לחם משנה/טוען ונטען/יב
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מגיד משנה מפרשי הרמב"ם |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בעריכה
הביא עדים שהוא דר בחצר זו וכו'. לפי הפירוש שמפרש ה"ה ז"ל דרבינו ז"ל מפרש דברי הגמ' שם (דף כ"ט) במאי דקאמר מר זוטרא ואי טעין וכו' קאי אתירוצא דרבא קשה דמ"מ מנין לו לרבינו דאם הביא עדים על הימים לבד לא טענינן ליה לומר הכי גם כן על הלילות דאי אמר מר זוטרא אי לא טעין וכו' אימא דהיינו דוקא היכא שהביא השוכרים שמעידים על הימים ועל הלילות אז לא טענינן ליה כיון שכבר הביא עדים על הלילות אבל כשהביא על הימים לבד בדין הוא דטענינן ליה וכמו שהקשו שם התוס' ומדברי רבינו נראה דאפי' לא הביא אלא על הימים לבד לא טענינן ליה שכן כתב טען בעל החצר ואמר שמא לא שכן וכו' וזו מנין לו ועוד קשה לטעמו של רבינו ז"ל שאומר שאין השוכרים נאמנין שזה הדבר תלוי בהן כלומר שזה העדות הוא על מה שהם עצמם עשו ואם אינם נאמנים על כך א"כ כשיעידו על הימים שדרו בהם אמאי נאמנים הא הם מעידים על עצמם וכתב הכי נמי דאין נאמנים ומה שאמר יביאו עדים שדרו בה ביום ובלילה דמשמע דקפיד אלילה היינו משום דאמר הרי כבר יש עדים דרבינו קאי על מה שאמר למעלה הביא עדים שהיה דר בחצר זו וכבר יש עדים אחרים מעידים על היום אבל לעולם שאינם נאמנים לא על היום ולא על הלילה. מ"מ קשה בהל' עדות פט"ו שהזכיר רבינו שהשוכר נאמן להעיד כשלא נתן שכרו אמאי נאמן הא הוי דבר שהוא תלוי בהם. וי"ל דמה שמעיד הוא דבר שאינו תלוי בהם כגון אני ראיתי פלוני שמכר לו הבית הזה בקנין ובשטר כדין אבל לא עדות דחזקה:
חעריכה
אכלה בפני האב וכו' ובפני הבן וכו'. כתב ה"ה ז"ל פירוש כשהבן הזה הוא גדול אבל אם הוא קטן אין מחזיקין בנכסיו וכו'. קשה דלמה אין מחלק כאן בין התחיל להחזיק בחיי אביו להתחיל להחזיק בפני הקטן כמו שחילק למעלה כשהחזיק הקטן דאמר דבפני האב התחיל להחזיק הוי חזקה מפני שהוא קטן דהרי יש כאן הכרח גמור לזה מדסתם רבינו כמו שאמר למעלה גבי אכלה הבן וכו'. ומ"ש כמו שכבר ביאר בפי"ד קשה לי טובא דבפרק י"ד לא ראיתי דבר מחילוק זה דהיכא דהתחיל בחיי אביו להחזיק אפי' שהוא יהיה קטן הוי חזקה ונראה דטעמו משום מ"ש בפ' י"ד במעשה דרבה בר שרשום וכו' דאינו נאמן לומר לקוחה מפני שאין מחזיקין בנכסי קטן וכמ"ש שם רבינו ז"ל והא שם כבר אכלה בחיי אביו דמשכונא היה בידו מאביו וא"כ אע"פ שהתחיל החזקה מהעת ההיא מ"מ אינה חזקה ועוד הדבר מבואר יותר בפרק האשה שנתארמלה (דף י"ז:) שאמרו שם בשלמא גבי אביו משכחת לה כגון שאכלה שתים בחיי האב ואחת בחיי בנו כדרב הונא כו' הרי מבואר שם שאע"פ שהתחיל להחזיק בחיי האב אינה חזקה:
אבל אם מכר הבן שדה זו וכו'. כתב הרב המגיד בשם הרשב"א ז"ל דאע"ג דלא מכר בשטר הוי מחאה ונראה דהרשב"א ז"ל הוציא זה משום דלא תירצו בגמ' גבי הא דהקשו למימרא דלוקח אית וכו' ורמינהי אכלה בפני האב וכו' ולא תירצו כאן בשטר כאן שלא בשטר וכמו שהקשו שם התוספות משמע דאית ליה לגמרא דלענין מחאה אפילו לא הוי בשטר הוי מחאה ולכך לא אוקמוה בדליכא שטר. עוד כתב ה"ה וכ"נ מדברי רבינו שלא הזכיר שטר וכו' הקשה עליו הרב"י דנעלמה מעיניו הא דבפט"ו ראובן שהיה בתוך שדה וכו' ולקמן אבאר זה:
יזעריכה
החזיק אחד באילנות וכו'. מפני שהרב המגיד סבור דרבינו מפרש כפירוש התוס' לכך הוקשה לו בפרק כ"ד מהל' מכירה משם לכאן בדברי רבינו והניח הדבר בצ"ע אבל י"ל דרבינו מפרש כפירוש רשב"ם ודוקא לענין מכירה אמרינן דיש לו חצי קרקע משום דטעמא דאמר בגמרא ב"ב (דף ל"ח:) כמו שלזה מכר בעין יפה גם לזה מכר בעין יפה אבל בענין חזקת שלש שנים אין לו אלא קרקע הצריך לו א"נ י"ל דהתם איירי בשלשה אילנות והכא איירי בשני אילנות וכבר כתב ה"ה שם דהוי זה דומה למוכר קרקע ושייר אילנות והתם כששייר שלשה אילנות יש לו קרקע הראוי להם ומבואר הוא דהתם איירי בשלשה אילנות דאמרו שם המוכר את הקרקע ושייר את האילנות יש לו לבעל האילנות וכו' וזהו בשלשה אילנות כמ"ש בראש הפרק דבשני אילנות אין לו קרקע וכיון דעל זה אמר מכר את הקרקע וכו' משמע דבשלשה אילנות איירי התם:
יחעריכה
וכן האוכל וכו'. כתב ה"ה ז"ל ועיקר הפירוש וכו'. נראה דכתב כן משום דיש לפרש פירוש רשב"ם שהוא פירש דנהרדעי לא אמרי אלא שאם מת יטע אחר במקומו ועל זה הקשו התוספות ז"ל ממתניתין דאמרה אם מתו אין לו קרקע ופירשו פירוש אחר דהיינו שלא יוכל המוכר לחפור תחתיו ולכך כתב ה"ה ז"ל שהעיקר כפירוש אחר שלישי שיש לו כח לקונה לשטוח בו פירות וכו' ולא כפירוש התוס' שכתבו שהוא דוקא כדי שלא יחפור המוכר וגם לא כדברי רשב"ם דאמר שיטע אחר במקומו אלא שיוכל לשטוח בו וכו' אי נמי כוונת ה"ה כדברי רשב"ם ואתא לאפוקי מפירוש התוספות ומ"ש לשטוח בו פירות וכו' ה"ה ליטע אחר במקומו דמאי שנא הא מהא. והקושיא שהקשו התוס' לרשב"ם ז"ל יתרצה כמו שרשב"ם ז"ל צריך לתרצה:
מהדורה זמנית - הבהרה הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |