מגדל עוז/שקלים/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ שקלים א

ב

מנין כסף עד בינונית. במס' בכורות פ' יש בכור (דף מ"ט):

הסלע ארבעה דינרין עד חצי שעורה. פ"ק דקדושין (דף י"א):

ועוד מטבע אחר עד בכל מקום. במס' שקלים פ' מצרפין שקלים:

ג

מנין כסף עד בינונית. במס' בכורות פ' יש בכור (דף מ"ט):

הסלע ארבעה דינרין עד חצי שעורה. פ"ק דקדושין (דף י"א):

ועוד מטבע אחר עד בכל מקום. במס' שקלים פ' מצרפין שקלים:

ד

מנין כסף עד בינונית. במס' בכורות פ' יש בכור (דף מ"ט):

הסלע ארבעה דינרין עד חצי שעורה. פ"ק דקדושין (דף י"א):

ועוד מטבע אחר עד בכל מקום. במס' שקלים פ' מצרפין שקלים:

ה

מחצית השקל עד ששים ומאה. פרק יש בכור:

בזמן שהיה מטבע עד פחות מחצי שקל של תורה: כתב הראב"ד ז"ל הדרך הזה על דרך המשנה וכו' והם עניים היו והעשירו עכ"ל: ואני אומר רבינו משה ז"ל קיבל פירוש משנה זו פ' מצרפין שקלים (דף ד') כמו שפירש בפירוש המשנה שלו כי ר"ש ששנאה בא לפרש אבל לא הביא רק מדברי ר' יהודה שהביא הראב"ד ז"ל אלא גם מדברי ר"ש שבא לפרש דברי בית הלל ואמר מה בין שקלים לחטאת אלא שהשקלים יש להם קצבה ולחטאת אין לה קצבה ור"י חלק עליו ואמר אף לשקלים אין להם קצבה שכשעלו ישראל היו שוקלין דרכונות כו' עד בקשו לשקול דינרין אמר ר"ש אעפ"כ יד כולן שוה אבל חטאת זה מביא בסלע וזה מביא בשתים וזה מביא בשלש ע"כ. פירוש כי לא נחלקו ר"ש ור"י ואליבא דב"ה שהלכה כדבריו אלא בשינוי המטבעות אבל לא פיחת ולא הוסיף אחד על חבירו וממילא חזינן שהיו שם מטבעות הרבה ולפיכך היו מביאין לדברי הכל כמ"ש ר"מ ז"ל. ועוד יש לי ראיה להביא לדבריו מהא דגרסינן התם נמי בירושלמי גמרת אותה משנה שמפרשת טבעין פלגי סלעים בקשו לשקול דינרין קנטירין ע"כ. ועוד דאמרינן פרק יש נוחלין דרכונין דאינון ונמחק אין פחות משנים אלמא היו שמין הדרכון במטבע אחרת ומתניתין דריש פירקין נמי הכי משמע דתנן מצרפין שקלים לדרכונות מפני משאוי הדרך: ומ"ש עוד שלא פיחתו מעולם מחצי שקל. זה מפורש בירושלמי דאותה משנה כמו שהבאתי ומסיים בו בקשו לשקול דינרין קנטירין ולא קבלו מהם, והעמדנו עלינו מצות וכו' עד ר' יהודה ור' נחמיה חד אמר לפי שחטאו בחצי היום יתנו מחצית השקל וחד אמר לפי שחטאו בשש שעות ביום יתנו מחצית השקל דעביד שיתא גרומיסין רבי יהושע בן נחמיה בשם רבן יוחנן בן זכאי לפי שעברו על עשרת הדברות יהא כל אחד ואחד נותן עשרה גרה אלמא הכל מודים שלא פחתו וגם מטבעות הרבה היו להם וכן נמי משמע פ"ג דערכין נמצאו דברי ר"מ ז"ל על נכון:

ו

מחצית השקל עד ששים ומאה. פרק יש בכור:

בזמן שהיה מטבע עד פחות מחצי שקל של תורה: כתב הראב"ד ז"ל הדרך הזה על דרך המשנה וכו' והם עניים היו והעשירו עכ"ל: ואני אומר רבינו משה ז"ל קיבל פירוש משנה זו פ' מצרפין שקלים (דף ד') כמו שפירש בפירוש המשנה שלו כי ר"ש ששנאה בא לפרש אבל לא הביא רק מדברי ר' יהודה שהביא הראב"ד ז"ל אלא גם מדברי ר"ש שבא לפרש דברי בית הלל ואמר מה בין שקלים לחטאת אלא שהשקלים יש להם קצבה ולחטאת אין לה קצבה ור"י חלק עליו ואמר אף לשקלים אין להם קצבה שכשעלו ישראל היו שוקלין דרכונות כו' עד בקשו לשקול דינרין אמר ר"ש אעפ"כ יד כולן שוה אבל חטאת זה מביא בסלע וזה מביא בשתים וזה מביא בשלש ע"כ. פירוש כי לא נחלקו ר"ש ור"י ואליבא דב"ה שהלכה כדבריו אלא בשינוי המטבעות אבל לא פיחת ולא הוסיף אחד על חבירו וממילא חזינן שהיו שם מטבעות הרבה ולפיכך היו מביאין לדברי הכל כמ"ש ר"מ ז"ל. ועוד יש לי ראיה להביא לדבריו מהא דגרסינן התם נמי בירושלמי גמרת אותה משנה שמפרשת טבעין פלגי סלעים בקשו לשקול דינרין קנטירין ע"כ. ועוד דאמרינן פרק יש נוחלין דרכונין דאינון ונמחק אין פחות משנים אלמא היו שמין הדרכון במטבע אחרת ומתניתין דריש פירקין נמי הכי משמע דתנן מצרפין שקלים לדרכונות מפני משאוי הדרך: ומ"ש עוד שלא פיחתו מעולם מחצי שקל. זה מפורש בירושלמי דאותה משנה כמו שהבאתי ומסיים בו בקשו לשקול דינרין קנטירין ולא קבלו מהם, והעמדנו עלינו מצות וכו' עד ר' יהודה ור' נחמיה חד אמר לפי שחטאו בחצי היום יתנו מחצית השקל וחד אמר לפי שחטאו בשש שעות ביום יתנו מחצית השקל דעביד שיתא גרומיסין רבי יהושע בן נחמיה בשם רבן יוחנן בן זכאי לפי שעברו על עשרת הדברות יהא כל אחד ואחד נותן עשרה גרה אלמא הכל מודים שלא פחתו וגם מטבעות הרבה היו להם וכן נמי משמע פ"ג דערכין נמצאו דברי ר"מ ז"ל על נכון:

ז

הכל חייבין. ליתן עד ויתן על עצמו. פ"ק דשקלים ופ"ק דערכין (דף ד'):

השקלים אינן נוהגין עד בין בח"ל. סוף מסכת שקלים:

ובזמן שחרב עד סוף הפרק. פ"ק דמס' שקלים:

ח

הכל חייבין. ליתן עד ויתן על עצמו. פ"ק דשקלים ופ"ק דערכין (דף ד'):

השקלים אינן נוהגין עד בין בח"ל. סוף מסכת שקלים:

ובזמן שחרב עד סוף הפרק. פ"ק דמס' שקלים:

ט

הכל חייבין. ליתן עד ויתן על עצמו. פ"ק דשקלים ופ"ק דערכין (דף ד'):

השקלים אינן נוהגין עד בין בח"ל. סוף מסכת שקלים:

ובזמן שחרב עד סוף הפרק. פ"ק דמס' שקלים:

י

הכל חייבין. ליתן עד ויתן על עצמו. פ"ק דשקלים ופ"ק דערכין (דף ד'):

השקלים אינן נוהגין עד בין בח"ל. סוף מסכת שקלים:

ובזמן שחרב עד סוף הפרק. פ"ק דמס' שקלים:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.