מהרש"א - חידושי הלכות/מגילה/ג/ב

בד"ה אין מועד בפני ת"ח ויום שמועה כבפניו דמי. עכ"ל. הוא סוף דיבור ואחר כך מתחיל הדיבור כ"ש חנוכה וק"ל:

בפרש"י בד"ה את ל"ת דכתיב לא תוכל להתעלם כו'. עכ"ל. לא ידענא אמאי פירש למאי דסלקא דעתין מעיקרא למילף מהכא דגדול כבוד הבריות כו' והא דחינן ליה התם בפ' מי שמתו דשאני התם דכתיב והתעלמת וה"נ בעי למילף התם דגדול כבוד כו' מהך דמייתינן בשמעתין הרי שהיה הולך לשחוט פסחו כו' ודחינן לה נמי התם שאני התם דכתיב ולאחותו אלא דגדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת דוקא בלאו דלא תסור הוא כדמסיק התם וה"נ הכא מקרא מגילה לאו דלא תסור הוא דמקרא מגילה מצוה דרבנן הוא וכ"פ הר"ן בשמעתין וק"ל:

תוס' בד"ה כרך שישב ולבסוף הוקף כו' וצ"ל דהא דקאמר נידון ככפר מיירי דליכא י' בטלנים כו'. עכ"ל. ודומיא דהכי ע"כ אפי' בדליכא עשרה בטלנים במוקף ולבסוף ישב קורין בט"ו ומהכא ה"מ להוכיח בפשיטות דהך דכרך שאין בו עשרה בטלנים נידון ככפר ע"כ בסתם כרכים מיירי ולא במוקף חומה מימות יהושע וכ"ה ברא"ש ור"ן:

בד"ה והתניא ר"א כו' מאי מהני ולבסוף ישב אם לא קדשה כו' עכ"ל. כצ"ל:

שולי הגליון

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף