זכר יהוסף/אורח חיים/רטו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

זכר יהוסףTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png רטו

סימן רטו
להרב דליגום ר' צבי יהודה ראבינאוויץ

מכתבו מיום ג' דסליחות הגיעני במה שנתפשט בסדר הוידוי ביום הכיפורים לומר על חטאים שאנו חייבים [עליהם] אשם ודאי, שלא יצוייר כלל, כי אשם גזילות הוא אחרי הודאה כשנשבע אצל ב"ד סמוכין, אשם מעילה אין לנו עתה דיני קדשים, אשם שפחה חרופה אינו נוהג שאין לנו עבד עברי, וכן אשם נזיר ומצורע לא יתכן עכ"ד:

כבר העיר המג"א (סי' תרט"ז ס"ק ט') מהב"י והביא ג"כ מתשובת רלב"ח בענין הסמיכה והמלקות ולכ"ע בחו"ל ליכא סמוכין, ועי' רמב"ם וסנהדרין פ"א משנה ג' וכסא דהרסנא סי' רי"ב, ועי' בסמ"ג סי' רי"ג ובפרשת דרכים בדרך מצותיך ח"ב שתמה דדוקא דיני נפשות אין נוהג אלא בזמן הבית אבל להלקות בזמן הסמיכה בימי מהר"י בי רב היו מלקין המחוייב מלקות מה"ת, ואולם בשו"ת דברי יעקב (סי' פ"ד) הביא מתשובת הגאונים בשם חמדה גנוזה בסי' כ' דמלקות דאורייתא ודאי דליכא בידן האידנא דבעי אומדנא דב"ד אם יכול לקבל דלא נהגו אלא בזמן שבהמ"ק קיים ועוד במלקות דאורייתא קתני הוסיף לו רצועה אחת ומת הרי זה גולה והא ליכא גלות וכו'. וע' בשאילת שמואל (חא"ח סי' מ"א ד"ה והנה הטור כו') משש"כ במ"ש מוהר"י בי רב דלתשובה יכולין ללקות אף בלא סמיכה ומכפרת:

ועכ"פ כל חקירחם לענין מלקות לתשובה אי נוהג בזמן שאין סמוכין, אבל מצד האמירה שאנו חייבים לא תיקשי להו כרא"ש (פ"ג דשבועות) אכלה כולה נשאל עליה אי במזיד מחוסר מלקות ואפילו לא התרו בו למלקות מיהו עונש מלקות איכא, ובתוס' שבועות (י"ז א' ד"ה או א"צ) וכה"ג בכ"מ:

ולפי דרכו היה לו לשאול גם במ"ש על חטאים שאנו חייבים עליהם מיתת בית דין, ואף דבזה יש לדחות ככתובות ל' אע"פ שבטלה סנהדרין דין ח"מ לא בטל כו', מ"מ למה תלה קושיתו על הוידוי ולא על עיקר הדין מאמירת יהי רצון על אשם ודאי שבכל יום לכמה פוסקים ובטור (יו"ד סי' ה') בשוחט לשם קרבן נזיר דחשיב דבר הבא בנדר ובנדבה, ועי' במג"א (סי' א' ס"ק י"א) ובט"ז (ס"ק ז') ואמונת שמואל (סימן נ"ג), ולב"ח דאחר אשם תלוי ונזיר גם הטור מודה דיאמר יהי רצון וכ"כ בלבוש דיאמר אחר אשם ויכוין לשם נזיר, ובישועות יעקב (סי' א' ס"ק ח') שלא יאמר יהי רצון בין בחטאת ובין באשם ודלא כמג"א ורמז לעיין במ"ש בסדר וידוי יו"כ, ולא נמצא שם הנוגע לענין, ועי' בכני"ח (סוף חא"ח סו"ס כ"ג) בישוב קושית המג"א. ומה שתמה עליו באה"ח קדמוהו במאיר נתיבים (סי' א') ובשאילת יעב"ץ (ח"א סי' קס"ג) ועי' בת"ש ובקונטרס עשרים גרה שבסו"ס מגן האלף (ח"ב אות ב') וברכת דוד לא"ח ושואל ומשיב (תנינא ח"ב סי' כ"א ד"ה ובגוף) וחסד לאברהם חא"ח (סי' ו' ד"ה ומה שהתפלא):

גם היה לי להעיר דהרי אשם מצורע ואשם נזיר באו להכשיר ולא לכפרה כמנחות ד' ב' וצ"א ב', ובכריתות כ"ו דגם לראה"ק לא מייתי קרבן לכפרה אלא לאשתרויי בקדשים, ועי' בחתם סופר (חא"ח סי' קע"ד) במה שנשאל משבועות ח' א' יעש"ב, וברמב"ם הלכות תשובה פ"א שבזמן הזה שאין לנו מזבח כפרה אין לנו אלא תשובה ויו"כ עבר על כריתות ומב"ד תשובה ויו"כ תולה וכו':

·
מעבר לתחילת הדף