כף החיים/אורח חיים/תצא
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אעריכה
א) [סעיף א'] מבדיל בתפלה כמו במו"ש וכו'. ט"ס כאן ובטור כתב מתפללין ערבית כמו במו"ש ומבדילין על הכוס כדרך שמבדילין במו"ש אלא וכו' ביאורי הגר"א. וכ"ה בש"ע הישן שנדפס בשנת שכ"ז.
בעריכה
ב) שם. אלא שאין מברך על הנר. דכיון דיו"ט מותר בהדלקת הנר לא שייך לברך על הנר. ב"י ב"ח, לבוש.
געריכה
ג) שם. ולא על הבשמים. דטעמא דמברכין אבשמים במו"ש משום נשמה יתירה וביו"ט ליכא נשמה יתירה. והא דאין מברכין אבשמים כשחל יו"ט להיות במו"ש כיון דיש לו מאכלים חשובים וטובים מישב דעתו ממילא בלא ריח בשמים. תו' ביצה ל"ג ע"ב. והב"ד ב"י. וכ"כ התו' בפסחים ק"ב ע"ב ד"ה רב דשמחת יו"ט ואכילה ושתיה מועיל כמו הבשמים יעו"ש. ועוד עיין לעיל סי' רצ"ז או' א,
דעריכה
ד) מי ששכח להבדיל במוצאי יו"ט יכול להבדיל כל השבוע. בית יהודה ח"ב סי' כ"ח. והב"ד הברכ"י או' א' וכתב עליו דאין ראייתו מכרעת וכ"כ במחב"ר או' א' ששמע מא' מגדולי דורו שאין דעתו נוחה ולא שמיע ליה הוראת הרב הנז' ואין לסמוך עליו למעשה עכ"ל. וכ"כ לעיל סי' רצ"ט או' כ"ד יעו"ש.
העריכה
ה) כתוב במנהגים דבמו"ש חו"ה אין לומר ויהי נועם וכו' ועל דרך האמת שמעתי וראיתי שנהגו לומר ויהי נועם בכל מו"ש אף בחו"ה וכ"ש אם חל יו"ט באמצע השבוע וכמש"ל רסי' רצ"ה. ברכ"י או' ב' ועיין בדברינו לשם או' ט'.
ועריכה
ו) ואין מזכירין אליהו הנביא כשמבדילין במוצאו יו"ט הרד"א דף צ' ע"ב. מחב"ר אר ג' שע"ת או' א' והטעם עיין לעיל סי' רצ"ה או' י"ט. ונראה דא"א ויתן לך אלא במו"ש דוקא או מוצאי יו"ט כשהוא במו"ש. א"ר או' ב' אבל לא במו"ש ליו"ט ולא במוצאי יו"ט לחול. מש"ז או' א' ועיין לעיל סי' רצ"ה או' י"ב.
זעריכה
ז) ומי שהתחיל לאכול במוצאי פסח מבע"י ונמשך עד הלילה ועדיין לא התפלל והבדיל מותר לאכול חמץ דכיון שחשכה לילה הוי חול לכל מילי. מ"א סק"א. ח"י או' א' א"ר או' א' חק יוסף או' א' שו"ג או' א'. ומשמע מדברי ח"י הנז' דגם קודם הבדלה שרי ועיין לעיל סי' רצ"ט סעי' א'. אבל ישי"ע או' א' כתב דבכה"ג אפשר לומר דפורס מפה ומבדיל לכ"ע ואח"ז יאכל חמץ עכ"ל. וכ"כ א"א או' א' דלאכול חמץ קודם שהבדיל אסור.
חעריכה
ח) ואם עדיין לא בירך בהמ"ז בודאי אין לו לאכול חמץ דהרי יצטרך לומר יעלה ויבא משום דאזלינן בתר התחלת הסעודה כדאיתא לטיל ססי' קפ"ח וא"כ יהיה תרתי דסתרי. מ"ב או' א'. אמנם מדברי הישי"ע שכתבנו באו' הקודם שכתב דפורס מפה וכו' משמע בהדיא דגם קודם בהמ"ז שרי וכ"מ מסתמיות דברי הפו' הנז' ובלא"ה כבר כתבנו לעיל סי' קפ"ח או' מ"ג דהנכון שלא להזכיר מעין המאורע אם משכה סעודתו עד הלילה יעו"ש.
טעריכה
ט) [סעיף ב'] יו"ט שחל להיות וכו'. בין יום א' של יו"ט בין יום ב' טור. לבוש. ועיין לקמן סי' תקצ"ט.
יעריכה
י) שם. אומר באתה בחרתנו ותודיענו. ואם אירע ששכח לומר ותודיענו א"צ לחזור כיון שעתיד לאומרו על הכוס. ש"ץ דף רי"ז או' ו' רו"ח או' ב' ועיין לעיל סי' רצ"ד סעי' א' וסעי' ב'.
יאעריכה
יא) הגר"א היה משתדל במוצאי יו"ט לטעום חמץ והיה נמנע מלאכול אחר הפסח מצה שיוצאין בה י"ח בפסח וכ"ז להיכרא לעשות המצוה שאין עושין אותה להנאה כ"א מפני גזירת הבורא ית"ש. מעשה רב ה' פסח או' קפ"א.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |