חובות הלבבות/שער הבחינה/ב
|
< הקודם · הבא > |
אך אם אנו חייבין לבחון בברואים אם לא, נאמר כי הבחינה בברואים והבאת ראיה מהם לחכמת הבורא יתברך אנו חייבין בה מן המושכל מן הכתוב ומן הקבלה, מן המושכל-כי השכל מעיד שיתרון המדבר על שאינו מדבר הוא רק ביתרון הכרתו והבנתו וקיבולו דעת סודי החכמה המקויימים בכל העולם, כמו שאמר הכתוב (איוב לה יא) מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו, וכשהאדם חושב ומתבונן בסודי החכמה ובוחן סימניה יהיה יתרונו על הבהמה כפי הבנתו, ואם יתעלם מהם לא יהיה דומה לבהמה אך יותר גרוע ממנה, כמו שאמר הכתוב (ישעיה א ג) ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע וגו', ומן הכתוב מה שאמר (שם מ כו) שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, ואמר (תהלים ח ד) כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננתה, ואמר הכתוב (ישעיה מ כא) הלוא תדעו הלוא תשמעו הלוא הוגד מראש לכם וגו', ואמר (שם מב יח) החרשים שמעו והעורים הביטו לראות, ואמר (קהלת ז ב) טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו, ואמר (שם ב יד) החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך, ואמר (משלי ד יח-יט) ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו, ומן המקובל מה שאמרו ז"ל (שבת עה.) כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו מחשב עליו הכתוב אומר (ישעיה ה יב) והיה כנור נבל תוף וחליל ויין משתיהם ואת פעל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו, ואמרו (שבת שם) מניין שחייב אדם לחשב בתקופות ומזלות שנאמר (דברים ד ו) ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון וגו', איזו היא חכמה ובינה שהיא לעיני העמים הוי אומר זה חשבון תקופות ומזלות, ואמרו (אבות ב א) הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה, ואמרו (עירובין ק:) אלמלא נתנה תורה לישראל למדנו צניעות מחתול ועריות מיונה ודרך ארץ מתרנגול וגזל מנמלה, וכבר התבאר חיוב הבחינה בברואים והבאת הראיות מסימני החכמה, ואתה דע לך.