הר המוריה/פסולי המוקדשין/ט

הר המוריה ‏ פסולי המוקדשין ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

גוזל

לאויר. נזיר י"ב א' וקינין פ"ב מ"א וכתב המפרש וז"ל פי' רבי דלרבותא נקט סתומה דלא מיבעי מפורשת כיון (כצ"ל) שנפרדו הקינין זה מזה ונפרשו זה לחטאת וזה לעולה תו לא סמך זה לזה כלל ופשיטא שאם פרח האחד יקח זוג לשני אלא אפילו קן סתומה שעדיין הם יחד ועומדין יחד להתפרש ס"ד כי פרח האחד שימות הנשאר קמ"ל ולא מיבעיא פרח לאויר העולם כי שמא ישוב כל אחד ואחד כדינן ולהכי נמי כי עדיין לא חזר יקח זוג לשני אלא אפי' פרחה לבין המתות שעתה אינו יכול לשוב שנתערב בהם יקח זוג לשני ולבין המתות נמי פירוש (הלשון מגומגם קצת וצריך תיקון) ואינו קרוי הבדלה מחבירו אלא אפי' מת אחד יקח זוג לשני עכ"ל וכ"כ הרע"ב אמנם התוס' בקינים כתבו וז"ל ה"ה בקן מפורש הוי דינא הכי אלא משום דבסיפא קאמר פרח לבין הקריבות פסול ופוסל אחד כנגדו דדוקא פרידה של קן סתומה שפרח ונתערב לבין הקריבות אבל פרידה המפורשת לעולה שפרח בין שאר קינים אינו יכול להקריב אלא כמנין עולות שבקינין שפרח שם כדאמר בפ"ק עכ"ל והרא"ש כ' שלשה פירושים. א', שלאו דוקא קן סתומה ה"נ מפורשת אם ידוע איזה מהם נאבד אלא מילתא דפסיק נקט דמפורשת היה צריך להאריך ולפרש אם ידוע איזה מהן נאבדה. ב', כתב פי' התוס'. ג', כדעת המפרש והרע"ב. ועי' נזיר י"ב א' שם איתא וז"ל ואילו קן מפורשת אין לו תקנה (ופרש"י וז"ל לפי שאין יודע איזו לחטאת ואיזו לעולה ואע"ג דפירש כיון דלא הוי תרווייהו קמיה לית בהו הכירא דלא ידע אי האי שני הוי חטאת או עולה עכ"ל ואולי לזה כיון המפרש שכתב דלא נראה ליה כפרש"י ועיי"ש בתוס' ד"ה קן סתומה וכו' שכתב כפי' הראשון של הרא"ש יעו"ש ועיין בתוס' יו"ט אמנם רבינו בפי' המשניות כתב כדעת התוס' דקינים יעו"ש היטב.

שימותו

כולן וכו'. להכי קאמר בין חטאות המתות (כ"ה שם גירסת הש"ס) דאילו נתערבה בין חטאות חיות והנך חטאות דידיה נינהו מצי למיסר (צ"ל למיסב) חד מינייהו ועביד ליה זוג להאי והאי דלא נתערב הוה קריב לה עולה עכ"ל גירסת רש"י בנזיר שם והובא בתוס' יו"ט. ודע כי לפנינו במשנה איתא שפרח לבין המתות ופי' רבינו בפי' המשנה היינו באותם שדינם שימותו כולם כמו חטאת שנתערבה בעולות או להיפך.

ב

לעשרה

עופות וכו'. ההסבר שכתב רבינו הוא כדעתו שפי' שם על דרך זה. אמנם המפרש כתב שם טעם אחר והוא כי הנתערב דרך משל מקן סתומה אחת לשתי קינים סתומים אחרים א"כ אותו שנשאר בקן אחד ה"ז פסול מלהקריבו עוד דאם יקריבנו א"כ יקבע חבירו שפרח לחטאת אם יקריב הנשאר לעולה ולא יהיו כשרות בשתי קינין רק כמנין החטאות דשם ואם יקריב הנשאר לחטאת א"כ יקבע אותו שפרח לעולה ולא יהיו כשרות רק כמנין העולות שבשתי קינין לכך פסלו הנשאר לגמרי ומשתי הקינים אין יכולים לעשות רק שתי חטאות ושתי עולות דאם יעשה יותר משתי חטאות חוששין שמא יעשה השלש חטאות מהשתי קינין של אשה אחת ובשתי קינין אין שם רק שתי חטאות וכן בעולות ג"כ הדין כן ונמצא אותו שפרח ופסל אחד במה שנשאר וכ"ה ברא"ש ורע"ב יעו"ש היטב.

ג

עופות

סתומות וכו'. שם בקינים מ"ב ולרבינו כשיטתו ולהמפרש והחולקים כשיטתייהו.

ד

כמו

שבארנו. לעיל פ"ח ה"ה יעו"ש.

ה

יש

בו וכו'. שם פ"ב דקינין מ"ג.

פוסל

אחד וכו'. לפי' רבינו פשוט הוא לפי שבראשונה כשפרח ממנו אחד נפסל הפורח דאינו ידוע מה נעשה ממנו ונשאר להראשונה עוד אחד ושוב כשחזר מהשנייה לראשונה והרי יש כאן שתי פרידים לראשונה וכשהקריבן אחד למעלה ואחד למטה אינו ידוע אם הנשאר נעשה למעלה והרי יש לה עולה או מהנשאר נעשה למטה והרי צריכה להביא שתי פרידות אחרות. והשנייה שהיו לה ארבע פרידות ועכשו שיש לה שתי פרידות מקינין נכריות נשאר של עצמה שתי פרידות וכשעשה כל הארבע פרידות חציין למעלה וחציין למטה ואינו יודע אם נעשו שתי פרידות הנשארות לה למעלה והנכריות למטה והרי יש לה ב' עולות כשרות או הנשארות נעשו למטה והנכריות למעלה והרי יש לה ב' חטאות כשרות או הנשארות לה נעשו א' למעלה וא' למטה והרי יש לה חטאת ועולה כשרות לכן מספק תביא ב' קינין אחרים שהן ד' פרידות.

והשלישית שהיו לה שלש קינין שהם ששה פרידות ונחסרו ממנה ב' פרידות ונתמלאית מן הנכריות ועשה ג' למעלה וג' למטה ויש ספק אם נעשו ב' למעלה מן הנשארות ופרידה מן הנכריות וב' למטה מהנשארות ופרידה מהנכריות והרי יש לה ב' חטאות כשרות וב' עולות כשרות או שמא נעשה ב' הנכריות למעלה עם א' מהנשארות והרי יש לה עולה כשרה ולמטה נעשה ג' מהנשארות והרי יש לה ב' חטאות כשרות עם עולה א' או שמא למעלה הוקרבו ג' מהנשארות והרי יש לה ב' עולות כשרות ולמטה נעשו ב' הנכריות עם א' מהנשארות ויש לה חטאת כשרה לכן עולה א' וחטאת א' כשרים לה ממנ"פ והרי צריכה להביא עוד ב' קינין שהם ד' פרידות. והרביעית שהיה לה ארבע קינים שהם שמונה פרידות ועתה נשארו לה משלה ששה פרידות וב' נכריות ועשה חציין מלמעלה וחציין מלמטה ויש ספק שמא ג' מהנשארות וא' מהנכריות נעשו למעלה וג' מהנשארות וא' מהנכריות נעשו למטה והרי יש לה ג' עולות וג' חטאות כשרות או שמא נעשו ב' מהנשארות וב' מהנכריות למעלה ולמטה נעשו ד' מהנשארות והרי יש לה ד' חטאות כשרות וב' עולות או שמא נעשו ד' מהנשארות למעלה וב' מהנשארות וב' נכריות למטה והרי יש לה ד' עולות וב' חטאות כשרות לכן ב' עולות וב' חטאות ממנ"פ כשרים ותביא עוד ב' קינין שהם ד' פרידות ותביא מהם ב' עולות וב' חטאות.

והחמישית שהיו לה חמשה קינין שהם עשרה פרידות ועכשו נשארו לה ח' וב' נכריות ועשאן חציין למעלה וחציין למטה ויש ספק שמא ד' הנשארות וא' מהנכריות נעשו למעלה וד' מהנשארות וא' מהנכריות נעשו למטה והרי יש לה ד' חטאות וד' עולות כשרות או שמא ג' מהנשארות וב' הנכריות נעשו למעלה וה' מהנשארות נעשו למטה והרי יש לה ג' עולות כשרין וה' חטאות כשרות או שמא נעשו ה' מן הנשארות למעלה וג' מן הנשארות וב' הנכריות למטה והרי יש לה ה' עולות וג' חטאות כשרות לכן ג' עולות וג' חטאות כשרות וצריכה להביא עוד ב' קינין שהם ד' פרידות. והששית שהיו לה ששה קינים שהן י"ב פרידות ונחסרו ממנה ב' ונשלם החשבון בב' נכריות ועשה מחצה למעלה ומחצה למטה ויש ספק אם נעשה ה' מהנשארות וא' מן הנכריות למעלה וה' מהנשארות וא' מן הנכריות למטה והרי יש לה ה' חטאות וה' עולות כשרות או שמא נעשו ד' מהנשארות וב' הנכריות למעלה וששה מהנשארות למטה והרי יש לה ד' עולות וששה חטאות או שמא ששה מהנשארות נעשו למעלה וד' מהנשארות וב' הנכריות נעשו למטה והרי יש לה ששה עולות כשרים וד' חטאות לכן ד' עולות וד' חטאות כשרים בוודאי ותביא עוד ב' קינין שהם ד' פרידות.

והשביעית שהיו לה שבעה קינים שהן י"ד פרידות וממנה לא נחסר רק א' בחזירה ולא בהליכה נשארו לה י"ג פרידות משלה וא' נכרית ועשה מחצה למעלה ומחצה למטה ויש ספק שמא עשה למעלה ז' מהנשארות ולמטה עשה ששה מהנותרות וא' הנכרית והרי יש לה ז' עולות ושש חטאות או שמא עשה למעלה ששה מהנותרות וא' הנכרית ולמטה עשה ז' מהנשארות והרי יש לה ששה עולות וז' חטאות ולכן ששה עולות וששה חטאות כשרים ממנ"פ ותביא עוד קן אחד שהם שתי פרידות ויהיה אחד חטאת ואחד עולה והנה הרחבתי הדברים קצת להבינך כל דבר מילתא בטעמו.

אבל להמפרש ואינך רבוותא הטעם כי תיכף כשפורח אחד נפסל בן זוגו שאם יקרב בן זוגו אזי יהא נקבע הפורח לעולה או לחטאת ויהיה פסול במקום שנפרח לשם רק יהיו כשרות שם כמנין החטאות דשם או כמנין העולות דשם ולכן כשפרח מראשונה לשנייה נפסל הראשונה לגמרי וכשפרח מן השנייה לשלישית הרי אין רשאי לעשות בשנייה רק קן א' ולא יותר כי אם יעשה ג' פרידין יוקבע הפורח לכן בשנייה אין כשר רק קן א' וכשפרח מן השלישית לרביעית אזי אינו כשר בשלישית רק ב' קינים וכן מן הרביעית אל החמישית אין כשר ברביעית רק ג' קינים וכשפרח מן החמישית אל הששית אזי אין כשר בחמישית רק ד' קינים וכן מהשישית אל השביעית אין כשר בששית רק ה' קינים אבל בשביעית כשרים כולם. וכשחזר מהשביעית אל השישית אזי אין כשר בשביעית רק ששה קינים וכן כשחזר מהשישית אל החמישית אין כשר בששית רק ד' קינים כיון שבפעם הראשון בשעת הפריחה לא נשארו ממנה רק ה' קינים ועתה כשחזר נפסל עוד קן א' ולא נשארו רק ד' קינין וכשחזר מהחמישית אל הרביעית נשארו בחמישית ג' קינים מהד' הקודמים וכשחזר מהרביעית אל השלישית לא נשאר ברביעית רק ב' קינים מהג' שקדמו וכשחזר מהשלישית אל השניה לא נשאר בשלישית רק קן א' מהב' שקדמו וכי חזר מהשניה אל הראשונה לא נשאר כלום. והקשה המפרש כאן אמאי לא יעשה באשה השלישית ב' קינין ב' חטאות וב' עולות מאי אמרת דילמא אותו שפרח לרביעית נעשה ממנו חטאת או עולה וא"כ כי יעשה כאן ב' חטאות וב' עולות חיישינן שמא יהיה ג' עולות או ג' חטאות מקינין שלה מה בכך הא היה לה ג' קינין והיה לה ג' חטאות וג' עולות ואי חיישת כיון שיעשו ממנה ג' עולות יקבע גם החוזרת לשניה ויפסלו שמה רק כמנין זו הקובעת מה בכך הא עכשו אמרת דאין לשנייה כלום והו"ל לומר דהשלישית יש לה ב' והשנייה אין לה כלום או השלישית יש לה קן א' והשניה יש להן קן א' יעו"ש שתירץ כיון דבכל הנשים נפסל קן אחת בהליכה וקן אחת בחזירה ה"נ כן גזרו הכא אע"ג דלא שייך זה יעו"ש וכ"כ הרא"ש והרע"ב יעו"ש אמנם לפי רבינו א"צ לכל זה כי לפי פירושו בלי שום גזרה אין להראשונה ולשנייה כלום והבן.

חזר

אחד וכו'. כתב המפרש דלא מיירי כאן שפרח מן הראשונה או מן השנייה דכיון דדינם שימותו א"כ הו"ל אחד מן המתות דדינם שימותו כולן אלא מיירי שפרח מן השלישית ומשם ולמעלה יעו"ש וכ"כ הרע"ב יעו"ש והרא"ש הביא זה בשם י"מ והשיג ע"ז וז"ל וליתא כיון דאלו קרבנות מחמת ספק תערובות לא חשיבי חטאות המתות לפסלן אמרינן בתערובות דהו"ל ספק ספיקא עכ"ל ועי' תוס' זבחים ע"א א' בד"ה אפילו וכו' ושם ע"ב א' ד"ה נתערבו וכו' והנה בזה יש מקום עיון גדול ואין כאן מקומו. אמנם לרבינו פשיטא דלא שייך זה דהא הכא לא מיירי כלל דהנשארים ימותו רק הכא מיירי בהקריבן חציין למעלן וחציין למטן וכולם כשרים רק דלא עלו לבעלים לשם חובה ועוד דהכא מיירי בדלא שאל לבי"ד רק עשה מעצמו חציין למעלה וחציין למטה ובכה"ג גם להמפרש כשר וכמש"כ למעלה פ"ז ה"ט ואף לרבינו דס"ל התם דגם בדיעבד פסול וכמו שמבואר שם מ"מ לדידיה אינם פסולים וכנ"ל והבן היטב בכל מש"כ כי נכון הוא בעזר ה'.

אין

להם וכו'. לפי שלהשלישית שיש לה ששה פרידים וחיישינן שמא הארבעה אינה שלה ולכן מספקינן שמא השלשה שנעשו למעלה הוא מהנכריות וכן חיישינן שמא למטה נעשו מהנכריות ולכן אין לה כלום. והרביעית שיש לה ח' פרידים ד' מהנשארות לה וד' נכריות חיישינן כן שמא הד' שנעשו למעלה היו נכריות וכן חיישינן שמא הד' שלמטה היו נכריות ולכן אין לה כלום ואי משום שסוף כל סוף נקרבו שלהם ג"כ מ"מ לא ידעינן היכן נקרבו אם למעלה ואם למטה, והבן. ובעלת החמשה שיש לה עשרה פרידים הרי ששה מהנשארות וד' נכריות ועשה ה' למעלה וה' למטה חיישינן שמא מהה' שנעשו למעלה היו כולם שלה ולמטה נעשה אחת מהנשארות וד' הנכריות והרי יש לה ה' עולות כשרות וחטאת אחת א"נ שלמעלה נעשה אחת מהנשארות וד' הנכריות ולמטה נעשה ה' מהנשארות והרי יש לה ה' חטאות ועולה א' (ועוד יש לספוקי בכמה גווני שלמעלה נעשה ג' מהנשארות וב' מהנכריות וכן למטה ועוד איכא ספיקי טובי ודעת לנבון נקל) לכן לכל הפחות יש לה עולה אחת וחטאת אחת ותביא עוד ד' קינים. והששית שיש לה י"ב פרידים יש לה ח' הנשארות וד' נכריות ומספקינן שמא עשה למעלה ב' מהנשארות וד' נכריות ולמטה עשה ששה מהנותרות והרי יש לה ב' עולות וששה חטאות א"נ למעלה עשה ששה מהנשארות ולמטה ב' מהנשארות וד' נכריות והרי יש לה ששה עולות וב' חטאות (ועוד יש לספוקי בכמה גווני) לכן יש לה ב' עולות וב' חטאות כשרים ותביא עוד ד' קינין שהם ח' פרידים ד' חטאות וד' עולות. והשביעית שהיו לה י"ד פרידים ועכשו נחסרו לה ב' משלה והרי יש לה י"ב מהנשארות וב' נכריות ואיסתפק לן דילמא עשה למעלה ה' מהנשארות וב' נכריות ולמטה עשה ז' מהנשארות והרי יש לה ה' עולות וז' חטאות א"נ עשה למעלה ז' מהנשארות ולמטה עשה ה' מהנשארות וב' הנכריות ויש לה ז' עולות וה' חטאות (ועוד יש לספוקי בכמה גווני) ולכן יש לה ה' חטאות וה' עולות ותביא עוד ב' קינין שהם ד' פרידים ב' חטאות וב' עולות. וזהו לשיטת רבינו ואין כאן שום גזירה.

אמנם לשיטת המפרש גם כאן כמש"כ למעלה בהל' ה' השביעית אין לה רק ה' קינים כי ב' קינים נפסלו ממנה ע"י שתי חזרות ואין לעשות ממנה רק ה' חטאות וה' עולות כי אם יעשו ממנה ששה עולות וחמשה חטאות הרי יקבע אותו בן זוגה לעולה ולא יכשר למטה ממנה כ"א העולות וכן לא יעשה ממנה ה' עולות וששה חטאות לכן יעשה ממנה ה' חטאות וה' עולות. והששית שנחסרו ממנה ד' ולא נשאר לה כי אם ד' קינים כשרים וכל אחד שפרח ממנה פסל קן אחת הרי נפסלו ד' זוגות ולא נשארו לה כי אם ב' קינים שהן ד' פרידות שהם ב' חטאות וב' עולות ויותר ע"ז אסור שמא מהד' פרידות שנחסרו ממנה יעשו מהם ד' חטאות או ד' עולות ובששה קינים ליכא יותר מששה עולות ומששה חטאות. ומהחמישית שנחסרו ממנה ד' פרידים נשארו ממנה ג' קינים ואסור לעשות ממנה יותר מעולה אחת ומחטאת אחת. אבל הרביעית אין לה כלום. וגם כאן יש להקשות כיון שברביעית אין לה כלום א"כ בחמישית אמאי נפסל משום שחזרה לרביעית הא הרביעית אינם קרבים כלל וא"כ יש להקריב בחמישית ששה פרידים שהן ג' עולות וג' חטאות ואפי' תימא שהשתים שהלכו ממנה לששית נעשו שתי חטאות או שתי עולות הרי מ"מ נשארו לה ג' חטאות וג' עולות ואי משום הב' שחזרו ממנה לרביעית הא אין לנו לחוש להם כיון שמתות. א"נ כיון שהחמישית אינה מקרבת אלא קן אחת א"כ יעשה מבעלת הד' ב' קינים ב' חטאות וב' עולות כבר תירץ דמשום גזירה היא וכנ"ל בפריחה וחזרה ראשונה יעו"ש היטב ולפי' רבינו א"צ לכל זה וכנ"ל ס"ק ז'.

פעם

רביעית וכו'. וא"כ לשיטת רבינו נחסר מכל אחד ששה פרידות ולכן ראשונה ושנייה ושלישית ורביעית וחמישית וששית אין להם כלום דהששית שהיה לה י"ב פרידות וחסרו ממנה ששה ונשארו לה ששה וששה יש לה נכריות וחיישינן שמא ששה הנכריות נעשו למעלה וששה הנשארות נעשו למטה והרי יש לה ששה חטאות או שמא ששה הנשארות נעשו למעלה וששה הנכריות נעשו למטה והרי יש לה ששה עולות לבד לכן מטעם זה אין לה כלום וכ"ש להפחותות ממנה שאין להם כלום. אבל השביעית שנחסרו ממנה שלש אחד בחזרה ראשונה ואחד בשנייה ואחד בחזרה שלישית ונשארו לה י"א משלה ועשה ז' למעלה וז' למטה חיישינן שמא ד' מהנשארות נעשו למעלה עם ג' הנכריות וז' מהנשארות נעשו למטה והרי יש לה ז' עולות וד' חטאות לכן כשרים ד' עולות וד' חטאות ותביא עוד ג' קינים שהן ששה פרידות ג' עולות וג' חטאות.

אמנם להמפרש ודעימיה הטעם כיון שנחסר מבעלת הששית ששה פרידות חיישינן שמא כל הששה נעשו חטאות או עולות א"כ אין לה כלום שיותר מששה חטאות או עולות אין לה אמנם להשביעית שלא נחסרו ממנה רק ג' פרידות ונשארו לה י"א ואף שיש לה לעשות ה' חטאות וה' עולות וכ"ה דעת הי"א שס"ל במשנה דלא הפסידה כלום עיין במפרש ורא"ש ורע"ב. ומהרא"ש משמע קצת דהשביעית אינה מפסדת כלום ומביאה כל הז' קינים ז' למעלה וז' למטה ולא כדעת המפרש והרע"ב וכ"ה דעת הגר"א בליקוטיו אמנם לדעת רבינו יש לעיין אמאי ס"ל להי"א דהשביעית לא הפסידה כלום ורבינו בפירושו לא פי' כלל דברי הי"א, וצע"ג בזה.

ודע כי לפי' המפרש ודעימיה הא דלבעלת השבע ליכא רק ד' קינים הוא ג"כ מטעם גזירה וכנ"ל והבן ועיין בתוס' יומא ס"ה ב' ד"ה ומשום וכו' יעו"ש היטב. ועיי"ש בתוס' שהקשו דהא התם פריך ומשום גזירה ימותו והא הכא אמרינן שפיר משום גזירה ימותו ועיי"ש מה שתירץ יעו"ש היטב ועיין כאן במפרש וברא"ש יעו"ש היטב ולדברי רבינו לק"מ ודוק היטב.

ו

יקח

זוג וכו'. עיין במפרש וברא"ש ורע"ב שכתבו שמיירי דהמפורשות נתערבו ולא ידע איזה עולה ואיזה חטאת ולכן דין שימותו כל השלשה המעורבות יעו"ש ולרבינו בפי' המשניות מבואר דמיירי דהמפורשות לא נתערבו ורק דהגוזל המעורב נתערב עם אחד מהן כגון שנתערב עם העולה ואינו מכיר מי העולה ומי הגוזל שנתערב וכן מיירי שנתערב עם החטאת לכן פסק דיקריב העולה עם המעורבת למעלה והחטאת למטה או יקריב העולה למעלה והחטאת עם המעורבת למטה והמעורבת פסולה וכמש"כ בסעיף ב' דלא ידעינן אם המעורבת ראויה למעלה או למטה יעו"ש היטב (וצ"ל הטעם דהגוזל המעורב נפסל משום דמיירי שלקח בן זוג להנשאר והקריבם אחד למעלה ואחד למטה ולא ידע אי הנשאר הקריב למעלה והנוסף הקריב למטה או להיפך וכיון שנקרב הנשאר למעלה או למטה נקבע הנתערב בחטאת או בעולה ולא ידע למאי מהן נקבע לכן הוא פסול כן מוכח לכאורה ומ"מ מותר להקריבו כמש"כ לעיל פ"ח ה"ג וה"ד יעו"ש. ובאמת יש לעיין כיון שהיה ידוע לו העולה והחטאת במפורשת וזה ידוע לו ג"כ עם מי נתערב הגוזל עם העולה או עם החטאת והנה אם עם העולה נתערב יקריב הנשאר מזוג הראשון למטה והנוסף למעלה ולהיפך יעשה להיפך ועוד קשה למה מקריבו להמזבח כיון שמשלים הקן הנחסר ומקריב ממנו חטאת ועולה והו"ל חטאת שכפרו בעליו ולמיתה אזיל והו"ל נתערב חטאת המתות ועוד קשה לי הרבה בזה. וה' יאיר עיני בזה).

ז

מכאן

ועולה וכו'. פ"ב דקינין מ"ה.

פרח

מן האמצעיים וכו'. במשנה שם איתא חזר או שפרח מן האמצע לצדדין והנה הרע"ב העתיק חזר מן האמצע וכו' והרא"ש כתב וז"ל חזר ופרח מן האמצע לצדדין הגירסא ומה שכתוב במשניות או שפרח א"א לפרשו דאלו פרח תחלה מן האמצע לצדדין כבר שנינו דלא הפסיד כלום והראב"ד פי' חזר לצד אחד ואין אנו יודעים לאיזה חזר או שפרח מן האמצעי לשני צדדים זו ואצ"ל זו קתני עכ"ל ורבינו כתב בפי' המשניות וז"ל וענין מה שאמר או שפרח מן האמצע לצדדין הוא שפרח לצד זה ששם החטאות או העולות ופרח משם לקצה האחר עכ"ל והגר"א כתב בליקוטיו וז"ל או שפרח מן האמצע וכו' שיגרא דלישנא דרישא או שפרח מן המפורשת נקט כאן עכ"ל אמנם כאן העתיק רבינו פרח מן האמצעיים וכו' ולא העתיק כלל לתיבת חזר ועיין תוס' יו"ט.

שמא

נתערבה וכו'. כתב התוס' יו"ט והיו יכולין לפרש דכולן ימותו מפני שפרח בהן מבין המתות עכ"ל ועיין מש"כ לעיל ס"ק ח' בשם הרא"ש דבזה אין כולן מתות יעו"ש אמנם על המפרש והרע"ב יפה הרגיש.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.