חתם סופר/כתובות/נב/ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
הפלאה
חתם סופר
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png נב TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אנשי גליל כותבי' כאנשי ירושלי' אנשי יהודה היו כותבי' כו' בירושלמי אנשי גליל היו חסים על כבודם טפי מממונם. אנשי יהודה חסו על ממונם טפי מכבודם. צ"ע מה בעי בזה. ואולי הי' קשה להירושלמי דהוה כעין לא תתגודדו ולית לי' לחלק בין בב"ד בעיר אחד לשתי עיירות עיי' פ"ק דיבמות מ"ג ע"ב וי"ד ע"א וס"ל התם בית שמאי לא עשו כדבריהם בצרת הבת. ואי משום מגלה נקראת. כ' שם הרא"ש דלק"מ כיון שאין כאן מחלוקת. דבמקומות תלי' מילתא שהרי בני כרך אלו דרו בעיר היו עושים ג"כ כמותם וכן בהיפוך. וכן אנשי הכפר עם אנשי העיר ומשו"ה לא שייך לא תתגודדו ע"ש. וא"כ ה"נ כיון שכן טבע גידול אנשי יהודה לחוס על ממונם ואילו היו מגודלי' בגליל היו חסים על כבודם א"כ תו לא שייך לא תתגודדו עיי' וק"ל:

הא נמי דאורייתא דכתי' קחו נשי' כו'. י"ל כפי שאמר להם ירמי' בנו בתים ונטעו כרמי' ואכלו פריהם ומייתי לי' ש"ס ר"פ חזקת הבתים מבואר דלא רצו בני הגולה לקנות קרקעות. וממילא לא נהיג כתובת בנין דיכרין כיון דלא הוה להו קרקע. ואתי ירמי' ואמר להו בנו בתים ונטעו כרמי' וממילא ינהוג כתובת בנין דיכרין. ועי"ז יקפוץ ויתן לבתו כבנו ואת בנותיכם תנו לאנשי' וק"ל:

תטרוף ממשעבדי. י"ל דהוה ס"ל דנהי דירתון תנן מ"מ היינו שמיד שתמות האם יזכו הבני' בכתובת אמם ואינה ביד האב אלא כפקדון עד שימות ואז יחזרו הבנים על כתובת אמם ומשו"ה לא גבי' ממטלטלי'. ולפ"ז יגבו ממשעבדי ששיעבד האב אחר מיתת אמם. והתרצן השיב ירתון תנן ובקצרה השיב כמ"ש תוס' כי סמך עצמו אסיפא דמתני' יתר על חולקיהון עם אחוהון. מזה מבואר דבשעת מיתת כל אם ואם יורש האב. ואח"כ במיתת האב ירשו הבנים ממנו ומה ששיעבד האב בחייו בדין עביד ומשלו הי' ולא יכלו הם להוציא דאי ס"ד בשעת מיתת האם ירשו מאמם א"כ לא שייך יתר על חולקיהון עם אחוהון דזה שייך במיתת האב כשבאו כל האחים לחלוק וק"ל ואולי זה נכלל בכוונת תוס':

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף