כסף משנה/נטע רבעי/יא

כסף משנה ‏ נטע רבעי יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מצות עשה להתודות לפני ה' וכו' שנאמר כי תכלה לעשר וכו'. פשוט הוא:

ג

(ב-ג) ומ"ש ואין מתודין וידוי זה אלא אחר השנה שמפרישין בה מעשר עני וכו' עד בין פירות הארץ. משנה וירושלמי בפרקא בתרא דמע"ש (משנה י') וכתוב בספרי רבינו אחר השנה שמפרישין בה מעשר שני והוא ט"ס וצריך להגיה מעשר עני במקום מעשר שני:

ד

אין מתודין אלא ביום כו'. משנה בסוף פרק ב' דמגילה (דף כ':):

ובין בפני הבית בין שלא בפני הבית חייב לבער ולהתודות: כתב הראב"ד זה שיבוש שהוידוי אינו אלא לפני ה' ואין לפני ה' אלא בבית עכ"ל. ואפשר לומר שטעם רבינו שכיון שהוא חייב לבער אפילו שלא בפני הבית למה ימנע מלהתודות ואי משום לפני ה' אינו מוכרח דבכל מקום הוי לפני ה' היכא דליכא מקדש או בדיעבד:

ה

וידוי זה נאמר בכל לשון וכו'. משנה ר"פ אלו נאמרים (סוטה דף ל"ב:):

וכל אחד ואחד וכו':

ו

ומצותו במקדש וכו' ואם התודה בכל מקום יצא. כבר נתבאר:

ז

אינו מתודה עד שלא ישאר אצלו וכו'. פשוט הוא ומבואר במשנה פ"ה דמע"ש:

וערב י"ט האחרון היה הביעור. משנה בפרקא בתרא דמע"ש (משנה ו') ובספרינו כתוב ערב י"ט הראשון של פסח של רביעית ושל שביעית היה הביעור וגירסת רבינו אחרון במקום ראשון ויש להוכיח כן מדאמרינן בירושלמי (הלכה ה') ויתודה בי"ט הראשון של פסח כדי שיהא לו מה לאכול ברגל ויתודה בשחרית עד כאן מצוה הוא לאכול. ואם איתא שהביעור היה מעי"ט הראשון הרי לא היה לו מה לאכול ברגל:

ומ"ש ולמחר. שם במשנה (משנה י') במנחה ביו"ט האחרון היו מתודים:

ח

כיצד הוא עושה וכו'. משנה ו' שם.

ומ"ש הרי זה מבערן ומשליך לים או שורף. זהו פי' מה ששנינו שם במשנה מע"ש והביכורים מתבערים בכל מקום. ומה שהשוה נטע רבעי למעשר שני הוא מדאמרינן בפרק שני דקידושין דיליף קדש קדש ממעשר וגם ממה ששנינו בפרק בתרא דמע"ש בערתי הקדש זה מע"ש ונטע רבעי.

ומה שכתב נשאר אצלו מעשר שני של דמאי אינו חייב לבערו. משנה פרק קמא דדמאי (משנה ב') הדמאי אין לו חומש ואין לו ביעור:

ומ"ש נשאר אצלו ביכורים הרי הם מתבערים בכ"מ. שם במשנה וכת"ק:

ט

ומ"ש במה דברים אמורים ששורף ומבער וכו' אבל אם נשאר תבשיל וכו'. שם במשנה וכבית הלל.

ומ"ש וכן יין ותבלין הרי הם כמבוערים. שם בירושלמי:

י

פירות שלא הגיעו לעונת המעשרות וכו'. משנה שם:

יא

מי שהיו פירותיו רחוקים ממנו וכו'. ג"ז משנה שם:

ומ"ש אבל אינו יכול להקנות להם המעשר בחליפין וכו'. נראה שלמד כן מעובדא דרבן גמליאל וזקנים ששנינו שם ונתקבלו זה מזה שכר ולמה הוצרכו לכך יותר נקל היה להקנותם בקנין סודר אלא מפני שנראה כמכירה:

יב

ומניין שאינו יכול להתודות וכו' עד אינו יכול להתודות. משנה שם:

יג

נשרף טבלו אינו יכול להתודות וכו'. ירושלמי שם:

ובזמן שהיו נותנין מעשר ראשון לכהנים וכו'. פ' עגלה ערופה (סוטה דף מ"ח):

יד

מי שאין לו אלא מעשר שני בלבד וכו' עד אינו מתודה. ירושלמי בפ"ב דבכורים:

טו

לא עברתי ממצותיך שלא הפריש ממין על שאינו מינו וכו' עד סוף הפרק. משנה בסוף מעשר שני (משנה יא יב):

סליקו להו הלכות מע"ש ונטע רבעי

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף