ידי משה על בראשית רבה/יג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף
רש"י


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

ידי משה על בראשית רבה TriangleArrow-Left.png יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ידי משה על בראשית רבה - פרשה יג

פיסקא: ב  ד  ו  ז  ט  יב  

ב  [עריכה]

להנאתן של בריות נבראו לפי שהולכין לדור בשדות ומתוך כך הנחה לבריות שאינם דרים בעיר כמעשה דבסמוך ועוד י"ל שהמעשה קאי על מה שאמרו כאילו משיחין עם הבריות לזה מביא המעשה באחד שבצר את כרמו שעד שלא בצרו לא ניזק לפי שהאיננות היו כבני אדם המשיחין עמו ולא היה יחידי אבל אחר שבצר נשאר יחידי ולפיכך הוזק. ד"א להנאתן של בריות פי' שלפעמים יהיה רוח סערה בשדה ויתחבא האדם תחת הכרם ותחת האילן ולזה מביא המעשה כנ"ל:

ד  [עריכה]

ואין קול אלא גשמים מה שמביא ראיה מפסוק אחר ולא מביא ראיה מפסוק זה עצמו דהייתי אומר דקאי על מים העליונים ולא על גשמים אבל צנוריך משמע לשון גשמים:

ו  [עריכה]

ושקולה כנגד תחיית המתים. ומלת כנגד דייקא פי' יותר מתחיית המתים דאל"כ היה לו לומר ושקולה כתחיית המתים ומייתי בר פלוגתי' שלו דהיינו ד' אבא ור"ח בשם ר"ח בר אבא שאמר שקבעו בתחיית המתים למה שבזו יד ובזו יד בזו פתיחה ובזו פתיחה משמע שהם שוים ולא יותר. ואח"ז מביא ראיה לדבריו למה אמר כנגד ת"ה דהיינו גדולה מת"ה הלא ר"א נתן ראיה לדבריו שהם שוים לזה אמר ג"כ ראיה שזה לאדם וזה לאדם ובהמה כו' ולפיכך מפסיק בדברי ר' אבא שהוא בר פלוגתא. וכן הוא בגמרא בהדיא במסכת תענית וז"ל גדול יום הגשמים מת"ה והדר בגמרא ומסיים הפלוגתא דרב יוסף דאמר ר"י מתוך שהיא שקולה כת"ה קבעו בת"ה וכן הפלוגתא כאן:

ז  [עריכה]

אם זכה הוא עמל בתורה. ותורה נמי איקרי אדמה כדמתרגמינן ומארצו יצא מאורייתא יצא. או י"ל דה"ק ואדם לשון בתמיה וכי אדם אין אלא מי שהוא עובד את האדמה הלא יותר ראוי לו לקרותו אדם למי שהוא עמל בתורה:

ט  [עריכה]

כמין תוכיי'. עיין במ"כ שמביא גירסת רש"י שגורס קבריאל פי' שיש נהר ששמו קבריאל ולכמה שנים הוא עולה ומתפשט ובכ"מ שמתפשט המים נבלעים ונותן לחלוחית בארץ לכמה שנים ונהר תויי טבעו שבזמן שעולה אין המים נבלעים אלא קם אדוכתיה ופליגי הני תנאי כיצד היתה הארץ שותה מתחלה. וכל אחד מביא ראייה לדבריו מנהרא ולפי זה אינו מוכרח שנותן לחלוחית למ' שנה. מפי מהור"ר שמעי' סג"ל ששמע מן ירושלמי אחד:

יב  [עריכה]

שהוא שובר אידן של בעלי שערים. פי' שהוא שובר ומבטל האיד שהוא חושב על העניים. ועוד י"ל ע"ד דאיתא בגמ' לפני אידיהן פי' י"ט שלהם נקרא איד וכן פי' שהוא שובר יום טוב של בעלי שערים וק"ל. ובהיותי בק"ק נ"ש שמעתי מפני הרב המופלג מהור"ר הירש דיין פי' אמיתי שתרגום יב"ע על תיבת אידן פי' יד והוא ע"ד שבור זרוע רשע וה"ק ששובר יד ותוקף של רשעים פי' שממנין פקידים על השערים שלא יתיקרו וכיוצא באלו משא"כ בעת היוקר וק"ל. א"נ יש לפרש ע"ד שפי' רש"י בפסוק ותרעינה באחו וז"ל סימן לימי שובע שהבריאות נראות יפות זו לזו שאין עין בריה צרה בחברתה וזה כיון המדרש כאן וק"ל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף