יפה תואר על בראשית רבה/צח/ה
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ולא ליוסף. ונרמז יוסף בדבריו במ"ש וברצונם עקרו שור דקאי על יוסף ע"ד בכור שורו הדר לו:
גזולים הם. בידכם. פי' החמס אשר הי' בידכם לכלי זיין גזול הוא בידכם מעשו ואין זה חלק יעקב ובניו:
לעשו שמסר. את הבכורה. מה שתלה מכירת הבכורה בזה ינעם לפי מ"ש בספר אמרי נועם שחרבו של אדם הראשון היתה ביד יעקב ובעבורה מכר לו הבכורה. ומ"ש ויעקב נתן לו לחם ונזיד עדשים לא הי' אלא כדרך הסוחרים האוכלים איזה דבר בקיום המקח. ולזה אמר לו ועל חרבך תחיה שלא יחיה אלא על אותה חרב שהפסיד כל טוב בכורתו בעבורה:
רבי הונא. ורבי חנינא ורבי פנחס תלתיהון אמרי לא גרסינן הכא:
דכתיב. וברצונם דכתיב ל"ג:
ריבה בהן. בוהקנין. דריש מלשון ארור שהוא לשון צרעת וכמו שדרשו לעיל בארור דנחש כי בהק הוא קרוב לנגעים:
כך בא. לקללן כו'. פי' אותם בעצמם לא קלל אבל קלל את האף והעבירה כי יסורו מהם ולא יבואו לידם:
ואמרין. והערים וגו'. פי' אע"ג דכתיב והערים אשר תתנו מאחוזת בני ישראל מאת הרב תרבו וגו' דמשמע שארבעים עיר שיתנו ללוים יפרישו אותן מהשבטים כפי הראוי לו בין רב למעט מ"מ שש עיר אתהן ואת מגרשיהן היו משל שמעון כי שבט יהודה ושבט שמעון נתנו תשע ערים מהארבעים כדכתיב בספר יהושע ושש היו משל שמעון ושלש משל יהודה ושלא כמשפט הכתוב מאת הרב תרבו שהרי ערי יהודה היו יותר משבעים וערי שמעון לא היו רק כ"ז אלא שזה היה מרוע מזלם שיתמעט חלקם דעניותא בתר עניא אזלא. ולא חששו בזה לדברי הכתוב מאת הרב תרבו כי על פי נביא עשו כי כן גזר ה' שאין משפט זה אלא בשאר שבטים ולא בשמעון. כדי לקיים מצות הזקן ואפיצם בישראל מפני עניותם או שכך קבלו הל"מ שאין דין זה נוהג בשמעון כמו שקבלנו דמצות כל בת יורשת נחלה לא היתה אלא לאותו הדור. וצ"ל דגמרא גמירא לה לר' תנחומא כי אין רמז לזה בכתובים. ואין להקשות עליו מדאשכחן שמונה מהתשע הערים נזכרות בשמותן בנחלת מטה יהודה שכל ערי שמעון נזכרו ג"כ בנחלת יהודה כדכתיב ומחבל יהודה נחלת בני שמעון. וע"א דבשאר השבטים נמי אין מספר הערים שנתנו ללוים שוה לשבטיהם שהרי מיהודה ושמעון ובנימין ערי י"ג וכן מיששכר אשר ונפתלי וחצי שבט מנשה ואלו מרובים על הראשונים במנינם. וממטה אפרים נתנו ערים ארבע וכן ממטה דן ובני דן היו כפלים כבני אפרים ומ"מ צריך לומר שנתקיים בהם מאת הרב תרבו מפני שווי הערים שהיו חשובות זו מזו. כי בשומא נתחלקה הארץ כמ"ש הרמב"ן. ולפ"ז אפשר לומר כי כן לגבי שמעון שנתנו שש ערכם מפני מיעוט ערכם בשווי הערים י"ל דהא נמי גמרא אית ליה לר' תנחומא שלא היה זה אלא מפני הטעם הנזכר. א"נ י"ל כיון שנזדמנו בין ערי שמעון שש ערים פחותות הערך לתת נגד השלש ערים אשר ליהודה מזה מוכח כי ערי שמעון היו קטנות ופחותות וזה לרוע מזלם:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |