יפה תואר על ויקרא רבה/ו

יפה תואר על ויקרא רבה ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יפה תואר על ויקרא רבה - פרשה ו

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  

א  [עריכה]

זש"ה אל תהי עד חנם. המדרש מדייק למה מתחיל ונפש כי תחטא ושמעה בל"נ ואח"ז אומר והוא עד ולא אמר ואיש כי יחטא ושמע קול אלה וגו' לכן מפרש ונפש כי תחטא שלא העיד לראובן עדות ששמעה. והוא עד ועתה ראובן זה הוא עד לנפש זו שחטאה לו ולא העידה לו. בכל זאת אם ראובן לא יגיד עדותו ונשא עונו וכמו שמסיק אל תאמר כאשר עשה לי וגו':

שפתיתם אותו בסיני כי אמרו נעשה ונשמע רק בפתוי וכמו דכתיב ויפתוהו בפיהם ומפרש אל תהי עד חנם כמו עד שקר:

ב  [עריכה]

הה"ד חולק עם גנב וגו' ומפרש את הכתוב ונפש כי תחטא כי הנפש החוטאת באיזה דבר יגרום לה החטא כי תשמע קול אלה ולא יגיד:

אלא מן הקבלנים. כי הגנבים אולי למלא נפשם כי ירעבו גנבו אבל הקבלנים העושים מסחר בגניבות ראויים לעונש:

מן המעשה מנין שהוא שונא נפשו:

ג  [עריכה]

אל תהי שבועת שוא קלה בעיניך. פי' אפילו להשביע אחרים איכא עונש גדול:

אמר ר' אייבו מפני מה כו'. כי דריש ובא אל בית הגנב זה הגונב דעת הבריות כי משביע לאדם שאיננו חייב לו וטוענו ממון. וע"ז אמר שם הכתוב כמוה נקה שיאבד ממונו בשביל זה ויצא נקי מנכסיו וכמו שמסיים אפי' על אמת ונענש המשביע למה מסר ממונו בידי אדם שאינו נאמן ובא לידי חלול שבועה:

למי שהוא רץ אחר השבועה. בזה בא להרחיק את בני אדם כי לא יתעסקו עמו על סמך להשביעו כגון שבועת השותפין והאריסות:

מן דבידיה. בילקוט גריס מן כובדיה. ובנדרים אמרינן מתוך כעסו:

תקברינה ההיא אתתא. היא ידעה מראש כי הדינרים היו צרורים בסודרא ובשעת שבועה לא נזכרה. ונעשנה למה לא התבוננה היטב במה שעבר ואולי נזכרה.

ד  [עריכה]

פתר קרייא בסוטה. ולכן מתחיל נפש כי תחטא בל"נ. ואומר אח"ז והוא עד בל"ז. ובא הכתוב לפי הדרש הזה לתרץ למה צותה התורה להשקות את האשה אשר בעלה יקנא אותה ולא את האיש אם אשתו תקנא אותו. ומתרץ יען כי האשה חוטאת לבעלה אשר יזון ויפרנס אותה וגם להקב"ה. אבל האיש יחטא רק להקב"ה והוא הלא יביאנו במשפט אבל לא לאשתו כי היא לא תפרנסהו. וגם מותר לאיש לקחת שתי נשים ואין זה בגידה בה. וידרוש הכתוב ונפש כי תחטא זו הסוטה השומעת קול אלה ואומרת בלבבה הלא אין איש רואה אותי וכמ"ש ועד אין בה והוא עד אך הקב"ה הוא העד הרואה ויודע הכל. אם לא תגיד ונשא עונה ואע"ג דבקרא כתיב אם לא יגיד בל"ז אין משיבין על הדרש:

ה  [עריכה]

מה נעשה בחלקך א"ל זרוק על המזבח ומה נעשה בחלקם א"ל זרוק ע"ג העם כצ"ל וכן נראה הנוסחא בילקוט:

הוא נשבע להן כו'. זה מוסב על מה שאמר למעלה קומפרמסאות נתנו ביניהם שאין כופרים זה בזה ומביא לראיה כי הפשר נעשה בשבועה:

א"ר פנחס כתיב כו' בא לפרש כי מה שאמר אף אני אעשה זאת לכם איננו הפרת ברית בהחלט דהא כתיב לא מאסתים ולא געלתים להפר בריתי אתכם. אבל פירושו כי העונש יהיה כאלו הפרתי בריתי אבל כי אל אנכי ולא איש ולא אפר בריתי בהחלט. וכן נאמר קמן כי התוכחות מתקיימות כפשוטן אלא דרך פשר:

כן עשה ח"ו. זה הוא דרך שאלה האם עשה כן חלילה אלא כו':

זה ברית של הר סיני. פי' כי חלל את שבועתו אף כי נשאל עליה מ"מ זה הי' חלול השם לפני נבוכדנצר. אבל שאר התורה שמר צדקיהו כי הי' צדיק גמור כדאמרינן בפ' חלק:

או ראה פי' בין ממה שראיתם בסיני ובין ממה שידעתם מהנסים שעשה ה' עמכם תוכלו להגיד את אלהותו יכלתו ועוזו ומביא את הכתובים אתה הראת וכתיב גבי' השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש וגו' וזה מעמד הר סיני. וגם וידעת היום והשבות אל לבבך וגו' דכתיב גבי' ויוציאך בפניו בכחו הגדול ממצרים:

ו  [עריכה]

א"ר סימון בארי כו'. המאמר הזה הובא פה לחזק את האמור לפני זה דכי יאמרו אליכם דרשו אל האובות דקאי על העובדי כוכבים המתעים את ישראל בשאלתם לדרוש אל האובות. ומביא ג"כ את התשובה הלא עם אל אלהיו ידרוש כל אומה ולשון תסגוד לאלהיה וכו' כי היא תשובה לעובדי כוכבים. ולאפוקי דלא נפרש את השאלה דכי יאמרו אליכם כי שבנא וסייעתו או פושעי ישראל המה השואלים:

בן נביא ומה שלא נכתבה נבואתם מפני שלא הוצרכה לדורות כדאיתא בפרק קמא דמגילה:

נביא ובן נביא. פי' אפשר דהי' גם בן נביא דהא מצינו דתרח וודאי לא היה נביא וכן עמרם אבי משה נראה דלא הוה נביא:

שהוא אלהים חיים. כי זה חותמו של הקב"ה משום דה"א הוא ראש האלפא ביתא. והתי"ו הוא הסוף ובזה מגיד לנו כי ה' הוא הראשון והוא האחרון. והאמצע מן אמת הוא מ"ם כי הוא נמצא בכל דבר ובלעדו לא יקומו וזה שאמר על אמת שהוא אלהים חיים לעולם והוא הראשית והאחרית מכל הנבראים. וגם מלך עולם אשר רק בדבריו יחיו והוא רוח החיים בכל דבר:

ר' אבא בר כהנא אמר חשך כו'. לדעת ר"י יתפרש אשר אין לו שחר כי אין אור בקר לעבודת כוכבים להזריח על הארץ וראב"כ מפרש שחר מלשון אופל וקאי על הקב"ה כי גם אם החושך יכסה ארץ אין אופל וחשך להקב"ה:

קו תהו. וקאי על כרך גדול של גפים כדכתיב שם כי זבח לה' בבצרה ורבנן אמרי כו' לדעת ראב"כ יחדל החשך אשר הי' במצרים מן הארץ ותחתיו יקומו תהו ובהו על גפים. ולדעת רבנן מדאמר הכתוב החשך יכסה ארץ בה"א הידיעה ישוב חשך מצרים שנית על גפים ועז"א החשך הידוע אשר היה במצרים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף