יפה תואר על ויקרא רבה/כא

יפה תואר על ויקרא רבה כא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יפה תואר על ויקרא רבה - פרשה כא

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ז  ח  ט  יא  יב  

א  [עריכה]

הה"ד לדוד ה' אורי וגו'. מובא פה בשביל הדרש בסימן ד' בזאת אני בוטח בזאת יבוא אהרן אל הקודש דמדרש אורי וישעי על ר"ה ויוהכ"פ:

ממי אירא. הנכון כגירסת השוח"ט כפי אשר הובא במ"כ. וממי אירא קאי לפני טביעת מצרים ואז כבר סר מורא מצרים מהם כאשר אמר משה אל העם אל תיראו וכאשר ראו טביעתם אמרו ה' מעוז חיי כי אמרו עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. אבל לא לבד כי לא יראו מהמצריים כי גם משאר העמים לא פחדו ואמרו ממי אפחד כי נפלה עליהם אימתה ופחד:

בקרוב עלי מרעים כו'. עתה כאשר ספר את התשועה אשר עשה ה' לישראל מזכיר עוד את הרעה אשר מצאה את פרעה שאין ההודאה חזקה כ"כ כי לא יחפוץ ה' ברעת שום יציר כפיו אם לא מצד ההכרח:

אין הרשע הזה יוצא מן העולם כו'. הגזר דין שהוציא מפיו הוא שצריך לחלק להם שלל וכדדריש תורישמו מוריש אני עשרי וכבודי להם. ודריש לאכול את בשרי. בשרי כמו הוני וממוני וכאשר תרגם המתרגם הכסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו ויכול מה דאית ליה:

בזאת שהבטחתנו כו'. פי' לא לבד כי בטחו בה' בים כאשר ראו ישועת ה' אבל בטחו גם על ימים הבאים כי יושיעם כי הבטיחם ה' ילחם לכם לעולמים:

ב  [עריכה]

פתר קרא בפלשתים כו'. הא דלא דריש גם כאן אורי וישעי וגו' כמו שדרש ר"א במצרים משום דפה פשוט הוא לפרש שבטח בה' שיאיר לו ויושיענו ולכן ממי אירא וה' מעוז חיי שהגבירו להצילו מן הארי ומן הדוב ממי אפחד. ולכן מתחיל רק מן בקרוב עלי מרעים דדייק מזה על גלית דכתיב ויגש וגו' וכן גבי ריב"ל פשוט לפרש כי בטחו אז בה' ורק ר"א דמפרש במצרים צריך לפרש אורי וישעי כי לא בטחו אז בה' וכתיב וייראו מאד:

הארץ אחזתו. פי' אחזתו כי לא ילך רק בכבדות ולאט. כי באמת הלך כדכתיב וילך ויקרב לקראת דוד והיה זה כדי שלא יוכל להתקרב אל דוד כי אז לא יוכל להכותו באבן הקלע שדרכה להקלע ברחוק מקום:

חזק כתפוי. רומם כפתוי גרסינן וכן הוא באגדת שמואל ופי' כפתוי הוא קשריו מלשון כפיתו בסרבלהון וירומו קאי על זממו ופי' קשריו וכבליו שנתנו עליו יתרוממו ויתגדלו שלא ינתקו מאד:

ג  [עריכה]

שתי לילות ויום אחד. ומפרש למחרתם על מחרת ליל השני. ומפרש מהנשף ועד הערב כמו מהערב ועד הערב וזה דלא כגמ' בברכות ג':

ד  [עריכה]

אורי זה ר"ה שמוציא לאור משפטנו. ובירושלמי איתא שהישראל שמחים בר"ה שיודעים שהקב"ה עושה להם נס. וישעי זה יוהכ"פ כי אז ימחול לנו על עונותינו והסליחה הוא תשועת הנפש:

ממי אירא עזי וזמרת יה. צ"ל ה' מעוז חיי עזי וזמרת יה ומפרש מעוז חיי על התורה וכן דרשו במכילתא עזי וזמרת יה אין עזי אלא תורה. [א"ה אחרי הדחוקים והשבושים אשר במפרשי המדרש עוד לא נרפא מפלא ומזרות. ואולי קרוב לגרוס ממי אירא בסוכות עזי וזמרת יה. כי בסוכות בשעה שישראל נוטלין לולביהן אשר הוא כזמורת הנצחון בידם אז סר כל פחד מהם כדאיתא לקמן פ' ל' כי אז יראו הכל שישראל נצחו. ומביא לראיה מן עזי וזמרת יה כי ה' הוא עוזי וזמורת נצחוני וע"ז בא דבר על אפניו לאכול את בשרי לפי ששרי או"ה כו' כמו דאיחא שם במדרש לפי שישראל ושרי א"ה כו' ועיין]:

ואלו אינן יורדין לגיהנם. כי הצדיקים הנכתבים והנחתמים לאלתר לחיים הכוונה גם לחיי עוה"ב והרשעים הכתובים לאלתר למיתה הכוונה ג"כ לגיהנם וכמו"ש המפרשים:

שס"ה יום והשטן בגי' שס"ד שכל ימות השנה הוא מקטרג מלבד יוהכ"פ. כי אז יתענו ב"י וישובו בתשובה לכן נקיים הם מעון ולא ישמע ה' לקטרוגו. ואם יקטרג בחטאתיהם של כל השנה לא ישמע קטרוגו כי ה' ידין את בני אדם ויחתום את גזר דינם רק לפי מצבם ביום הזה:

מחנה של שרי א"ה גרסינן:

ה  [עריכה]

עשה כנגדן חבילות של מצות. הכוונה בזה כי מי שעשה חבילות של עבירות ואז הורגל כ"כ בהם ונשקע בהם עד גם אם ישוב בתשובה עוד יצרו הרע יתגרה בו לעשות עמו מלחמה ולהשיבו לסורו ורק תקנה אחת לו כי במה שהשחית דרכיו יתעמל להיטיב ולהרבות מצות ואז יגבר החפץ בקרבו לעשות רק טוב והרע יוסר מלבו. וזה שאמר אם הרבה לחטוא בעיניו ירבה לעשות בעיניו מעשים טובים ואז יבטח כי לא ישוב עוד לכסלה. וכן אם חטא בלשונו ישמש בלשונו לדבר בתורה עם בניו. וכן באידך:

פתר קרא בקברניטין. פי' כמו רב החובל העומד בראש חבל צריך התבוננות רבה ללכת בין גלי תהומות כי לא תשבר אניתו. כן האדם צריך לעשות בתחבולות מלחמה עם היצר אשר יחפוץ לבלעו באשמותיו:

פתר קרייא במשניות. סובר שראוי לאדם לעשות עיקר למודו המשניות כי אם יהיו דברי המשנה מסודרים לפניו אז יפתחו לו ויבין דברי התלמוד והגדה. וריב"ל מוסיף כי המשנה הוא עמוד ברזל פי' כי עליו הוא עיקר קיום האדם לעוה"ב. וע"ז אמרו אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו זה המשנה:

ז  [עריכה]

למלאות לחרבות ירושלים ע' שנה. זה ט"ס וצ"ל לפי מלאת לבבל. כי ע' שנה לחרבות ירושלים נמלאו בשנת שתים למלכות דריוש מלך פרס ולא במות בלשאצר כדאיתא בפ"ק דמגילה:

בשלשים וששה זוגין. פי' אפילו הזוגין אם יחסרו בבואו אל הקדש פנימה חייב מיתה כיון דלקלא עבידי וכדכתיב בקרא ונשמע קולו בבואו אל הקדש ובצאתו ולא ימות:

ח  [עריכה]

ואעפ"כ צפה ר"ע ברוה"ק. פי' אע"פ שאשתו שלחה אליו לא פנה לדבריה כדי שלא יבטל מלמוד התורה עד שצפה ר"ע ברוה"ק והוא ידע והבין כי עליו ידבר:

עד שיצתה נשמתה. כי החדוה הפתאומית תפתח הלב והחום הטבעי יוצא ומתפזר בחצוני הגוף ויתקרר הלב:

ד' דברים הקב"ה שונאן. מונה הדברים מעניני דרך ארץ. כי כל דברי עבירה תועבה לה' אשר שנא:

אל תכנס לעיר פתאום פן יודע פתאום לב"ב ויגרום מיתה וכמעשה דר"ח. ואל תכנס לביתך פתאום גם אם אתה בעיר פן עבדי מילי דצניעותא:

ט  [עריכה]

י"ח כהנים. בפ"ק דיומא גריס ריב"א ט' כהנים כי כן נמנו בד"ה ושם יש תשעה ואחד מהם יהוצדק אשר הלך בגלות. ולקיים נוסחת הספרים קרוב לומר כי שמה מנויים תשעה כה"ג ועמהם היו ט' סגנים הרי י"ח. וע' בריטב"א כפי שמובא בעין יעקב:

יא  [עריכה]

כשירות של מעלה כו'. פי' כי חביבה לפני הקב"ה השירות של מטה כמו השירות של מעלה:

יב  [עריכה]

שנה זו נכנס עמי כו'. ביומא פ' טרף בקלפי ובמנחות פ' י"ג איתא שנה זו נזדמן לי זקן אחד לבוש שחורים ועטוף שחורים נכנס עמי ולא יצא עמי. ופה קצר המדרש את הדברים כדרכו פעם להאריך ופעם לקצר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף