חידושי הרי"מ/בבא בתרא/כט/א
שתא קמייתא מחיל כו' אלא מעתה תיהדר לבד מפירי כו'. לכאו' הא בלא זה פריך לקמן אי הכי ארעא נמי יהיה נאמן לענין הפירות משום לא חציף כו' ומשני רק ריעותא דאחוי שטרך עיין שם ל"ג ע"ב. ואם כן לס"ד השתא דלאו משום מזדהר בשטריה בלא זה נאמן אפירי וצ"ל דגם עכשיו ידע דחשיב ריעותא מה שאין לו שטר רק החילוק בין ג' שנים ליותר לא סבירא ליה. והראיה דלא מחיל עדיף מן חזקה דלא חציף כו' ואף דיש ריעותא נאמן מה שאין כן קודם ג' שנים לענין הפירות:
או י"ל דגם לס"ד הטעם שלא נזהר בשטרו דהתפיסה ג' שנים מורה דשלו כיון דלא מחיל איניש וקפיד ואינו צריך ליזהר וליכא ריעותא מה שאין כן קודם ג' שנים דאין מורה ששלו דמחיל ולא קפיד וצריך ליזהר משום הקרקע ושוב יש ריעותא דאינו נאמן גם על הפירות משום לא חציף דאחוי שטרך כנ"ל:
ומיושב דלכאורה כיון שתובע הפירות ואומר שלא מחל שוב יש ראיה שכל הקרקע דמחזיק ותועיל הודאת המערער לחובתו שלא מחל ומיגו ליכא דרוצה הפירות. ולהנ"ל אתי שפיר דעכ"פ אין התפיסה מוכיח על הקרקע כיון דא' ב' מחיל איניש ושוב צריך ליזהר בשטרו ויש ריעותא אחוי שטרך ואינו מועיל הראיה אף לדברי התובע שלא מחל דא"ל טעמא דמחיל הי' מיד ראיה ואינו צריך ליזהר מיד ולא הי' ריעותא מה שאין כן כיון דמחיל שוב יש ריעותא אף אי לא מחיל מה שאין לו שטר דצריך ליזהר משום הקרקע. ומכל מקום פריך שפיר לא להדרי פירי אף דגם אי לא מחיל איתרע מכל מקום הא מחזקינן באמת דמחיל ומשום הכי הניחו ולמה להדרי פירי כנ"ל. אבל הודאה שוב לא הוי כיון דאנן תלינן דוקא כנ"ל. ובלא זה י"ל גם כן דלא חשיב הודאה למיפלג' דיבוריה שלא מחל ויהיה ראיה דלא גרע מהוחזק כפרן לממון זה דלא הוחזק לממון אחר דאין הודאה דלא מחיל הודאה לחיוב רק הודאה שיש ראיה והוכחה. וכשאין נאמן על תביעת הפירות מ"מ אקרקע נאמן:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |