועכ"פ אלו היה נתחדש אצלי דבר מה לא הייתי סומך לחדש פן אטרד אף שדעתי צלולה שאפשר לי לחדש מ"מ מה לי לכנוס לבית הספק שמא אטרד אף שהוא ספק רחוק ומ"מ מודה מ"א שבנדבה צריך לחדש ממש והיינו אם נתחדש אצלו דבר. אבל אי לא נתחדש לא יתפלל נדבה:

(ה) (ס"ק ה) אין כו' עולת קיץ והיינו כיון שכל ישראל היו צריכים להיות לכ"א חלק בקרבנות ציבור. ולכן הי' כ"א נותן כל שנה מחצית השקל ומאותן שקלים היו לוקחים קרבנות ציבור והיו אותן שקלים מונחים בתרומת הלשכה ובכל ר"ח ניסן היו צריכים להקריב קרבנות ציבור מן השקלים חדשים שנגבו בשנה זו ואם היה בלשכה מותר מן השקלים של שנה העברה היו מביאים קיץ המזבח דהיינו כשהיה המזבח בטל שלא היה בעזר' שום קרבן להקריב היה קונים מן מותר השקלים של שנה העברה בהמות והיה מקריבים עולות כדי שלא יהיה המזבח בטל (ואם אין מותר אי היו רשאין להתנדב הצבור להבי' עולת קיץ עיין בהרב"י שיש מחלוקת בזה) ונקר' קיץ כ' התו' יו"ט פרק ד' דשקלים בשם הרמב"ם דקיץ פירושו ימות החמה ונקראים אותן העולות כן דבימות החמה הפירות מתבשלים ומיבשי' אותן בקינוח סעוד'. ואותן העולות הן כמו קינוח סעוד' המזבח לכן נקראים קיץ אותן עולת קיץ הוי נדבה כיון דאין באים לשם קרבן חובה הרי גם ציבור מביאין קרבן נדבה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.