יפה תואר על בראשית רבה/פח
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
פיסקא: א ב ג ד ה ו ז
א [עריכה]
ר' חמא בר חנינא ור' שמואל בר נחמן כו'. רחב"ח דורש חרפת נבל אל תשימני קאי על ראש הפרשה דכתיב נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וגו' כי סר וזעף אנכי מעצבי ומרגזי. ולכן אמר דווים וסכופין דנאמר על חסרון הטוב ועל עצב ודוי. ורשב"ן דדורש על חטטים מושך את הכתוב חרפת נבל על הכתוב שאח"ז הסר מעלי נגעך וגו' ולפי הדרש על יוסף קאי על מכל פשעי הצילני שלא ילעיזו עלי שעשיתי פשע:
ב [עריכה]
בקשו להזדווג כו'. ובכל זאת נשא לחטא שר המשקים ולא לשר האופים אע"ג דחטאם שוה משום דעל שר המשקים נמצאו ע"כ מליצי יושר. או משום דמצא חן בעבודתו לכן נשא לו ולא לשר האופים:
ג [עריכה]
לכו וראו. מפעלות אלהים כצ"ל וס"ד נורא עלילה על בני אדם ודורש עלילה מלשון תואנה ועלילה שהקב"ה עושה רצונו ותולה עלילה בבני אדם וכמו שמדריש בתנחומא גבי מכירת יוסף וחטא אדם. ומה שנמצא בזה המעשה נוראות שאמר נורא עלילה. משום דמנהג העולם אשר העבדים יבקשו למצוא חן בעיני אדוניהם. ופה העיר ה' קצף המלך עליהם בחטאם נגדו. וגם נורא הוא כי פה קצף המלך על עבדיו ובאחשורוש קצפו העבדים על מלכם:
זבוב נתנו. כו'. והזבוב היה מהארסיים הממיתים את הבולעים אותם:
ד [עריכה]
תלה את הגדולה בבעליה. פי' דלא תפרש כי האלהים יפתור את החלום דא"כ מה יועיל במה שישמע החלום אבל פירושו כי ה' יתן לו חכמה לפתרו. ותלה את הגדולה בבעליה. וכן נוטה דברי הת"א:
ה [עריכה]
והנה גפן. לפני אלו ישראל. ע' בעקידה מ"ש בזה לסמוך ענין ישראל לחלומות של שר המשקים. והאמת כי ידע אשר לא חפץ הקב"ה להראות להם מה שיהיה עמהם אחר שלשה ימים. ורק כי ע"י זה יתגלגל כי הוא יצא מבית הסהר ויגיע הדבר לגאולת ישראל סבב הקב"ה כל הסבות האלה. ולכן הטיבו לדרוש כל הענין על ישראל אשר הם תכלית החלומות האלה. ומה שנמשלו ישראל לגפן ע' בחולין בפרק גיד הנשה ובשוח"ט הרבה דמיונות שיש ביניהם. ובעיקר הדרשות יש בגמ' שנויים שונים ע"ש:
ענבים שהנצו. מיד בשלו. ובאו הרמז בשלשה מינים על גאולתן. נצה. אשכולת. ענבים. כי נצה הוא הרמז על התחלת הגאולה כאשר נגלה עליהם משה לבשר את גאולתם. והאשכלות הוא על יציאתם כי אז ראו פרי הגאולה. והענבים הוא על קריעת ים סוף אשר שם נשלמה גאולתם:
מהיכן קבעו. חכמים כצ"ל ומשני דלמדו מכאן כי בפסח ישתו הכוס?נת משום חירות ע"ד הכתוב כוס שועות אשא כדאיתא בשמ"ר פ"ו לכן סמכו מספר הכוסות על המספר אשר נמצא בפרשה זו הרומזת על הגאולה וגם יוסף יצא לחירות בשביל זה:
ו [עריכה]
אלו שלשה. מלכיות. ודריש ובסל מלשון סלסלה ותרוממך וחורי מלשון חורי יהודה:
ז [עריכה]
כל היום. הי' מתנה תנאים כו'. מצאתי בשם רש"י וז"ל מתנה תנאים שהי' אומר כך וכך אעשה וקושר קשרים כדי שיהיה טרוד שלא להזכיר את יוסף. ורחוק הוא שיצאו מפי רש"י ז"ל כי אם חפץ שלא להזכירו למה יעמול עוד לשכחו וגם למה יעשה כן לשכוח את מטיביו. אבל פשט הדברים הוא להפך כי היה מתנה תנאים להזכיר את יוסף וקושר קשרים לסימן להזכירו מיד והמלאך התירן כדי שימשך הזמן עוד שנתים ימים:
מי הי'. מחכה לאברהם כו'. כי אבותינו אברהם יצחק ויעקב ויוסף עמהם מרמזים לכל מקרי העם אשר יקרו עמהם עד אחרית הימים. לכן קבצם יחד להראות לנו כי להעם הזה יעשו נפלאות אשר לא יחכו עליהם בני אדם. ורק האלהים עושה פלא יעשה כזאת עד שיקים גם את סוכת דוד הנופלת. ויען כי הסבות המביאות יאוש בלב ישראל שונות הנה. לכן מביא מקרים נפלאים המורים להפך הסבות האלה. ולא יתיאשו עוד מן הגאולה. הסבה הא' היא כי מעטים אנחנו בארץ. וקטן ויעקב ודל. ואיך יקום עוד לעם. ולזה מביא את אברהם אשר הלך ערירי כל ימיו ובכ"ז באחרונה הוליד בנים ועמים שונים ממנו יצאו. הסבה הב' היא העוני והחסרון אשר לישראל כי דלו עד מאד ואיך ירימו ראש וכנגד זה מביא הפלא מה שנעשה ליעקב שעבר במקלו את הירדן ופרץ והעשיר. הסבה הי' היא מפני שארכו ימי גלותנו. ומשולחים ונעזבים אנחנו ולא נצלח עוד למלוכה ואם הקב"ה לא שמע בקול תפלתנו עד היום מי יודע מתי יקשיב עוד. וכנגד זה מביא את יוסף ששבעה ברעות נפשו ימים רבים. ונשברו רוחו ולבו ומ"מ צלח עוד למלוכה. הסבה הד' מפני שה' הסתיר פניו מאתנו לגרשנו מעל ארצו ויתעבנו איך תהיה לנו תקוה עוד לשוב שנית לארצנו וכמ"ש אמרו בגוים לא יוסיפו לגור שני ה' חלקם לא יוסיף להביטם. וכנגד זה מביא את משה אשר השליכוהו היאורה. והי' צפון וטמון בסתר מ"מ באחרונה נאסף הביתה ועשה והצליח. הסבה הה' היא מפני הפסד יחוסנו כי בטלו מגילת יוחסין וכמו שאמרו בגמרא אטו אנן מי ידעינן מהיכן קאתינן. וכללא הוא בידינו שאין השכינה שורה אלא על המשפחות מיוחסות בישראל ואיך נקוה עוד כי יאיר ה' פניו אלינו לחוננו ולקבצנו וכנגד זה מביא את רות שפקפק ביחוסה אם היא ראויה לבוא בקהל. ומלכי בית דוד ממנה יצאו. הסבה הו' כי שפלים ונבזים אנחנו בארץ יותר מכל העמים אשר על פני האדמה וכמ"ש במדרש על הפסוק כי הייתי זוללה. ואיך משפל מצבנו עוד נרים ראש לנחול כבוד והדר. וכנגד זה מביא את דוד שהי' נבזה בעיני אביו מכל אחיו ומאחרי עלות הובא לרעות בצאן עמו. הסבה הז' כי מפוזרים אנחנו אל כל פאה. ומד' רוחות השמים איך יתקבצו יחד להיות לעם אחד. ובפרט כי בקצת ארצות כמו בארץ תימן וארץ כוש נחשבו בני ישראל כאסירי עני וברזל. וינהגו עמהם כמו במקנת כספם ומי יקבצם יחד וכנגד זה מביא את יהויכין אף שהי' אסור בלי תקוה לצאת כי אסיריו לא פתח ביתה מ"מ פדהו הקב"ה וככה יאמר ג"כ לאסירי התקוה צאו ממאסריכם ושובו לארץ אבותיכם. הסבה הח' היא כי בני ישראל חלשים ורפויים הם ומדוכאים ביסורים. ואיך יעשו חיל להיות לעם ככל העמים אשר על פני האדמה ומי יעלה ארוכה למחלתם וכנגד זה מביא את חמו"ע שבאו באש ומי מלל להם שיקומו עוד בין אנשים ובכל זאת הוציאם הקב"ה לרוחה. הסבה הט' כי כבר נשקענו בחטאים ואין לנו עוד צדקה וחסד לחלות את פני ה' לגאלנו. וכנגד זה מביא את דור מרדכי אשר בחטאם נמכרו להמן מ"מ נגאלו בתשובה. ולכן יש תקוה גם לנו כי הקב"ה יגאלנו בתשובה. ויקימנו לשם ולתהלה ויבנה את סוכת דוד הנופלת:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |